אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תובע שפרש מקבוצה בתובענה ייצוגית בטרם אושרה יוכל לנהל הליך עצמאי

צילום: Getty images Israel

תובע שפרש מקבוצה בתובענה ייצוגית בטרם אושרה יוכל לנהל הליך עצמאי


20.12.2015 | עו"ד רונן שיכמן

ביהמ"ש קיבל את בקשתה של חברת הבניה א. דורי לעיכוב ההליכים בתביעה פרטנית שהוגשה נגדה, במקביל להליך הייצוגי אך קבע כי ככלל, אין מקום לשלול מאדם המודיע באופן מפורש כי הוא אינו מעוניין להיות חלק מהקבוצה המיוצגת לנהל את ענייניו באופן עצמאי, גם בטרם ניתנה החלטה של בית המשפט בבקשת האישור

תובע שפרש מקבוצה בתובענה ייצוגית בטרם אושרה – דרכו פתוחה לנהל הליך באופן עצמאי. כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה שהגישה הנתבעת, חברת הבניה א. דורי, לעיכוב הליכים בתביעה שהגיש נגדה אדם פרטי, עד להכרעה בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדה וטרם אושרה על ידי בית המשפט.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע הודיע לבית המשפט כי הוא מבקש לפרוש מהקבוצה המיוצגת והגיש תביעה נוספת נגד החברה. הנתבעת עתרה לבית המשפט בטענה כי מדובר בתביעה מקבילה וחופפת לתביעה הייצוגית שהוגשה נגדה, ולכן יש לעכב את ההליכים עד להכרעה בהליך הייצוגי. לגישתה, העילות והטענות בשתי התביעות הן זהות וחופפות ועניינן בסטייה מאומדני העלויות וההכנסות הצפויות של פרויקטים בביצועה של החברה הבת של הנתבעת.

החברה הפנתה להוראות סעיף 11 לחוק תובענות ייצוגיות, וטענה כי משעה שמתנהלת בקשה לאישור תביעה כייצוגית, כל חברי קבוצת התובעים נכללים בה ואין עוד מקום, טעם והצדקה לניהול הליכים פרטניים נפרדים, שעצם הגשתם וניהולם במקביל לבקשת האישור חותרת תחת השגת מטרות החוק – יעילות, חיסכון במשאבים והקלה בעומס.

התובע השיב כי עומדת לו עצמו עילת תביעה אישית נגד החברה בסכום של כמיליון שקל, וכי היעתרות לבקשת החברה תביא לפגיעה בלתי מוצדקת בזכותו הבסיסית לגישה לערכאות. לדבריו, העיכוב יביא לדחייה ממושכת בבירור תביעתו האישית, משום שהליכים ייצוגיים עלולים להיות ממושכים וארוכים הרבה יותר מאשר הליך פרטני.

השופטת רות רונן דחתה את פרשנותה של החברה לסעיף 11 לחוק תובענות ייצוגיות, והבהירה כי זו אינה מתחייבת מלשון החוק ואינה עולה בקנה אחד עם תכליתו. השופטת ציינה כי סעיף זה מתייחס על פי לשונו לסיטואציה שבה בית המשפט אישר תביעה כייצוגית, והוא נועד להסדיר את הפרוצדורה של פרישה מהקבוצה לאחר אישור התביעה כייצוגית ולהגדיר את פרק הזמן שבמסגרתו על החבר הפורש להודיע על פרישתו. אולם, לשיטתה, לא ניתן ללמוד מהסעיף את מה שלא מצוין בו ולא נועד להיות מוסדר בו – דינו של מי שמבקש לפרוש מהקבוצה עוד לפני אישורה של התביעה כייצוגית. על כן, נקבע כי מאחר שהסעיף אינו מתייחס לשאלה זו, אין מקום לשלול את הפרשנות לפיה קיימת אפשרות לפרוש מהקבוצה עוד בטרם ניתנה ההחלטה בבקשת האישור.

לפיכך, קבעה השופטת, כאשר ישנו אדם הנכלל בקבוצה, המודיע באופן מפורש כי הוא אינו מעוניין להיות חלק ממנה והוא מבקש לנהל את ענייניו באופן עצמאי, להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ולבחור את האסטרטגיה המשפטית שבה יתנהל עניינו – אין מקום לשלול ממנו את האפשרות לעשות כן, גם בטרם ניתנה החלטה של בית המשפט בבקשת האישור.

עם זאת, במקרה זה, קבעה השופטת רונן כי האיזון בין מכלול השיקולים מוביל לקבלת הבקשה לעיכוב ההליכים. זאת, כיוון שקיימת אפשרות כי הדיון בתביעה הייצוגית לא יימשך פרק זמן ממושך, הן משום שתוכנית העבודה של בית המשפט היא לנסות לסיים את הדיון בהקדם והן לאור האפשרות שהצדדים בתביעה הייצוגית יגיעו להסכמות בשלב כזה או אחר של הדיון (כאשר הסטטיסטיקה מעידה על כך שמרבית התביעות הייצוגיות מסתיימות בהסכמה). עוד יש להביא בחשבון כי התביעה הפרטית של התובע במקרה זה אינה תביעה פשוטה מאוד לניהול וגם ניהולה עתיד לארוך פרק זמן לא מבוטל. מעבר לכך, יש להביא בחשבון את הזהות הפרסונלית של המותב שידון בשני ההליכים ואת הקשיים האפשריים שעלולים להיווצר כתוצאה מכך אם ההליכים היו מתקיימים זה לצד זה, אם באופן בלתי צפוי יתארך הדיון בתביעה הייצוגית באופן חריג, יוכל התובע לשוב ולפנות אל בית המשפט. לאחר חלוף פרק זמן ממושך, יתכן שהאיזון שעליו מבוססת ההחלטה שלעיל ישתנה, באופן שיהיה מקום לשוב ולשקול את האפשרות לקיים דיון בתביעה.

 

ת"א 58016-12-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביהמ"ש: מאות תביעות ייצוגיות מוגשות מראש במטרה לקבל גמול ולהסתלק מהן

 

ביהמ"ש העליון: הגשת הודעת צד ג' במסגרת תביעה ייצוגית – באישור ביהמ"ש

 

ביהמ"ש: הימנעות מפניה לנתבע לפני תביעה ייצוגית מצדיקה את הפחתת הגמול

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.