אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > שקד: "אחזיר את הליך מינוי היועמ"ש לדרך הוותיקה של המלצת שר ואישור ממשלה"

שרת המשפטים איילת שקד. צילום: דור קדמי

שקד: "אחזיר את הליך מינוי היועמ"ש לדרך הוותיקה של המלצת שר ואישור ממשלה"


31.12.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

שרת המשפטים איילת שקד הודתה בכנס ועידת התחזיות של עיתון כלכליסט כי המערכת סובלת מסרבולים רגולטורים ובירוקרטיים, בין היתר בהתייחס למודל של ועדות האיתור למינוי בכירים בשירות המדינה, אך קראה לציבור, משמאל ומימין, "להוריד את גובה הלהבות, כולנו חיים בערוגה אחת"

"אני קוראת מכאן לכולם, לשמאל ולימין, להוריד את גובה הלהבות. כאלו שגדלו בערוגה הכלל ישראלית הזו אני מבקשת מכולנו לחזור לערך הבסיסי שלנו – ערך הערבות ההדדית". כך אמרה שרת המשפטים איילת שקד בנאומה אתמול (ד', 30.12) בוועידת התחזיות השנתית של העיתון "כלכליסט", בנושא "משפט ורגולציה".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בפתח דבריה ציינה השרה שקד את אירועי ההסתה האחרונים ואמרה: "כולנו כאן על ספינה אחת וכולנו מבקשים להביא אותה, כל אחד על פי דרכו והשקפתו, לחוף מבטחים. אסור שהויכוחים בינינו על הזוית המדויקת שבה צריכים להיות ההגאים ייגרמו לנו לקדוח חור בסיפון. אני מבקשת שכולנו נחזור לייצר כאן טוב משותף – כלל ישראלי שמצליח לאחד את מי שנכנס תחת יריעות האוהל הישראלי".

השרה התייחסה לצורך בהתרה רגולטורית ופתחה את דבריה דווקא בסוגיית ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס. לדבריה, "מבט מפוכח במערכת המשפט, ובפרט בפלונטר הרגולטורי שבו מתמקד מושב זה, מגלה כי המערכת סובלת לא פעם מסרבולים רגולטוריים ובירוקרטיים שניתן למתן אותם... אני מבקשת לדון כאן ברגולציה פנים-ממשלתית שכזו ולבחון אותה באמצעות המודל של ועדות האיתור למינויים בכירים בשירות המדינה, ובייחוד מתוך התבוננות בהליכי ועדת האיתור למינוי היועץ המשפטי לממשלה, שזה עתה סיימה את תפקידה".

השרה שקד הודתה לחברי הוועדה ולעבודתם המסורה: "חברי הוועדה פעלו במקצועיות רבה מתוך ביסודיות, מתוך שליחות ציבורית לטובת המדינה ואני מבקשת להודות להם על עבודתם ועל תרומתם. הוועדה אף המליצה על מועמד ראוי ביותר, האלוף (במיל) ד"ר אביחי מנדלבליט, שאני שמחה להביאו ביום ראשון הקרוב לאישור במליאת הממשלה... יחד עם זאת, וללא קשר להתאמתו לתפקיד של המועמד עליו המליצה הוועדה, אין אנו פטורים מלבחון האם הדרך הנוכחית והשיטה של ועדת איתור אכן מצדיקות את עצמן".

לדברי שקד, "נורמת הבסיס הקבועה גם בחוקים שונים ביחס למינויי בכירים בשירות המדינה היא שהשר הרלוונטי מציע מועמד והממשלה בוחרת אם למנותו. בדרך זו מתמנים מזה שנים רבות וגם בימינו אלה – רמטכ"לים, מפכ"לים, ראשי שב"כ ועוד נושאי תפקידים קריטיים בשירות המדינה. בדרך זו מונו בעבר גם היועצים המשפטיים לממשלה אהרן ברק, מאיר שמגר יצחק זמיר ויועצים מוצלחים רבים נוספים. במבחן ההיסטוריה מתברר כי תהליך הרמוני המתבצע כולו בממשלה, אשר נושאת באחריות לתוצאות המינוי, ואשר קיימת בה היכרות מעמיקה עם צרכיה של המערכת, מניב תוצאות ראויות".

השרה גם התייחסה להחלטה על הקמת ועדת האיתור: "בשנת 2000, בעקבות פרשת בר-און חברון, ובהמשך להמלצות ועדת שמגר בעניין, שונתה שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה. ועדת שמגר ראתה כמובנת מאליה את אחריותה וסמכותה של הממשלה למינויו של יועצה המשפטי, ובצדק, והותירה את מינוי היועמ"ש לסמכות הממשלה לפי המלצת שר המשפטים. אך הוועדה הוסיפה מסננת נוספת בדמות ועדת איתור... ועדת שמגר הוסיפה וקבעה כי ועדת האיתור תמליץ רק על מועמדים שלפחות ארבעה מבין חמשת חבריה תומכים בהם, מתוך מטרה להבטיח הסכמה בין החברים המייצגים את נבחרי הציבור לבין החברים המייצגים גופים מקצועיים. נימוקיה העיקריים של ועדת שמגר להקמת ועדת האיתור היו הבטחת דיון מקצועי המנותק מהדיון הפוליטי שיבוא לאחר מכן; וכתוצאה מכך הבטחת עצמאותו של היועמ"ש ושיפור האיכויות המקצועיות של המועמדים הסופיים".

"אלא שבמבחן התוצאה, חברי ועדה המעוניינים באמת ובתמים לקדם מועמדים ראויים בעיניהם נאלצים למצוא את עצמם טרודים בשאלה טקטית: לאילו מבין המועמדים הראויים בעיניי יש סיכוי להשיג רוב של ארבעה חברים, כפועל יוצא בפעם הקודמת אף מועמד לא קיבל ארבעה קולות והפעם הוועדה לא הצליחה להסכים על שלושה מועמדים... יש להזכיר, כי מאז שנחתמו מסקנות ועדת שמגר חלו שינויים מרחיקי לכת בהליכי המינויים בידי הממשלה: הוקמה הועדה המייעצת לבחינת מינויי בכירים בשירות המדינה, ובתי המשפט הגבירו מאוד את הפיקוח על מינויה של הממשלה. וההליכים לקראת מינוי המפכ"ל בשנה האחרונה ממחישים זאת היטב. לכן דומה, כי גם חששה של ועדת שמגר מתקלות דוגמת פרשת בראון-חברון מקבל כיום מענה אפקטיבי ללא צורך בוועדת איתור מוקדמת".

עוד חשפה השרה שקד כי "מתוך אמונה בצורך להעניק את האחריות בידי מחזיק הסמכות מטעם הרשות המבצעת, בכוונתי לקדם מהלך אשר יחזיר את הליך מינוי היועמ"ש לדרך הוותיקה והמוצלחת של המלצת שר ואישור ממשלה. חזקה על שר הנושא באחריות על משרדו שיבצע התייעצויות מקצועיות ממצות בכדי להבטיח את התוצאה הטובה ביותר למען הציבור. מטבע הדברים שינוי זה לא יחול ביחס למועמד שכבר אותר בידי ועדת האיתור הנוכחית והוא יהיה צופה פני עתיד".

השרה הוסיפה בעניין ואמרה כי "למנגנוני בקרה ופיקוח פנים ממשלתיים חשיבות רבה ביותר בשמירה על מנהל תקין ושלטון החוק. לצד קיומם של בלמים ואיזונים בין רשויות השלטון ופיקוח אפקטיבי של הרשות המחוקקת והרשות השופטת על הרשות המבצעת, יש צורך גם במנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים בתוך הרשות המבצעת. אך כמו בכל תחום, גם בעניין זה חשוב למצוא את 'דרך המלך', כפי שלימד אותנו הרמב"ם, ולהימנע מהפרזה מזיקה.

"אני מאמינה כי רגולציית יתר בכל הנוגע למינויים מחלקת את האחריות – בין הגורם המוסמך לבין גורמי הרגולציה –  וכבר לימדונו חז"ל ש'קדירה של שני שותפים יוצאת לא חמה ולא קרה', קדירה שמובילה למה שמכונה בשפה המחקרית העכשווית 'פגיעה באחריותיות'. אני סבורה כי לצד הותרת רגולציות הכרחיות, יש חשיבות רבה לנקות רגולציות מיותרות".

בהמשך דבריה התייחסה השרה לסוגיית נציבות הביקורת על הפרקליטות וחקיקת החוק להסדרתו ואמרה: "בימים אלה מתקיים דיון ציבורי חשוב אודות מינוי אחר, מינויה של ד"ר מאיה פורמן למכון הפתולוגי. כפי שכבר אמרתי, לדעתי, טעתה הפרקליטות בהתערבותה במינוי. הסמכות של המינוי הייתה צריכה להישאר בידי משרד הבריאות. משפטיזציית היתר פגעה בהליך ובד"ר פורמן".

השרה שקד ציינה כי בעיניה "הפרקליטות היא גוף חזק ועצמאי. וחיוני שכך תישאר. עובדים בפרקליטות אנשים מסורים, אשר בחרו להשתכר פחות, לעבוד יותר, אבל להגן על כולנו מפני פשיעה מאורגנת שחיתות שלטונית עברייני מין ועוד. אך מכיוון שהגוף כה חזק ועוצמתי נדרש גוף ביקורת שייתן מענה לאזרח ויתחקר את עבודתה. גוף אשר אין לו סמכות להתערב באופן מעשי בפעולותיה של התביעה, ואף לא להטיל סנקציות בגין תקלות לאחר מעשה, אלא אך ורק להתריע על תקלות, מתוך אמון במערכות הקיימות, שידעו לתקן בכוחות עצמן את הדרוש תיקון".

לכן בירכה השקה שקד את קודמתה בתפקיד, ח"כ ציפי לבני, ואת היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, אשר הקימו גוף ביקורת על הפרקליטות. "גוף ביקורת זה, בראשותה של הנציבה המסורה והמקצועית הילה גרסטל, הוא כלי שרת בידי הציבור ובידי הפרקליטות", אפיינה שקד. "נכון שיש כרגע מחלוקות לא פשוטות בתוך משרד המשפטים על אופן עבודת הנציבות, הייתי מגדירה את לידתו לידה לא קלה, אך טוב וחשוב שבאה לעולם. בעקבות המחלוקות, ועל מנת להגדיר את המודל המדויק הראוי להפעלתה של ביקורת זו, מיניתי את השופט ומבקר המדינה בדימוס אליעזר גולדברג להגיש המלצות בעניין ובעקבות כך אני שוקדת כעת על תזכיר חוק אשר יבטיח את המשך קיומה של ביקורת אפקטיבית על עבודתם של הפרקליטוּת ושל הפרקליטים".

לדעתה של השרה שקד, "מודל זה של ביקורת מגלם לדעתי את האיזון הנכון בין בקרה ושיפור לבין מניעת רגולציית יתר. דווקא האמון הרב וההערכה הרבה שאני רוחשת לפרקליטות ולכל פרקליט ופרקליטה באופן אישי, מובילים אותי להמשיך ולקדם ביקורת, אשר תסייע בידם לצמצם תקלות שכל בן אנוש עלול לשגות בהן ולהשתפר באופן מתמיד. אין לי ספק שמדובר במהלך שיתרום לייעול תפקודה של הפרקליטות ולהגברת אמון הציבור בגוף החשוב הזה".

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ועדה בראשות השופט גרוניס ממליצה על ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש

 

ארגון הפרקליטים: נציבות הביקורת על הפרקליטות פועלת מזה כשנה ללא בסיס חוקי

 

תנועת אומ"ץ דורשת להשעות את פרקליט המדינה בעקבות הביקורת של גרסטל

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה