אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ועדה בראשות השופט גרוניס ממליצה על ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש

עו"ד אביחי מנדלבליט. צילום: לע"מ

ועדה בראשות השופט גרוניס ממליצה על ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש


20.12.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

האלוף במילואים והפצ"ר לשעבר אביחי מנדלבליט גבר על שורה של מועמדים בהם פרופ' ישי בר, נציבת תלונות הציבור על התביעה השופטת בדימוס הילה גרסטל, פרופ' סוזי נבות, המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים עו"ד רז נזרי, עו"ד גיא רוטקופף והמשנה ליועמ"ש לעניינים כלכליים עו"ד אבי ליכט

הוועדה המקצועית ציבורית לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה המליצה היום (א', 20.12) על המועמד ד"ר והאלוף במילואים, עו"ד אביחי מנדלבליט, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ממשרד המשפטים נמסר כי הוועדה המקצועית-ציבורית לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט ד"ר אשר גרוניס, סיימה היום את פעילותה. לאחר שראיינה את המועמדים לתפקיד ולאחר שקילת הדברים ו-14 ישיבות שקוימו, לרבות לצורך דיון בהסתייגויות שהוגשו לוועדה, העבירה הוועדה לפני זמן קצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרת המשפטים איילת שקד את שמו של המועמד היחיד שזכה לתמיכה של ארבעה מבין חברי הוועדה (כנדרש על פי החלטת הממשלה), הוא ד"ר מנדלבליט, בן ה-52.

בוועדה, ברשות הנשיא גרוניס, חברים (לפי סדר הא"ב): ח"כ ד"ר ענת ברקו (נציגת הכנסת), עו"ד יחיאל כץ (נציג לשכת עורכי הדין), שר המשפטים לשעבר עו"ד משה נסים (נציג מטעם הממשלה), ופרופ' גבריאלה שלו (נציגה מטעם האקדמיה).

המועמד המועדף על נתניהו

מנדלבליט גבר על שורה של מועמדים לתפקיד: פרופ' ישי בר (59) לשעבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מרצה לדיני מסים ודיני מלחמה ומוסר בבינתחומי הרצליה; השופטת בדימוס הילה גרסטל (60) – כיום נציבת תלונות הציבור על רשויות התביעה של המשטרה והפרקליטות; עו"ד יורם טורבוביץ' (57) – לשעבר יועץ משפטי של משרד המסחר והתעשייה וממונה על ההגבלים העסקיים; עו"ד איל ינון (48) – היועץ המשפטי של הכנסת מזה חמש שנים, כיהן זמן קצר במחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ובהמשך במחלקת הבג"צים; עו"ד אבי ליכט (46) – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים פיסקאליים; פרופ' סוזי נבות (57) – מרצה למשפט ציבורי (חוקתי ומינהלי) במכללה למינהל בראשון לציון; עו"ד רז נזרי (42) – מכהן כיום כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים; ועו"ד ד"ר גיא רוטקופף (46) – מנכ"ל לשעבר של משרד המשפטים.

את הקריירה המשפטית שלו עשה עו"ד מנדלבליט בפרקליטות הצבאית. הוא למד משפטים כעתודאי ועלה בדרגות עד לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. במך השנים היה משני צדי המתרס, כתובע וכסנגור. מנדלבליט זוכה להערכה גדולה בקרב פרקליטים צבאיים ראשיים לשעבר, בהם גם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, שיצאו להגנתו בפרשת הרפז ותקפו את ההחלטה לפתוח נגדו בחקירה. למנדלבליט הוצע בעבר לכהן כשופט בבית משפט מחוזי, אך הוא בחר בתפקיד מזכיר הממשלה, שבו הוא מכהן זו הקדנציה השנייה ברצף. במישור האישי-האמוני, מנדלבליט הוא חובש כיפה שחורה וחסיד גדול של פרופ' ישעיהו ליבוביץ'.

פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד משה לדור, תמך במינויו של מזכיר הממשלה והפרקליט הצבאי לשעבר, עו"ד אביחי מנדלבליט, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה במקומו של עו"ד יהודה וינשטיין, שיפנה את כיסאו בסוף ינואר 2016. עורך הדין מנדלבליט נחשב לכל אורך הדרך למועמד המועדף על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמינה את מנדלבליט לתפקידו כמזכיר הממשלה מזה שתי קדנציות. היועמ"ש היוצא וינשטיין מסתייג ממינויו של מנדלבליט למחליפו בתפקיד בשל חלקו בפרשת הרפז, למרות שבעצמו החליט לסגור את התיק נגדו בפרשה זו.

עוה"ד מנדלבליט העביר לוועדה בראשות הנשיא גרוניס, אשר היתה אמורה להמליץ לממשלה על שניים או שלושה מועמדים לתפקיד היועמ"ש הבא, את חוות דעתו של עו"ד לדור לקראת הריאיון שקיימו עמו. לדור כתב בהמלצתו כי "מנדלבליט נתפס בעיניי, ולמיטב התרשמותי בעיני כולנו, כדמות מופת. הן 'כמקצוען' משפטי בתחומו והן במישור האישי, כשגם בזכות אלה הכול נותנים אמון רב בו ובמנהיגותו. בדיונים הוא מפגין יושרה ויושר אינטלקטואלי, ולא היה מקום לחשש אי פעם כי שיקולים בלתי ענייניים לחלוטין הדריכוהו, או כי דרכו הוכתבה או הושפעה מתכתיבים או ציפיות של אחרים".

לדברי עו"ד לדור, "בנסיבות אלה, הטרידה אותי ההערכה כי אם שגה היועץ המשפטי לממשלה במסקנותיו, כי אז גם הפגיעה האפשרית במנדלבליט היא ניכרת כפל כפליים. אם שגה, אין צריך לומר, היא גם פוגעת בציבור שאפשר ותינטל ממנו האפשרות ליהנות באורח מלא מתרומתו של עובד ציבור חיובי וללא דופי. דומני שניתן לסמוך על כך כי אנשי המערכת, ייזמו את הדינמיקה של בחינה נוספת שתעשה בעקבות העברת מסמכי מנדלבליט, ואולי זו תוביל לתיקון הדברים. במצב זה ואם לכך יגיעו, לבטח תישקל גם התנצלות בפני מי שיוסר במשך השנה האחרונה בתחום היקר ביותר לעובד ציבור איכותי – ניקיון מעשיו וטוהר מידותיו, לצד הדאגה לכך ששמו לא יוכתם בתחומים הללו".

תיק החקירה נגנז

יש שרואים בהמלצת ארבעה חברי ועדת גרוניס מבין חמישה חברי הוועדה, על מינויו של עו"ד מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש הבא, כצעד המטהר סופית את שמו הטוב ומנקה אותו מכל חשד של רבב לפלילים מחלקו בפרשת הרפז המפורסמת.

בתקופת פרשת הרפז, מנדלבליט היה הפרקליט הצבאי הראשי. הרמטכ"ל דאז, האלוף במיל' גבי אשכנזי, דיווח לו שהמסמך המקורי שכתב אל"מ במיל' בועז הרפז מצוי בידיו, ומנדלבליט ביקש יממה כדי "לישון על זה לילה" לפני שייעץ משפטית לרמטכ"ל דאז, ולמחרת הנחה את אשכנזי להודיע ליועץ וינשטיין שהמסמך בידיו. בשל שהות קצרה זו המשטרה חקרה את מנדלבליט, בין היתר, בחשד כי העביר מידע שקיבל אודות הפרשה מתוקף תפקידו למעורבים בפרשה, הגם שלא היו זכאים לקבל את המידע. מדובר בשיחה שקיים מנדלבליט עם עוזרו של וינשטיין והמשנה שלו, עו"ד רז ניזרי (אף הוא מועמד כיום לתפקיד היועמ"ש הבא, ראו בהמשך).

בסיום חקירתה, הודיעה המשטרה כי מנדלבליט חשוד בעבירות של שיבוש מהלכי משפט ובעבירות של מרמה והפרת אמונים. אלא שפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן הניח לפני היועמ"ש וינשטיין – על דעת כלל הפרקליטים שבחנו את התיק – את המלצתו לפיה יש לגנוז את תיק החקירה שנפתח נגד מנדלבליט.

המלצת פרקליט המדינה לגנוז את תיק החקירה בעניין זה התבססה על קיומם של קשיים ראייתיים מסוימים להוכחת ביצועה של העבירה על ידי מנדלבליט ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, בעיקר במישור הוכחת היסוד הנפשי, וכן על כך שגם בהתעלם מהקשיים הראייתיים, מכלול נסיבות האירוע כולו, ובעיקר העובדה שמנדלבליט עשה את המעשה הנכון כבר למחרת היום והעובדה שלא נגרם נזק קונקרטי לחקירה, מובילים למסקנה כי אין הצדקה להגיש נגדו כתב אישום.

אשר לחשד לביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים, חשד זה נסב על כך שמנדלבליט העביר, לכאורה, מידע מישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ וינשטיין בנוגע לפרשה לאשכנזי ולעוזרו דאז, אל"מ במיל' ארז וינר, בשעה שהשניים נחקרו בפרשה כעדים ולא היו אמורים לקבל דיווחים מתוך ישיבות אלה. גם בעניין זה, לאחר בחינה של תכני השיחות ופוטנציאל הפגיעה הנמוך שלהם במהלך החקירה ובתוצאותיה, סבר פרקליט המדינה ניצן כי הגם שיש בראיות לגלות התנהגות בעייתית, מצויה היא ברף הנמוך, בין היתר בהתחשב בכך שאשכנזי ווינר לא היו חשודים בפרשה אף כי היו מעורבים בה, וככזו איננה מצדיקה העמדה לדין פלילי.

לכן אימץ היועץ וינשטיין את המלצת פרקליט המדינה שי ניצן והחליט שיש לגנוז את תיק החקירה נגד מנדלבליט.

עו"ד פרופ' רון שפירא, דיקן מרכז פרס ברחובות, הסיר לאחרונה את מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בריאיון שערכה עמו ד"ר אילנה דיין בגלי צה"ל הדגיש פרופ' שפירא שיש לערוך שינויים באופי תפקיד היועמ"ש וסמכויותיו. "למשרת היועץ המשפטי לממשלה כמו שאנחנו מכירים אין אח ורע במדינות העולם", אמר פרופסור שפירא, "במרבית המדינות הסמכויות יותר מצומצמות, ובאותן מדינות שדומות במשהו לסמכויות היועץ המשפטי לממשלה אצלנו – זה תפקיד פוליטי מובהק. אם חשבנו על פטנט שאף אחד אחר לא חשב עליו אז אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו היטב".

לדברי פרופ' שפירא, "יש כל מיני רפורמות שאני חושב שצריך לעשות בתפקיד הזה, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות או רזה יותר או פוליטי יותר. היועץ המשפטי לממשלה הוא לא משגיח הכשרות של הממשלה, הוא צריך להיות הפרקליט של הממשלה".

מי שלדעתו צריך לשמש בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא עוה"ד מנדלבליט, שכאמור הומלץ על ידי הוועדה: "אני מכיר את אביחי מנדלבליט, שהוא גם חבר, כבעל התאמה מושלמת לתפקיד. בפרשת הרפז הוא נהג בדיוק כפי שהייתי ממליץ לכל אדם אחר לנהוג במצבו".

בתנועה למשילות ודמוקרטיה אמרו בתגובה לבחירת הוועדה במנדלבליט כי "הגשת מועמד אחד ויחיד לממשלה לאישור אינה מקובלת במדינה דמוקרטית. כאשר מוגש מועמד אחד, ועדת האיתור הופכת למעשה לוועדת מינוי ומכתיבה לממשלה את הבחירה. הציבור זכאי לכך שנבחריו, הנושאים באחריות הציבורית, יחזיקו גם בסמכות הנדרשת לכך".

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

המרוץ לתפקיד היועמ"ש: פרקליט המדינה לשעבר משה לדור תומך באביחי מנדלבליט

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.