אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עתירה: חיילים יוצאי אתיופיה משתחררים על רקע "התנהגות רעה" ללא הצדקה

בית המשפט העליון. צילום: אסתר ענבר

עתירה: חיילים יוצאי אתיופיה משתחררים על רקע "התנהגות רעה" ללא הצדקה


09.12.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

נוירולוגית המליצה לשחרר חייל ממוצא אתיופי משירותו הצבאי עקב מחלה קשה, אך בתעודת השחרור שלו צוין כי הוא שוחרר בגין  "אי התאמה – התנהגות רעה", וההטבות המגיעות לו כחייל משוחרר נשללו. לטענת האגף לסיוע משפטי, השימוש בסעיף זה לשחרור חיילים ממוצא אתיופי הוא שכיח במיוחד

האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים עתר לבג"ץ בעתירה עקרונית בעניינו של א', חייל משוחרר בן הקהילה האתיופית, אשר אובחן כחולה במחלה נוירולוגית קשה בעודו בשירות חובה כחייל קרבי. אף ששוחרר משירות צבאי בעקבות מצבו הרפואי, בתעודת השחרור של א' צוין כי "התנהגות רעה" היא שהובילה לשחרורו. עתירה זו הינה בעלת אופן עקרוני ורוחבי שכן על פי הנטען, השימוש בסעיף זה לשחרור חיילים ממוצא אתיופי, הוא שכיח במיוחד.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

א', בן 23, התגייס באוקטובר 2011 לחטיבת גולני שם שירת כעשרה חודשים עד שהחל לסבול כאבים עזים ברגליו. למרות שהתלונן על כך, מפקדיו האיצו בו להמשיך להתאמן עד "אשר קרס מרוב כאבים בריצת אימון", כך בלשון הנוירולוגית שבדקה אותו. לאחר מכן, הורד לא' הפרופיל הצבאי, אך הוא נותר בבסיס יחידתו הסגור שבצפון, מבלי שתהיה לו נגישות גבוהה לטיפולים הרפואיים שלהם נזקק.

במהלך תקופה זו, העותר נאלץ להמתין בחוסר מעש להעברתו למרכז מבלי שיינתן לו מענה הולם לצרכיו הרפואיים וללא כל תעסוקה מתאימה. לדבריו, הוא אף סבל מיחס מתנכר מצד מפקדיו, בין השאר על רקע בקשותיו בענייניו הרפואיים. תחת נסיבות אלה,  א' נפקד מספר פעמים מן השירות ולא חזר לבסיס. בין מקרי ההיעדרות, שבגינם הועמד לדין במסגרת הצבא, זוכה העותר לפחות במקרה אחד מעבירת הנפקדות שיוחסה לו. כך בדיון שנערך בספטמבר 2013, ציין קצין המשמעת שזיכה את העותר: "להתרשמותי מדובר בחייל חכם אשר התעקש יתר על המידה ויתכן שהתנהגות אחרת מצדנו הייתה מביאה לתוצאה אחרת".

לאחר סבב בדיקות רפואיות, נקבע על ידי רופאה נוירולוגית ועל ידי ועדה רפואית ב-8 בינואר 2014 כי יש לשחרר את א' משירות צבאי נוכח מצבו הרפואי.

על אף ההמלצה החד משמעית, הופתע העותר לגלות כי בתעודת השחרור שלו נקבע כי הוא שוחרר עקב "אי התאמה – התנהגות רעה". עוד צוין בתעודת השחרור כי העותר שוחרר ב-31 בדצמבר 2013, על אף שהמלצת הרופאה כאמור, התקבלה מספר ימים מאוחר יותר, כאשר א' עוד היה במסגרת שירותו הצבאי. בנוסף קבל א' הודעה על שלילת ההטבות המגיעות לו כחייל משוחרר, לרבות מענק שחרור ופיקדון.

"סעיף שחרור על בסיס התנהגות רעה, מעבר להיותו כתם קבוע על עתידו האזרחי, המקצועי והכלכלי של א', מערים קשיים על קבלת הטבות מביטוח לאומי, ובמקרה של א' גם מבטל את זכאותו למענק שחרור ולפיקדון צבאי", כך נמסר מעורך הדין גלעד סממה, מנהל האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. "מבדיקת האגף לסיוע משפטי אף עולה כי השימוש בסיבת השחרור 'אי התאמה – התנהגות רעה' שכיח בעיקר בקרב חיילים המשוחררים שחרור מוקדם יוצאי אתיופיה, ובכך מביא לאפלייתו ולהדרתו של מגזר שלם מהשתלבות בחברה הישראלית. כך למשל בדוח מבקר המדינה משנת 2011 צוין כי 66% מבין יוצאי אתיופיה אשר שוחררו שחרור מוקדם משירות צבאי ב-2010, שוחררו עקב 'התנהגות רעה'. יש בנתונים אלה כדי להעיד על הפיכתה של 'ההתנהגות הרעה' לגורם מפלה לכל הפחות בכל הקשור לטיפול באוכלוסייה ממוצא אתיופי, מצופה מצה"ל לבחון מגמות קיימות העלולות ליצור עוול מתמשך לחיילים משוחררים ולפעול להסרתן בהקדם".

אי לכך, הוחלט על ידי האגף להגיש עתירה זו נגד ראש המטה הכללי וראש אכ"א, על מנת לסייע לא' לתקן את העוול אשר נגרם לו מחד, ומאידך, על מנת להעלות על נס את הצורך בבחינה מחודשת של סעיף השחרור מסיבת "התנהגות רעה", והאופן שנעשה בו שימוש נגד בני העדה האתיופית.

"הצבא מחויב ככל רשות ציבורית אחרת, לפעול בשקיפות בכל הקשור לנהלי הטיפול במשאבי האנוש שלו, בפרט בהיותו צבא העם, שהיקף כוח האדם המשרת בו רחב במיוחד, ורובו מגויס בגיוס חובה", נטען בין השאר בעתירה לבג"ץ. "בכלל זה, חשובה במיוחד השקיפות בנהלים שיש בהם כדי לפגוע בחיילים ובזכויותיהם, כגון נהלי שחרור מוקדם של חיילים עקב אי התאמה וסיבות שחרור אחרות. זאת לרבות בדרך של עריכה ופרסום הנהלים באופן פומבי ונגיש, שיאפשר ביקורת עליהם. קל וחומר כאשר מדובר בנהלים שיש בהם כדי להשפיע השפעה מהותית עתידית על מהלך חייו האזרחיים של החייל המשוחרר, כאשר כבר יצא מ'חזקת הצבא' ".

יתר על כן, נטען בעתריה לבג"ץ כי "כל ההליך לשחרורו המוקדם של החייל, ובכלל זאת: כינוסה של ועדת ההתאמה הממליצה לשחרר את החייל, פרוטוקול הוועדה, החלטת מפקד מיטב לשחררו וכיוצא באלה, אינו גלוי, והחייל המשוחרר אינו זוכה לקבל, לא באופן אוטומטי ולא על דרך השגרה, אף אחד מנימוקי ההחלטות נגדו ואף לא את פרוטוקול הוועדה בכתב. התוצאה היא שזכותו של כל חייל להליך הוגן הכפוף לכללי הצדק הטבעי נפגעת, ובכלל זה הזכות לעיון במסמכים, חובת הרשויות לרשום פרוטוקול וזכות החייל לעיין בו, חובת ההנמקה, חובת השקיפות וכיוצא באלה".

מעבר לכך, טוען האגף לסיוע משפטי בעתירתו לבג"ץ בפרשה כי "העובדה שאין לצבא פתרון בכל הקשור להתאמת תפקיד לחייל, אשר בשל מגבלותיו הרפואיות אינו מסוגל לבצע מגוון מסוים של תפקידים, אך יש ביכולתו לבצע תפקידים אחרים המותאמים למצבו – אין בה כדי להעניק לצבא זכות לשחרר חייל, המעוניין בהמשך שירות צבאי, ועוד בדרך של שחרור מוקדם בעילת 'אי התאמה – התנהגות הרעה', הפוגעת בעתידו של החייל בהמשך חייו האזרחיים. ודוק העותר היה בעל מוטיבציה גבוהה לשרת, שירת כלוחם ביחידה קרבית, תקופה ארוכה אף הבליג על מצבו הרפואי, ניסה למנוע הורדת פרופיל צבאי ולהתנהל 'כרגיל', והמשיך להתאמן בעידוד מפקדיו, זאת עד אשר לבסוף קרס".

העתירה לבג"ץ הוגשה באמצעות עורכות הדין לימור גולדנברג-חדד, מלכה ורוצלבסקי ודקלה צרפתי-דלג'ו מאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ייצוגית נגד קופות החולים: נשים אתיופיות קיבלו טיפול מסוכן למניעת הריון

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה