אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תיקון לדיני הראיות: מגיש תלונה למשטרה יהיה חייב להעיד נגד קרוב משפחתו

צילום: istock

תיקון לדיני הראיות: מגיש תלונה למשטרה יהיה חייב להעיד נגד קרוב משפחתו


08.12.2015 | ליאור שדמי שפיצר

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לקריאה שניה ושלישית את הרחבת החריגים לחוק המאפשרים העדת קרוב משפחה מדרגה ראשונה. עוד מוצע להוסיף הגדרה לבן זוג ולכלול בה גם ידוע בציבור. נציג הפרקליטות: בשלוש השנים האחרונות נסגרו כמה עשרות תיקים עקב אי כשרות להעיד. ח"כ יעל גרמן: לא תמיד ראוי לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית"

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ב', 7.12) פה אחד לקריאה שניה ושלישית תיקון לדיני הראיות, שלפיו אדם שיגיש תלונה למשטרה יהיה כשר ואף חייב להעיד נגד קרוב משפחתו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

פקודת הראיות הנוכחית קובעת כי בדין הפלילי, אדם לא כשיר להעיד בבית משפט כנגד קרוב משפחתו מדרגה ראשונה. תכלית הסייג היא מניעת פגיעה בתא המשפחתי והעמדת אדם במצב שבו הוא נאלץ לפגוע בקרוב משפחתו. החוק מונה מספר חריגים לכלל אי הכשירות, בהם עבירות אלימות, עבירות מין במשפחה ועוד. ההצדקה לחריגים נעוצה באינטרס הציבורי בהעמדה לדין של העבריין, ובכך שמדובר בעבירה בתוך המשפחה, בה יש צורך להגן על הנפגע, ובכך שממילא התא המשפחתי כבר התערער.

הצעת החוק מבקשת להרחיב את החריגים לכלל השולל את כשרותם של קרובים להעיד, כך שבמקרה שהקרוב הוא זה שהתלונן במשטרה (בין אם הוא הגיש ראשון את התלונה ובין אם לאו), הוא יהיה כשר ואף חייב להעיד, בין אם הוא הנפגע ובין אם לאו, ללא הבחנה לעניין סוג וחומרת העבירה.

לפי דברי ההסבר, הצורך בתיקון נעוץ במקרים בהם אדם מתלונן נגד קרובו על עבירה שביצע שאינה מנויה בחריגים והוא לא יכול להעיד נגדו אף אם הוא מעוניין בכך. לעיתים אף לא ניתן בשל כך להעמיד את קרובו לדין, מחוסר ראיות נוספות. עוד מוצע להוסיף הגדרה לבן זוג ולכלול בה גם ידוע בציבור.

ח"כ בני בגין שניהל את הדיון שאל מהי ההצדקה לתיקון המוצע וכמה תיקים נסגרו עקב כך שקרוב המשפחה לא יכול היה להעיד. נציג המשטרה מנה את מספר התלונות שהוגשו בשלוש שנים האחרונות על ידי קרובי משפחה, והשיב כי בגין גניבה הוגשו 3,500 תלונות, בגין התפרצות 1,000 תלונות, בגין חבלה ברכב 1,200 תלונות, בגין סחיטה 250 תלונות, בגין מרמה 800 תלונות, בגין פריצה לרכב 200 תלונות, בגין גניבת רכב 120 תלונות ובגין הצתה 160 תלונות, בסך הכל הוגשו 12,700 תלונות בגין היזק לרכוש. לדבריו, "התיקים נסגרים, אולם קשה לנו לדעת מה הסיבה המדויקת לסגירת התיקים".

נציג פרקליטות המדינה עו"ד חיים ויסמונסקי העריך כי בשלוש השנים האחרונות פרקליטות המדינה סגרה כמה עשרות תיקים עקב אי כשרות להעיד.

נציגת משרד המשפטים עו"ד עינת גדעוני הצדיקה את הצעת החוק בטענה כי "נפגע העבירה מבקש שימוצה הדין והעבריין יבוא על עונשו. יש פגיעה באימון הציבור בכך שתיק נסגר עקב אי מתן אפשרות להעיד". בעניין ההצעה לאפשר למתלונן להחליט אם להתלונן אמרה גדעוני "יש קושי מהותי במתן אפשרות לעד לסרב להעיד, כפי שמקובל בכמה מדינות בעולם. בין היתר עקב הקושי של הפרקליטות לנהל תיק בחוסר וודאות אם העד יעיד בסופו של דבר. אנו סבורים שאדם שמתלונן נגד קרוב משפחתו  מביא בחשבון את ערעור התא המשפחתי".

עו"ד ויסמונסקי הוסיף כי בתיק חמור שמצדיק מעצר חשוד, ולעיתים מעצר עד תום ההליכים, יתכן כי בסופו של דבר העד יסרב להעיד. ואז יסתבר שאדם ישב במעצר לחינם כיון שבסופו של דבר לא יוגש כתב אישום.

ח"כ מירב מיכאלי ברכה על הצעת החוק ובעיקר על ההבהרה הנוגעת לידועים בציבור או בני זוג מאותו מין. "לצערי, האלימות לא פסחה גם על הזוגות האלו", אמרה מיכאלי.

ח"כ אוסמה סעדי אמר כי "הניסיון מוכיח שבמקרים שבהם החוק מאפשר העדה, האישה חוזרת בה, נוצר מתח במשפחה, בפרט במגזר הערבי. אם היא תעיד, היא לא תחזור הביתה". ח"כ סעדי סבור כי יש קשיים בחריגים שבחוק, וממילא העבירות החמורות כבר מנויות בחריגים לחוק, וביקש לשמוע חוות דעת מקצועיות טרם קבלת ההחלטה.

לדברי ח"כ יעל גרמן, "המשפחה מגנה על עוולות והחוק צריך להגן על נפגעי העבירה. בשונה מהעבר, לא תמיד ראוי לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית. בעיני, זה לעשות צדק".

הצעת החוק אושרה פה אחד והיא תועבר למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שניה ושלישית.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.