אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש השלום: ידועים בציבור אינם כשרים להעיד זה נגד זו במשפט פלילי

צילום: Getty images Israel

ביהמ"ש השלום: ידועים בציבור אינם כשרים להעיד זה נגד זו במשפט פלילי


08.12.2015 | ליאור שדמי שפיצר

השופט שמאי בקר קיבל את התנגדות ההגנה להעיד את בן זוגה של הנאשמת בעבירות סמים, והבהיר כי החלת החריג שבסעיף 3 לפקודת הראיות גם על בני זוג שלא נישאו משרתת את התכלית של לשמור על שלמות התא המשפחתי ולהגן עליו מפגיעה כתוצאה מההליך הפלילי

בית משפט השלום קיבל את התנגדות ההגנה בהליך פלילי להעיד ידוע בציבור של נאשמת בעבירות של החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית מטעם התביעה, נוכח הכלל הקובע כי אין הוא כשיר להעיד נגד בת זוגו. השופט שמאי בקר הבהיר כי אין קביעה חד משמעית בפסיקה לפיה ידועים בציבור לא יבואו בגדר החריג שבסעיף 3 לפקודת הראיות, וכי החלת החריג גם על עניינם משרתת את התכלית של מניעת הפגיעה בתא המשפחתי כתוצאה מההליך הפלילי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

שני בני הזוג הואשמו בעבירות של החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, החזקה של סמים מסוכנים לצריכה עצמית ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, ודינו נגזר באותו יום במסגרת הסדר טיעון עונשי מוסכם, למאסר על תנאי לצד התחייבות. הנאשמת זוכתה מכל אשמה במשפטה, לאחר שהשופט שמאי בקר פסל את הסמים שנתפסו אצלה כראיה מרכזית, כמו גם את הודאתה במשטרה, שמן הסתם ניתנה "בהשראת" הסמים שנתפסו אצלה זמן קצר לפני כן.

המדינה ערערה על ההכרעה המזכה, ובמאי 2015 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המדינה והחזיר את הדיון לבית משפט קמא שימשיך וישמע את המשך התיק, ובכלל זה ישקול פעם נוספת את עתירת המדינה לצרף את בן זוגה, שהיה הנאשם 1, כעד מטעם התביעה.

הצדדים שבו לבית המשפט, שם התנגדה ההגנה לשמיעת עדותו של בן הזוג, חרף צירופו לרשימת עדי התביעה, מחמת שמדובר בבני זוג החיים יחד מזה כשמונה שנים, ועל כן, בהתאם להוראת סעיף 3 לפקודת הראיות, אין הם כשירים לעדות זה נגד זו.

המדינה הסכימה כי השניים הם ידועים בציבור, על כל המשתמע מכך, כך שהתייתר הצורך בבחינה מעמיקה של יחסיהם ונותרה השאלה המשפטית בדבר כשירותו של ידוע בציבור להעיד במשפט פלילי נגד בת זוגו.

עמדת התביעה נשענה על ספרו של המלומד יעקב קדמי, על הראיות, שם צוין כי בני זוג לעניין זה הם אלה שהדין בישראל מכיר בנישואיהם, וכי ידועים בציבור אינם נחשבים כבני זוג בהקשר הנדון.

"אינני רואה עין בעין עם התביעה, אלא עם ההגנה, אשר הפנתה לרציונל שבבסיס אותה הוראה שבפקודת הראיות, הגלום במטרה 'לשמור על שלמות התא המשפחתי ועל שלום בית במסגרת המשפחה'", כתב השופט בקר בהחלטתו. אמנם, ציין השופט, "ההגנה לא הביאה תקדים לכך שעדותו של ידוע בציבור נגד העזר שכנגדו איננה כשרה. עם זאת, קיימים תקדימים 'קרובים' המלמדים על פרשנות מרחיבה, תכליתית, של הוראת סעיף 3 לפקודת הראיות".

בין היתר ציין השופט בקר את פסק הדין שניתן בת"פ 2190/01 מדינת ישראל נגד מויאל שמעון, שבו נקבע כי אישה שהתגרשה מבעלה אך המשיכה לחיות עמו ואף ילדה לו ילדים לאחר הגירושין אינה כשרה להעיד נגדו, ואת פסק הדין בת"פ 354/83 מדינת ישראל נגד חשמטי, שעסק בגרושה שחזרה לחיק בעלה. בשני המקרים, ציין השופט, היה קיים "תא משפחתי" כזה שהיה עשוי להיפגע מעדות של בן זוג אחד נגד חברו, ובתי המשפט מצאו להרחיב או לפרש את המונח בני זוג ככזה החובק גם את עניינם, גם כאשר הם לא היו עוד נשואים זה לזו.

"לגבי דידי, אין כל טעם או סיבה להגלות או להחריג את הידועים בציבור מתחת למטריה שביקש המחוקק לשים מעל ראשם של בני זוג, לבל 'ירטבו' מההליך הפלילי, לבל יחבל או יפגע הקשר הזוגי-המשפחתי שביניהם", כתב השופט בקר. "נזכיר, מבלי להעמיק או להרחיב, כי ידועים בציבור הינם 'בני זוג המנהלים חיי משפחה במשק בית משותף'. רוצה לומר, אין המדובר בחברים ב-Facebook, או ב-Tinder, רחמנא ליצלן, או שניים שנפגשו אך אמש לבילוי משותף, והנה הם קמים בבוקרו של יום באותה המיטה, אלא בשניים שמקיימים מערכת יחסים זוגית לאורך זמן, כאשר מדובר במגורים משותפים, להבדיל משהייה זמנית, ולצד המשק המשותף מנוהלים גם חיי משפחה בעלי אופי אינטימי".

השופט התייחס גם להצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (עדות קרובים), המרחיבה את הגדרת בני זוג גם על בני זוג ידועים בציבור, ולמעט הפרוד מבן זוגו, אשר עדיין לא אושרה בחקיקה.

לדברי השופט בקר, "עיון מעמיק בספרו של כב' השופט קדמי מלמד לכאורה כי אין קביעה חד משמעית, פוזיטיבית בפסיקה, לפיה ידועים בציבור לא יבואו בגדר החריג לכלל לפיו הכל כשרים להעיד, והדבר אך נלמד – על דרך ההיקש – מקביעות של בתי משפט, שקבעו כי רק בני זוג נשואים יוכלו לבוא בגדר הסייג שבהוראת סעיף 3 לפקודת הראיות.

"הנה כי כן, היום – שנים רבות לאחר כניסתו לתוקף של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר קנה שביתה במקומותינו – יש להשקיף ולפרש, לדעתי, על המילים 'בני זוג' שבסעיף 3 לפקודת הראיות, באופן שונה, עדכני יותר. כלום באמת ובתמים ניתן לומר עדיין, בעידן זה, כי תא משפחתי מתקיים, חי ונושם, רק אצל שניים שנישאו כדת וכדין? פשיטא, כי התשובה שלילית. קביעה זו אינה משנה מציאות, היא איננה יוצרת מציאות אלא אך משקפת אותה".

 

ת"פ 50516-05-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

תיקון לדיני הראיות: מגיש תלונה למשטרה יהיה חייב להעיד נגד קרוב משפחתו

 

ידועים בציבור בני אותו מין לא יידרשו להוכיח כוונת שיתוף יותר מזוג נשוי

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.