אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושר בקריאה ראשונה: מניעת פגישה של עו"ד עם יותר מעצור אחד באותה חקירה

צילום: Getty images Israel

אושר בקריאה ראשונה: מניעת פגישה של עו"ד עם יותר מעצור אחד באותה חקירה


16.12.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

הוארכה בשנה נוספת הוראת השעה המאפשרת לגורמי החקירה להשהות הבאת חשוד בעבירות ביטחון לבית המשפט עד 96 שעות, ומסמיכה את ביהמ"ש להאריך את מעצרו שלא בנוכחותו. עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש התייחס לחקירת העצורים בהצתת בית משפחת דוואבשה והודה: "ננקטו צעדים חריגים"

 

מליאת הכנסת אישרה השבוע (ב', 14.12) בקריאה ראשונה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס' 14) (היוועצות עם עורך דין בעבירות ביטחון), התשע"ו-2015.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הצעת החוק מבקשת לתקן את ההוראות הכלולות בסעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) המסדיר את נושא היוועצות עם עורך דין בעבירות ביטחון ולהחליפו בסעיף חדש. בין התיקונים, מוצע לשנות את העילות המאפשרות לדחות את הפגישה עם עורך הדין, את משך הדחייה האפשרי ואת ההגדרה של עבירת הביטחון כפי שזו מופיעה בסעיף.

"דחיית פגישה של עצור החשוד בעבירות ביטחון עם עורך דין נדרשת לפרקי זמן ממושכים יחסית לדחיית פגישה בעבירות שאינן עבירות ביטחון, זאת בשל אופיין המיוחד של עבירות הביטחון ושל מבצעי עבירות אלה, ובשל המסוכנות הרבה הנשקפת מביצוען", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "פעמים רבות מטרה דומיננטית בחקירה של עבירות ביטחון היא סיכול עבירות. מטרה זו וכן המסוכנות הנלווית לביצוע עבירות ביטחון, משליכות על אופי החקירה ומחייבות במקרים מסוימים דחיית פגישה לתקופות ארוכות כאמור".

21 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה להמשך טיפול.

"אין חקירות במחשכים"

בתוך כך, ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת האריכה שלשום (ב', 14.12) בשנה נוספת את הוראת השעה המאפשרת לגורמי החקירה להשהות הבאת חשוד בעבירות ביטחון לבית המשפט עד 96 שעות, ולהסמיך את בית המשפט להאריך את מעצרו שלא בנוכחות החשוד.

החוק הקיים מאפשר בתנאים מסוימים השהיית הבאת עצור לפני שופט, מעצר חשוד לתקופות ארוכות יותר ממעצר חשוד בעבירות אחרות, דיון בהארכת מעצר חשוד שלא בנוכחותו. החוק מחייב את שירותי הביטחון להגיש לוועדה דוח חצי שנתי על השימוש שעושים שירותי הביטחון בחוק זה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי אמר בדיון כי "מתוך 200 עצורים רלוונטיים בשנת 2014 על פי הדין בישראל, נעשה שימוש באחד מסעיפי החוק על 23 עצורים, שהם כ-12.5% מסך העצורים. זה נתון גבוה ביחס לשנים קודמות. בשנה זו, עד היום, יש ירידה משמעותית בשימוש בסעיפי חוק זה. מתוך 341 נחקרים, נעשה שימוש בסעיפי החוק רק 7 נחקרים שהם כ--2%, לא כולל החשודים בפרשיה המדוברת.

לדברי עו"ד נזרי, "הנתונים מראים שהשב"כ עושה בכך שימוש מושכל ומאופק. הם עושים שימוש בכלי המיוחד הזה לשם מניעת פגיעה בחיי אדם. אנו סבורים שההצעה מאזנת בין הפגיעה בחיי אדם, לזכות חשוד לפגוש עורך דין". במענה לשאלת ח"כ רויטל סויד בעניין מעצר קטינים בעבירות ביטחון אמר נזרי "בכוונה אין החרגה בחוק. יש החרגה ברמת השימוש הזהיר שלנו". לשאלת חברי הכנסת מה נהוג בעולם, אמר נזרי "אני יכול לגלות לכם שמדינות בעולם מבקשות ללמוד מאיתנו על חוקים ועל השימוש שלנו בחוק למניעת טרור".

עו"ד נזרי התייחס לחקירת העצורים בהצתת בית משפחת דוואבשה ולמניעת המפגש עם עורכי דינם ואמר כי "בניגוד לפרסומים שהיו בתקשורת, אף שאיני יכול להתייחס במפורט, אוכל רק לומר שאין חקירות במחשכים, השב"כ לא מעלימים אנשים. כל הפעולות מלוות על ידי פרקליטות המדינה, וחלקן אף באישור היועץ המשפטי לממשלה. נזרי הודה כי "בפרשה זו אכן ננקטו צעדים חריגים, שימוש בסעיפים מהחוק הנדון. יש לכך גם בקרה שיפוטית. בין היתר אמר נזרי אמש בבית המשפט העליון, במענה לשאלת ח"כ אורי מקלב, "נותנים להם להניח תפילין ולהדליק נרות. שוחחתי באופן אישית עם מנהל המתקן בו הם עצורים. 'טרור זה טרור' אין חוק טרור לערבים וחוק טרור ליהודים. לצערנו יש גם טרור יהודי חמור שמצדיק לעתים שימוש בכלים הללו, אף שכמובן הפרופורציות וההיקף שונים לחלוטין והטרור הערבי הוא בהיקפים ועוצמות גדולים פי כמה וכמה ואנחנו פועלים ליצירת כלים משפטיים מתאימים למאבק בו".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי סירב להאריך את הוראת השעה בשנתיים כהצעת החוק, אלא לשנה אחת בלבד. בעניין הפרשייה המדוברת אמר "אם יתברר לי שהיו חריגות מהחוק, אקיים דיון מיוחד בנושא".

ח"כ ענת ברקו אמרה בדיון כי "צריך להתייחס לטרור יהודי, כאל טרור. אבל צריך לזכור שאנו עוסקים בטרור ג'יהדיסטי מוסלמי".

הפגישה עם עורך הדין עלולה לשבש את החקירה

להלן תמצית של הוראת החוק שתוקפה הוארך בשנה:

השהיית הבאת העצור לפני שופט – הסעיף מאפשר לרשויות החקירה להשהות את הבאת החשוד לפני שופט אחר מעצרו, לתקופה מירבית של 96 שעות. בכל שלב של ההשהיה (עד 48 שעות, עד 72 שעות ועד 96 שעות), נקבעו עילות מחמירות להפעלת הסמכות, וכן דרוש אישור של דרג בכיר להשהיה.

מעצר על ידי בית המשפט – סעיף זה קובע כי על אף ששופט רשאי לצוות על מעצרו של חשוד לצורכי חקירה בכל עבירה "רגילה" לתקופה שלא עולה על 15 ימים, בעבירות ביטחון, הוא יהיה רשאי לצוות על מעצר לתקופה של עד 20 ימים, אם שוכנע כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; בנוסף, אף ששופט רשאי להאריך את מעצרו של חשוד בכל עבירה לתקופה שלא עולה על 15 ימים כל פעם, ולתקופה כוללת שלא עולה על 30 ימים, אלא אם ביקש היועץ המשפט לממשלה להאריך את המאסר מעבר לכך, בעבירות הביטחון, יהיה רשאי השופט להאריך את מעצרו של חשוד לתקופה כוללת שלא עולה על 35 ימים ללא בקשה מיוחדת של היועץ המשפטי לממשלה.

דיון בהארכת מעצרו של העצור שלא בנוכחותו – הסעיף מאפשר, במקרים נדירים, לקיים דיון בהארכת מעצרו של עצור החשוד בעבירות ביטחון שלא בנוכחותו. אם השופט שהורה על מעצרו של החשוד בנוכחותו הורה על מעצר לתקופה הקצרה מ-20 ימים, ובתוך 20 הימים מיום מעצרו, יש צורך, לדעתו של ראש אגף החקירות בשב"כ, להאריך את מעצרו שלא בנוכחותו, שכן "אם תופסק החקירה קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם", רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת ראש אגף החקירות ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לקיים דיון שלא בנוכחות העצור ולהאריך את מעצרו. כל הארכה כאמור לא תעלה על 72 שעות כל אחד. סך כל התקופות שיוארכו ללא נוכחות העצור, לא יעלה על 144 שעות. ובכל מקרה, סך תקופת המעצר לא יעלה על 20 הימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו.

החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות עצור בעבירת טרור חמורה, תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם.

הוראה חדשה – מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה. סעיף זה יאפשר למשטרה ולשב"כ למנוע פגישה של עצור החשוד בעבירת טרור חמורה עם עורך דינו, אם עורך הדין (או עורך דין אחר ממשרדו) מבקש להיפגש עם כמה עצורים הנחקרים באותה חקירה, והפגישה עלולה לשבש את החקירה. מניעת הפגישה תהיה לתקופה של עד 30 ימים, ואפשר שתהיה לתקופה העולה על 30 ימים, באישור היועץ המשפטי לממשלה. ואולם יותר לעצור להיפגש עם עורך דין אחר.

 לקריאה נוספת, ראו:

הצעת חוק המאבק בטרור: 15 שנות מאסר למי שיאיים בעבירה שדינה מאסר עולם

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה