אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > סכום שכר הטרחה ששולם או חשבוניות המס אינם חוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח

צילום: Getty images Israel

סכום שכר הטרחה ששולם או חשבוניות המס אינם חוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח


10.12.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של העבריין יצחק אברג'יל על ההחלטות שחייבו את סנגוריו, עוה"ד שרון נהרי ויורם שפטל, לחשוף בפני הפרקליטות את הסכמי הייצוג. השופט אורי שהם: הרחבת החיסיון למסמכים שונים, מבלי לבחון את הזיקה בינם לבין השירות המקצועי, עשויה להפוך את משרדו של עורך הדין לבית מחסה לפעילויות עברייניות

סכום שכר הטרחה או חשבוניות המס אינם חוסים תחת חסיון עורך דין-לקוח, כך פסק בית המשפט העליון בהלכה עקרונית חדשה. השופטים אורי שהם, נעם סולברג וניל הנדל דחו פה אחד את בקשת רשות הערעור שהגיש העבריין יצחק אברג'יל נגד קביעות של ערכאות קודמות שחייבו את סנגוריו, עורכי הדין שרון נהרי ויורם שפטל, לחשוף לפני הפרקליטות את הסכמי ייצוג ומסמכים חשבונאיים שונים, המעידים על היקף התשלומים שהעבירו להם לקוחותיהם (מאיר אברג'יל ודודו בן שטרית), אופן ביצוע התשלום, וזהות המשלם.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

סנגוריו של אברג'יל טענו, בין השאר, בבקשת רשות הערעור שהגישו לבית המשפט העליון כי שיקולי צדק וחשש לעיוות דין מצדיקים את מתן רשות הערעור, משום שדחיית הבקשה עלולה להוביל לתרחיש "בלתי נסבל לפיו סנגוריו של המבקש, המייצגים אותו מזה כעשר שנים, עלולים להיות עדי תביעה נגדו". עוד הם ציינו כי החלטת בית המשפט המחוזי, בנוגע למסירת החשבוניות לידי הפרקליטות, מעמידה את סנגוריו של אברג'יל בניגוד עניינים חמור, שכן הם עלולים להיות שותפים להפללת לקוחם, שעה שהם נשכרו לייצגו בתיק הפלילי, במסגרתו הוצאו הצווים למסירת החשבוניות.

עוד נטען כי גם חשיפת חשבוניות המס לפני הפרקליטות חושפות את תוכן הסכם שכר הטרחה עם סנגוריו של אברג'יל, ומאפשרות להסיק מסקנות בדבר עניינים הנוגעים ללקוח, כדוגמת זהות משלם שכר טרחתו, עניינים, אשר לדעת לשכת עורכי הדין, מצויים תחת חסיון עורך דין-לקוח.

הפרקליטות מצידה התנגדה למתן רשות הערעור שהגיש אברג'יל בטענה כי ההלכה הפסוקה, אשר עולה בקנה אחד עם עמדת המלומדים בישראל, קבעה כי זהות הלקוח, הסכם שכר טרחה, חשבוניות שכר טרחה וזהות משלם שכר הטרחה אינם חסויים.

במהלך הדיון שנערך בבית המשפט העליון, הביעו סנגוריו של אברג'יל עמדה "מרוככת" יותר, והבהירו כי הם אינם מתנגדים לחשוף בפני הפרקליטות את זהות משלם שכר הטרחה, אשר פעמים רבות הציג את עצמו כשלוח של אברג'יל, כמו גם את אופן ביצוע התשלום. ואולם, אברג'יל מתנגד לחשיפת סכום שכר הטרחה, מידע שלטענת סנגוריו חוסה תחת חסיון עורך דין-לקוח ומשקף, הלכה למעשה, את הערכותיהם לגבי משך התנהלות ההליך, סיכויי הצלחתו, מידת ההשקעה הנדרשת בו, וכיוצא באלה דברים. סנגוריו של אברג'יל גם טענו כי הפרקליטות מבקשת להסיר את החיסיון בנסיבות שבהן הלקוח, ולא עורך הדין, הוא שנחשד בביצוע עבירות פליליות, ולכך אין כל תקדים משפטי. עוד נטען, כי אין לאשר את צמצום היקפו של החיסיון, כפי שמבקשת הפרקליטות, לאור תכליותיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

להליך בבית המשפט העליון הצטרפה גם לשכת עורכי הדין, שטענה באמצעות ועדת האתיקה הארצית על ידי עו"ד דקלה קליין-יונה, כי המידע המבוקש הוא חסוי, והוסיפה כי הנוהל שפורסם מטעם לשכת עורכי הדין, ושממנו משתמע אחרת, לא נוסח על ידי ועדת האתיקה הארצית, ואין הוא מהווה מסמך רשמי מחייב.

השופט שהם נתן את רשות ערעור והכריע לראשונה בשאלה האם חל חיסיון עורך דין-לקוח על סכום שכר הטרחה או חשבוניות המס, לאחר שהסיק, בניגוד לטענת הפרקליטות, כי הסוגיה טרם נדונה והוכרעה בבית המשפט העליון.

"מטרותיו המרכזיות של ההליך המשפטי הינן חשיפת האמת ועשיית הצדק", אפיין השופט שהם, "כאשר הגשמתם של ערכים אלו משרתת את אינטרס המתדיין הפרטי להוציא את דבר צדקתו לאור, כמו גם את האינטרס הציבורי בדבר הבטחת חיי חברה תקינים וצודקים. לשם הגשמת מטרות אלו, יש הכרח לחשוף בפני הערכאה השיפוטית את מירב העובדות והמסמכים הרלוונטיים, וכן להעיד בפניה את הגורמים העשויים, בהתאם לדיני הראיות וסדרי הדין, לשפוך אור על הראיות הנדרשות להכרעה במחלוקת. עם זאת, אל מול ערכי גילוי האמת והחתירה למשפט צדק עומדים, לעיתים, ערכים נוגדים, שאף הם ברי חשיבות. בנסיבות מסוימות הגשמת גילוי האמת ועשיית הצדק תיסוג מפני ההגנה על ערכים ראויים אלו. אותם ערכים משקפים אינטרסים בעלי צביון ציבורי כללי (כמו הגנה על ביטחון המדינה ושלום הציבור), ולעיתים מדובר בערכים שמטרתם להגן על חירויות הפרט השונות (כגון צנעת הפרט או חופש הביטוי). הצורך בהגנה על אותם ערכים חשובים הוליד, בין היתר, את מוסד החסיונות הראייתיים".

חיסיון עורך דין-לקוח נמנה עם אותם חסיונות בודדים, המוגדרים כחסיונות מוחלטים. פירוש הדבר הוא, כי גם כאשר ערך גילוי האמת מורה אחרת, בית המשפט מנוע מלהורות לגורם כלפיו חל החיסיון (עורך דין או כהן דת) למסור ראיה, אלא אם בעל החיסיון ויתר עליו.

השופט שהם פסק עקרונית: "אינני סבור, כי סכום שכר הטרחה ששולם לעורך הדין או חשבוניות המס גופן, שנמסרו על ידי עורך הדין ללקוחו בעקבות תשלום שכר הטרחה, נמנים עם אחד מבין השירותים המפורטים בחוק לשכת עורכי הדין, או על שירותים בעלי צביון דומה. לפיכך, ומהבחינה הלשונית, ספק רב בעיניי, אם רכיבים אלו נוגעים ל'שירות המקצועי' שמעניק עורך הדין ללקוחו, ועל אחת כמה וכמה שרכיבים אלו אינם בעלי 'קשר ענייני' לשירות זה".

לכך הוסיף השופט שהם, כי "גילוי סכום שכר הטרחה או חשיפת חשבוניות המס, אין בהם כדי לפגוע, ככלל, בתקשורת החופשית בין הלקוח לבין עורך דינו. לדידי, פרטים אלו אינם מהווים חלק מהתקשורת בין עורך הדין ללקוחו, עליה מבקש החיסיון להגן. לשם הגשמת זכות הייצוג ההוגן ולמטרת עשיית הצדק, באמצעות הגנה על התקשורת החופשית בין הלקוח לעורך דינו, ראוי, לטעמי, לאמץ את ההבחנה שנעשתה בבתי המשפט, אשר נדרשו לשאלת תחולתו של החיסיון על המסמכים והמידע הרלוונטיים לענייננו".

השופט שהם ביקש להדגיש כי "העובדה שחשבוניות המס או מסמכים חשבונאיים אחרים, המפרטים סכומי כסף שהועברו לעורך הדין מידי הלקוח, מצויים ברשותו של עורך הדין, אינה הופכת אותם למסמכים בעלי קשר ענייני לשירות המקצועי שהוא מעניק. הרחבת החיסיון למסמכים שונים, רק משום שהם מצויים בשליטתו של עורך הדין, ואפילו אם מדובר במסמכים שהוחלפו בינו לבין הלקוח, מבלי לבחון את הזיקה בינם לבין השירות המקצועי, עשויה להפוך את משרדו של עורך הדין לבית מחסה לפעילויות עברייניות, ובכך נחטא לתכליותיו של החיסיון".

ברוח זו, הוסיף השופט נעם סולברג כי "החיסיון לא נועד לעשות את שכר הטרחה לסוד – והרי זה ממילא 'סוד גלוי' לפחות כלפי רואי חשבון, רשויות המס ועוד – אלא להבטיח היוועצות חופשית ויעילה של הלקוח עם עורך הדין, מבלעדי חשש ל'לדליפת' פרט מפרטיה. שכר הטרחה, ככלל, אינו קשור לתוכנה של ההיוועצות. אם לא נאמר כן, עלול משרדו של עורך הדין להפוך ל'עיר מקלט' לביצוע עבירות מס, הלבנת הון וכיוצא בעבירות הללו. לא לכך נועד חיסיון עורך דין-לקוח".

השופט סולברג הקיש מחיסיון רופא-חולה וקבע כי "המגמה דומה, והיא שרירה וקיימת מאז ומקדם: כשם שחסיון רופא-חולה 'נוגע אך ורק לאותן הידיעות אשר הן דרושות לקביעת האבחנה הרפואית או הטיפול הרפואי'..., כך גם חסיון עורך דין-לקוח נוגע לתוכן הענייני-המקצועי-המשפטי של השירות שמעניק עורך הדין ללקוחו; הא ותו לא".

 

רע"פ 751/15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביהמ"ש חייב עורך דין להעביר למנהל עיזבון מסמכים החוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח

 

עורך דין שייצג בני זוג בהסכם גירושין יוכל להעיד לטובת אחד מהם בבית המשפט

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה