אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה בקשה לייצוגית נגד דואר ישראל בטענה לגביית מע"מ שלא כדין במשלוחים

צילום: Getty images Israel

נדחתה בקשה לייצוגית נגד דואר ישראל בטענה לגביית מע"מ שלא כדין במשלוחים


15.12.2015 | עו"ד נעמה זינגר

ביהמ"ש קבע כי חברת הדואר פעלה בגביית המע"מ עבור משלוחי דואר לחו"ל הן על פי החוק ועל פי הנחיות רשות המסים. בנוסף, נדחתה טענת המבקש כי החברה מטעה את רוכשי הבולים לחשוב שאלו מודפסים בארץ בעוד שהם מודפסים בחו"ל, לאחר שהמבקש ציין כל אדם אחר מלבדו שהיה נמנע מלרכוש את הבולים אילו ידע היכן הם מודפסים

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת דואר ישראל שעניינה בטענה לגביית מע"מ בעבור משלוחי דואר לחו"ל שלא כדין ובטענה להטעיית ציבור רוכשי הבולים ביחס למקום הדפסתם. השופט יונה אטדגי קבע כי בגביית המע"מ פעלה החברה מכוח חוק הדואר ותקנות התשלומים, וכי המבקש לא טרח לציין כל אדם אחר, מלבדו, שהיה נמנע מלרכוש את הבולים שרכש, אילו ידע שהם אינם מודפסים בארץ.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המבקש, אשר נעזר בשירותי הדואר למשלוח דברי דואר לחו"ל, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת הדואר בטענה לגביית מע"מ עבור משלוחים מסוימים של דברי דואר לחו"ל בניגוד לחוק מס ערך מוסף הקובע שיעור מע"מ אפס למשלוחים בחו"ל וכן בטענה להטעיית ציבור רוכשי הבולים לחשוב כי הם מודפסים בישראל, שעה שהם מודפסים בחו"ל.

בתביעתו עתר המבקש הן לסעד כספי של פיצויים והן לצווי עשה שיורו לחברה, בין היתר, להפסיק לגבות מע"מ או סכום השווה למע"מ במחירי משלוחים ושירותי העזר לחו"ל. כך גם עתר לצו הצהרתי לפיו החברה הפרה חובה חקוקה וביצעה עוולות מכח חוק הגנת הצרכן, פקודת הנזיקין וחוק החוזים.

דואר ישראל טענה מנגד כי היא פעלה מכוח החוק, וכי המחירים עבור משלוח דברי דואר לחו"ל אינם נקבעים על ידה אלא על ידי שר התקשורת, באישור שר האוצר, וקבועים בתקנות הדואר המתעדכנות מעת לעת. עוד נטען כי אין לחברת הדואר כל שיקול דעת בעניין זה וכי היא מחויבת לגבות עבור אותם שירותים את התעריפים הנקבעים לצידם. הלקוח השולח דבר דואר לחו"ל משלם בכל מקרה את התעריף שנקבע בתקנות עבור המשלוח הרלוונטי, בין אם הוא מחויב במע"מ ובין אם אינו מחויב במע"מ. באשר לבולים בפרט נטען כי הם מחויבים בתשלום מע"מ, כיוון שהם אינם מיועדים רק לחו"ל, אלא משמשים גם למשלוח בתוך הארץ, וכשהלקוח רוכש את הבולים הוא יכול ליעדם למשלוח בתוך הארץ וגם לחו"ל.

כן נטען כי תקנות השירות הבולאי המסדירות בין היתר גם את סימון הבולים והפרטים שחייבים להיכלל בו אינן כוללות את ציון זהות המדפיס ומקום הדפסת הבולים, ולפיכך החברה איננה חייבת לציינם.

השופט יונה אטדגי דחה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית וקבע כי הוכח שהחברה פועלת בנדון הן על פי החוק והתקנות המחייבים אותה והן על פי הנחיות רשות המיסים.

באשר לשירות הבולאי,  נדרש בית המשפט לשתי טענות המבקש; האחת, כי זהות המפרסם ומקום ההדפסה אינם מצוינים בבולים ובמקומות בולטים אחרים והשנייה, כי החברה מטעה את רוכשי הבולים לחשוב שהבולים מודפסים בארץ, בעוד שהם מודפסים בחו"ל. השופט אטדגי קבע כי שתי הטענות הללו אינן מעלות עילת תביעה הראויה להתברר, ודאי שלא כתובענה ייצוגית.

בפרט התייחס השופט לתקנות השירות הבולאי הקובעות מהם הפרטים שיצוינו בבולים, ובכללן תקנה 10 הקובעת כי הבול ישא את שם המדינה בעברית, באנגלית ובערבית. ותקנה 11 הקובעת כי "השר רשאי להתיר, בתנאים שיקבע, להדפיס על שולי הבול את שם מעצבו וכן את שנת הופעתו של הבול". נקבע אם כן כי אלו הם הפרטים היחידים שניתן לציין בתוך הבולים, וכי זהות המדפיס ומדינת ההדפסה אינם כלולים בהם, ואף לא ניתן להכלילם בהתאם לאותן תקנות. מעבר לאמור, צוין גם כי יש לקחת בחשבון את גודלו של הבול, שאינו מאפשר, מטבע הדברים, להוסיף פרטים רבים.

עוד קבע השופט כי אף שיש צדק בטענת המבקש כי  פרטי המדפיס בעלונים מופיעים בכיתוב האנגלי בלבד ולא בכיתוב העברי, והדבר מצריך תיקון מצידה של החברה, אין בדבר כדי להוות עילת תביעה מתאימה, ודאי כשמדובר בתובענה ייצוגית, כאשר המבקש עצמו קרא אותם פרטים והבינם ולא הוכח כי מישהו אחר מלבדו התקשה למצוא את הפרטים הללו, על אף שחיפש אותם. בפרט נקבע כי המבקש לא טרח לציין כל אדם אחר, מלבדו, שהיה נמנע מלרכוש את הבולים שרכש, אילו ידע שהם אינם מודפסים בארץ.

בנוסף, נדחתה הבקשה בנימוק שהיא מעלה שני נושאים נפרדים שהנושא המשותף היחיד להם הוא זהות החברה הנתבעת. זאת, בעוד שלשם אישור תביעה ייצוגית נדרשת רמה סבירה של הומוגניות בקבוצה כולה, מכיוון שמגוון רחב של בעיות עובדתיות שאינן משותפות עלול להכביד על בירור התובענה ואף להכשילה. כן נקבע כי הכללתן של עילות תביעה רבות – נזיקיות, חוזיות ואחרות – שספק אם חלקן מתאימות בכלל לנשוא הדיון, מקשה כשלעצמה על דיון רציני ויעיל בטיב הטענות המושמעות. עוד צוין הקושי באיתור וזיהוי חברי הקבוצות והפסיקה אשר קבעה כי די בנימוק זה כדי לגרום לדחיית הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

 

ת"צ 34911-09-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ייצוגית: הדואר לא מיידע לקוחות כי שיעור המסירה בדואר 24 הוא 87% בלבד

 

אושרה ייצוגית נגד רשות הדואר: גובה תשלום על סריקת אישור מסירה שלא נסרק

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.