אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש דחה תביעת הורים לתינוקת עם תסמונת דאון שטענו לרשלנות מצד טיפת חלב

צילום: istock

ביהמ"ש דחה תביעת הורים לתינוקת עם תסמונת דאון שטענו לרשלנות מצד טיפת חלב


30.12.2015 | עו"ד רונן שיכמן

המחוזי דחה את תביעת הרשלנות שהגישו ההורים נוכח דבריה של האם כשבועיים לאחר הלידה, כי גם אם הם היו פונים לייעוץ גנטי כפי שהומלץ והיו יודעים על הבעיה מראש, היא לא היתה מסכימה לעבור הפסקת היריון. השופטת יעל וילנר קבעה כי דבריה של האם מהווים בעל דין אותנטית וספונטנית, המעידה על היעדרו של קשר סיבתי

בית המשפט המחוזי דחה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד טיפת חלב על ידי זוג הורים אשר נולדה להם תינוקת בעלת תסמונת דאון ומומים לבביים, וקבע כי גם לו האם הייתה מבצעת ייעוץ גנטי, הוא לא היה מניב כל התוויה לבצע בדיקות אשר היה בהן כדי לגלות את התסמונת.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת התובעים, מעקב ההיריון שבוצע לאם בתחנה לבריאות המשפחה היה רשלני, שכן היא לא הופנתה לביצוע בדיקות המתחייבות מההיסטוריה הרפואית המשפחתית של האב וממהלך ההיריון שהיה בסיכון גבוה. לטענתם, אלמלא התרשלות זו, ניתן היה לגלות את תסמונת הדאון ומומי הלב, וכי אם אלו היו מתגלים, הייתה האם מבקשת להפסיק את הריונה.

המדינה טענה מנגד כי הריונה של האם לא היה היריון בסיכון גבוה, וודאי לא לתסמונת דאון, וכי גם הבידקות שביצעה במהלך ההיריון לא הצביעו על סיכון מוגבר לתסמונת ולא היתה כל התוויה לאורך כל ההיריון להפנות את האם לבדיקה אבחנתית לגילוי תסמונת דאון. המדינה הסבירה כי אין חולק שהיסטוריית המומים במשפחת האב הצדיקה הפנייה לייעוץ, וככל שחל שיהוי בהפניית האם לייעוץ הגנטי נובע הדבר מהתנהלותה של האם שפנתה בשלב מאוחר לתחנה ולא התייצבה לביקורת שאליהם זומנה. עוד נטען כי אף כי רכיב הקשר הסיבתי אינו מתקיים בענייננו, הן מכיוון שאין בבדיקות שסירבה האם לעבור כדי להוביל לגילוי מומיה של הקטינה או להוות התוויה לביצוע בדיקה אבחנתית לתסמונת דאון; הן מכיוון שסירובה של האם לביצוע בדיקות שונות בהיריון מלמד על עמדתה הצפויה באשר להפסקת היריון, והן לאור דבריה המפורשים של האם לאחר לידת הקטינה.

השופטת יעל וילנר דחתה את התביעה בשל הודאת האם, המהווה הודאת בעל דין, שסיפרה לאחות בעת ביקור בביתה כשבועיים לאחר הלידה כי גם אם היו עושים ייעוץ גנטי כפי שהומלץ, דבר שסירבו לעשות, והיו יודעים את הבעיה מראש, היא לא היתה מסכימה לעבור הפסקת היריון. השופטת קבעה כי לאור דבריה המפורשים של האם, המלמדים ראשית כי הוצע לאם ייעוץ גנטי, כך שצוות התחנה לא התרשל בעניין זה, וכי ממילא האם היתה נמנעת מהפסקת הריון כך שנשלל הקשר הסיבתי – דין התביעה להידחות וראוי היה לו לא הייתה מוגשת כלל.

עוד קבעה השופטת כי  מסקירת מהלך ההיריון עלה כי אי ביצוע בדיקות המתחייבות מהריונה של האם נעוץ בהתנהלותה – מועד הגעתה לתחנה לראשונה, אי הגעתה באופן סדיר, וכן סירובה לעבור חלק מן הבדיקות אשר הוצעו לה. עוד נלמד מן הסקירה כי חלק מן הבדיקות, בניגוד לנטען על ידי ההורים, לא התחייבו ממהלך הריונה ולא הייתה כל התוויה לבצען, וכי בדיקות אחרות בוצעו לאם כדבעי. על כן נקבע כי יש לדחות את כל טענות ההורים לגבי התרשלות צוות התחנה בניהול ההיריון.

עוד נקבע כי יסוד הקשר הסיבתי במקרה זה נשלל, הן בפן הרפואי והן בפן העובדתי. גם לו הייתה האם מבצעת ייעוץ גנטי, הוא לה היה מניב כל התוויה לבצע בדיקות אשר היה בהן כדי לגלות את התסמונת ממנה סובלת הקטינה, או את המום הלבבי. נקבע כי בכך נשלל הקשר הסיבתי הרפואי בין ההתרשלות הנטענת לבין הולדת הקטינה. אשר לקשר הסיבתי העובדתי, מספר ימים בסמוך לאחר הלידה, בזמן אמת, נרשם מפי האם כי גם אם היו ההורים מבצעים את הייעוץ הגנטי ואף אם בתוצאותיו היה כדי ללמד על מצבה של הקטינה, הם לא היו הם מבקשים להפסיק את ההיריון. על כן, נקבע כי דבריה אלה של האם הם בבחינת הודאת בעל דין, אותנטית וספונטנית, המעידה על היעדרו של קשר סיבתי.

 

ת"א 14897-09-11

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.