אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עובד ותיק בביטוח הלאומי שהורשע בנטילת שוחד נידון ל-6 חודשי עבודות שירות

צילום: Getty images Israel

עובד ותיק בביטוח הלאומי שהורשע בנטילת שוחד נידון ל-6 חודשי עבודות שירות


22.12.2015 | עו"ד לילך דניאל

הנאשם ששימש כמזכיר ישיבות בוועדות הערר וכאחראי על החקירות מסר מידע על הוועדה ועל הרופאים החברים בה, על האופן שבו מומלץ לפעול מולה וכן סייע בניסוח ובהגשת כתבי טענות ועררים תמורת תשלום. ביהמ"ש קבע כי מצבו הבריאותי והנפשי החריג של הנאשם, כמו גם הרקע לביצוע העבירות, מחייבים להקל עמו ככל הניתן ולמקם את העונש בקצה התחתון של מתחם הענישה

בית המשפט המחוזי גזר את דינו של עובד ותיק במוסד לביטוח לאומי, ששימש כאחראי על החקירות וכמזכיר ישיבות בוועדות ערר, אשר הורשע בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. זאת, לאחר שסייע לשלושה גורמים במסירת מידע כללי על הוועדה ועל חבריה, וכן על האופן בו כדאי לפעול בדיוני הוועדה, וכן העניק סיוע בניסוח ובהגשת כתבי טענות ועררים, תמורת תשלום. השופטת רות לורך קבעה כי אף שחומרתה של עבירת השוחד אינה מוטלת בספק, במקרה זה נסיבות המקרה אינן מן החמורות וגם הרקע לביצוע העבירות ומצבו הנפשי והבריאותי של הנאשם מחייבים להקל עמו ככל הניתן. לפיכך, נידון הנאשם לשישה חודשי עבודות שירות, אך חויב בתשלום קנס משמעותי של 20 אלף שקל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של לקיחת שוחד ועבירה נוספת של מרמה והפרת אמונים. על פי כתב האישום, הנאשם עבד במוסד לביטוח לאומי במשך עשרות שנים, כאשר בתקופה הרלוונטית ועד שלהי שנת 2013 שימש בתפקיד ראש תחום חקירות בסניף רמלה וכן כמזכיר ישיבות בוועדות ערר בענייני תביעות עבודה. במסגרת תפקידו כמזכיר, היה על הנאשם להכין לעיון הרופאים המכהנים בוועדת הערר את תיק התביעה וכן לסמן ולהציג עבורם מסמכים רלוונטיים. כמו כן, במהלך דיוני הוועדה היה על הנאשם לקבל את העורר ולזהותו, להציג את פרטי התיק בפני הרופאים בוועדה ולרשום את תלונות העורר ואת פרוטוקול הוועדה.

במסגרת עבודתו הייתה לנאשם גישה לנתונים שונים הנוגעים לתביעות שהוגשו והוא צבר ידע וניסיון בנושא ועדות ערר והיכרות עם חברי הוועדה השונים. על פי כתב האישום, סייע הנאשם לאחד ממכריו, שנהג להציג עצמו כאדם בעל קשרים במוסד לביטוח לאומי ולהציע לאנשים לקדם את עניינם במוסד תמורת תשלום כספי, וסיפק לו מידע כללי כגון שמות המוזמנים לוועדות הרפואיות, שמות הרופאים חברי הוועדה ומהות ההחלטות. בנוסף, סייע הנאשם למכר וערך עבורו בירורים שונים עם פקידים בסניף. מלבד האמור, הגיע המכר למשרדו של הנאשם מדי פעם, שם בדק הנאשם את מסמכי התביעה ולאחר מכן סייע בהגשת הטופס תוך ניצול תפקידו. לבקשת אותו מכר, סייע הנאשם לתובעים בהזדמנויות שונות בכתיבת הערר על החלטות ועדת המוסד תוך ניצול הידע שרכש במסגרת תפקידיו, ולעתים סייע לתובעים לצורך קידום עניינם בפתרון חוב לביטוח הלאומי. בתמורה לכל אלה, שילם המכר לנאשם במספר הזדמנויות שונות סכומי כסף שונים.

כתב האישום מייחס לו בנוסף מעשים שביצע לצורך סיוע וקידום הטיפול בתביעתם של שני גורמים נוספים באופן פעולה דומה. סכום הכסף שקיבל הנאשם עבור פעולותיו העברייניות מסתכם ב-9,000 שקל.

השופטת רות לורך קבעה כי המעשים כולם הם חלק ממסכת עבריינית אחת ולכן ניתן לקבוע מתחם ענישה אחד לכל העבירות. בעניין זה ציינה השופטת כי בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על חומרתה של לקיחת שוחד על ידי עובדי ציבור, כאשר הערכים המוגנים שנמנו היו טוהר המידות של פקידי הציבור שנועד להבטיח כי האנשים שבידם מופקדים כוחות וסמכויות לפעול בשם הרשות ושחבים חובת נאמנות לציבור יפעלו ביושר ובהגינות; פעילותו התקינה של המנהל, שעלולה להשתבש אם עובדי ציבור שנתון להם שיקול דעת ישקלו שיקולים זרים בשל שוחד שניתן להם; ואמון הציבור במערכת השלטונית שהוא חיוני לקיום חיים דמוקרטיים תקינים ושעלול להיפגע אם השירות הציבורי ייתפס בעיני הציבור כמושחת וכמי שעובדיו נוהגים לקבל שוחד.

מנגד, ציינה השופטת כי נסיבות ביצוע העבירות מלמדת כי על אף הפסול הקיים בהם, מעשיו של הנאשם מצויים ברף הנמוך של העבירות שכן מידת הפגיעה בערכים המוגנים, ובייחוד בערך הנוגע לפעילותו התקינה של המנהל, איננה גבוהה. בעניין זה הוזכר כי אמנם אין מדובר במעידה חד פעמית של הנאשם, אך יחד עם זאת המעשים בוצעו בסמיכות זמנים, לאורך שנת 2013, וזאת לאחר עשרות שנים בהן עבד הנאשם במוסד לביטוח לאומי, קיבל תעודות הוקרה על עבודתו המסורה, ומעולם לא נחשד בעבירות דומות. בנוסף, הנאשם לא יזם את המעשים באף אחד משלושת האישומים, ונראה כי ברקע ביצוע העבירות מצויה ההידרדרות הקשה והפתאומית בתפקודה של אשתו, אשר בשל ניתוח שעברה נותרה נכה הנזקקת לכיסא גלגלים ואיננה מסוגלת לעבוד. מכאן, שמה שהביא את הנאשם לבצע את העבירות היה חששו מעתידה הכלכלי של משפחתו.

עוד נקבע כי תפקידו של הנאשם כאחראי על החקירות וכמזכיר ישיבות בוועדות ערר בסניף בו עבד הוא תפקיד משמעותי, אך ברי כי אין מדובר בנאשם שמעמדו במוסד לביטוח לאומי הוא בכיר, אלא בעובד מן השורה. לכלל האמור הוסיפה השופטת את העובדה שפעולותיו של הנאשם במסגרת האישומים השונים הן אמנם פסולות אך לא ניתן לומר כי פגעו באופן משמעותי בפעולתו התקינה של המנהל. זאת, שכן האנשים שמולם פעל הנאשם הם נפגעים אמיתיים של תאונות עבודה, ולפיכך לא יוחס לנאשם כי פעל במרמה או תוך הונאה של המוסד או כי גרם לו לחסרון כיס. הרכיב המוסרי העיקרי בעבירות שביצע הנאשם הינו הפרת האמון שניתן בו בעת שמילא את תפקידו הציבורי. גם סכום הכסף שקיבל הנאשם עבור פעולותיו העברייניות איננו גבוה בהשוואה למקרים אחרים שנדונו בפסיקה, על אף שיש להדגיש כי הפסול במעשיו קיים בעצם נטילת כספים עבור פעולות שביצע כעובד ציבור, וכי כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות שוחד מוגשים גם במקרים שבהם הסכום שנלקח בפועל הוא נמוך יחסית. לאור האמור, נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-20 חודשי מאסר בפועל.

בגזירת העונש בגדרי המתחם שנקבע, התחשבה השופטת לורך בהודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום מיד עם פתיחת משפטו, בעברו הנורמטיבי ובתרומתו לאורך 40 שנות עבודתו במוסד לביטוח לאומי, בנסיבותיו המשפחתיות ובמצבו הבריאותי והנפשי. לפיכך, ואף שמעשיו של הנאשם הולמים מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, סברה השופטת כי מצבו הבריאותי והנפשי החריג של הנאשם, כמו גם הרקע לביצוע העבירות, מחייבים להקל עמו ככל הניתן ולמקם את העונש בקצה התחתון של מתחם הענישה. יחד עם זאת, ועל אף מצבו הכלכלי של הנאשם, סברה השופטת כי יש להטיל עליו קנס כספי בשיעור משמעותי העולה פי שניים על שיעור כספי השוחד ששלשל לכיסו. זאת, על מנת להבהיר לנאשם את חומרת המעשים ולאזן במידה מסוימת את ההקלה העונשית לה זכה ברכיב המאסר בפועל.

 

ת"פ 6308-06-15

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.