אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > חוק השקיפות בפעילותן של עמותות שיזמה השרה שקד עבר בוועדת השרים לחקיקה

איילת שקד. צילום: דור קדמי

חוק השקיפות בפעילותן של עמותות שיזמה השרה שקד עבר בוועדת השרים לחקיקה


28.12.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

שרת המשפטים הגיבה בחריפות לביקורת שהשמיע שגריר האיחוד האירופי נגד הצעת החוק ואמרה: "עמותות הדבקות בדרכן ובעמדותיהן אינן צריכות להתבייש בכך. מפתיע אותי כיצד השגריר והאיחוד היוצאים נגד החוק אינם עושים בדק בית ורואים כיצד החלטת האיחוד האירופי על סימון מוצרי התנחלויות מבקשות לעשות את אותו הדבר בדיוק"

חוק השקיפות של שרת המשפטים, איילת שקד, עבר אתמול (א', 27.12) בוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק מבקשת להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות, אשר עיקר מימונן מגיע מתרומות של ישויות מדיניות זרות ולחייבן בשקיפות מוגברת.

בעוד השרה שקד סבורה כי "חוק השקיפות יסייע בהגנה על חיילי צה"ל, ועל כל מי שהדמוקרטיה היא נשמת אפו", סבורים מנגד בארגונים כמו האגודה לזכויות האזרח כי מדובר ב"רדיפה פוליטית של ארגוני זכויות אדם".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

החוק יחול על כל עמותה שמעל 50% מתקצובה מגיע מישויות מדיניות זרות, ויחייב אותה בשקיפות מוגברת. על פי עיקרי הצעת החוק, עמותה אשר עיקר מימונה מגיע מישויות מדינתיות זרות תחויב לציין זאת בפרסומים ובדוחות שהיא עורכת המיועדים לציבור או זמינים לו. בכל פנייה לנבחר ציבור או עובד ציבור אשר נעשית בכתב, וכן בדיונים אשר נערך להם פרוטוקול והם מתקיימים במקום עבודתו של נבחר הציבור או עובד הציבור יחויבו עמותות אלו לציין את העובדה בדבר המימון הזר.

כמו כן, בפניות לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור ובדוחות אשר העמותה מפיצה יהיה עליה לפרט, לצד ציון העובדה בדבר עיקר מימונה, גם את שמות הישויות המדיניות שתרמו לה בשנים הרלוונטיות.

בדומה לכללים החלים על לוביסטים, נציגיה של עמותה, אשר עיקר מימונה מישויות מדיניות זרות, השוהים בכנסת יחויבו לענוד תג זיהוי שבו יפורטו שמותיהם ושם העמותה אותם הם מייצגים.

בהצעת החוק מודגש כי כל הפרה של אחד מהסעיפים האלו תחייב את העמותה בקנס על סך של 29,200 שקל.

לדברי שרת המשפטים, איילת שקד, "שגריר האיחוד האירופי התבטא היום נגד החוק ואמר כי לטעמו החוק מהווה פגיעה בדמוקרטיה, וביקש מישראל 'להימנע מפעולות שיפגעו בחופש הביטוי וההתאגדות'. אני רוצה להרגיע את השגריר ולהבטיח לו כי הצעת החוק אינה פוגעת כלל בחופש הביטוי. מלבד זאת, אני דווקא סבורה כי התערבותן של מדינות זרות במשטרה ובמדיניותה של מדינה אחרת הן-הן הסכנה האמיתית לדמוקרטיה. לא ייתכן כי האיחוד האירופי תורם לעמותות הפועלות בשמה של מדינת ישראל, כאשר למעשה הן משמשות כלי בידיהן של מדינות זרות ליישום המדיניות שלהן".

השרה שקד התייחסה לדאגה שהביע השגריר מתופעת השיימינג לכאורה שהחוק מעודד, ואמרה כי "עמותות הדבקות בדרכן ובעמדותיהן אינן צריכות להתבייש בכך. מפתיע אותי כיצד השגריר והאיחוד היוצאים נגד החוק אינם עושים בדק בית ורואים כיצד החלטת האיחוד האירופי על סימון מוצרי התנחלויות מבקשות לעשות את אותו הדבר בדיוק, רק שכאשר ההחלטה מגיעה מאירופה ופוגעת בכלכלת ותושבי ישראל היא נחשבת למעשה לגיטימי. אנו מבקשים ממדינות המעוניינות להתערב בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל לעשות זאת בגלוי, בדרכים הדיפלומטיות המקובלות ובאופן המקובל".

לפני כחודש פנתה האגודה לזכויות האזרח למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והזהירה מפני הצעת החוק, המהווה לטענתה הצעת חוק אנטי דמוקרטית שנועדה לפגוע בעמותות בעלות אג'נדה שונה מזו של הממשלה. "רק מי שמתעלם מההיסטוריה, ובמיוחד מזו של העם היהודי, יכול להקל ראש בנחיצותם של הארגונים להגנה על זכויות האדם", כך נכתב בנייר העמדה של האגודה לזכויות האזרח נגד תזכיר החוק הסימון, שהוגש לעו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים. לטענתה, מטרת החוק אינה הגברת השקיפות אלא רדיפה פוליטית של עמותות ספציפיות וסימונן באות קין, ולראייה – אין כל ניסיון לבדוק את המימון שמקבלות עמותות ימניות מגורמים פרטיים זרים.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

הצע"ח: נציגי עמותות המקבלות מימון ממדינות זרות יחויבו לענות תג זיהוי בכנסת

 

"הגברת השקיפות? הצעת חוק הסימון היא רדיפה פוליטית של ארגוני זכויות אדם"

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה