אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נאום שרת המשפטים בברלין הזכיר את אלפי עורכי הדין היהודיים שנספו בשואה

איילת שקד בכנס בברלין. צילום: לשכת שרת המשפטים

נאום שרת המשפטים בברלין הזכיר את אלפי עורכי הדין היהודיים שנספו בשואה


08.12.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

בנאומה בכנס לכבוד 50 שנות כינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל  התייחסה השרה להפליית עורכי דין יהודים בגרמניה הנאצית, ושיבחה את שר המשפטים הגרמני על החלטתו להקים ועדת חקירה שתבדוק מדוע לאחר המלחמה לא נשפטו או סולקו עובדי מערכת המשפט ששיתפו פעולה עם המשטר הנאצי

"ב-50 השנים שחלפו מאז החתימה ההיסטורית על היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות הרחבנו וטיפחנו את שיתופי הפעולה התרבותיים, המדעיים וגם המשפטיים. היום אנו רושמים פרק נוסף בשיתוף הפעולה הזה, עם חידוש  ההסכם הבילטרלי לטיפוח הקשר בין מערכות המשפט של גרמניה וישראל; קשר שבזכותו, זכו משפטנים רבים משתי המדינות לבקר ולהתוודע מקרוב זה לזה, לדון בסוגיות משפטיות ובאתגרים המשותפים הניצבים בפני מערכות המשפט שלנו, מנושאי המרשם הפלילי ודיני המשפחה ועד להגנה על זכויות הפרט נוכח השינויים הטכנולוגיים ואילוצי הביטחון". כך אמרה שרת המשפטים איילת שקד בנאומה בכנס לכינון 50 שנות יחסים דיפלומטיים בין ישראל וגרמניה, שנערך אתמול (ב', 7.12) בברלין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

"גרמניה וישראל מתמודדות בימים אלו עם אתגרים משותפים רבים– גם אם הפרופורציה שלהם שונה; אתגרים אלו מעניקים לנו הזדמנות להעמיק את שיתופי הפעולה וההפריה ההדדית", אמרה שקד בנאומה. "כמו גרמניה, גם ישראל נדרשת להכרעות הנוגעות לגלי הגירה הפוקדים את גבולותיה – הכרעות שבהן עלינו למצוא את האיזון הנדרש בין זכויות הפרט לבין החובה להגן ולשמור על ארצנו, על צביונה ועל אזרחיה; וכמו ישראל, גם גרמניה שותפה במאבק הבינלאומי נגד הטרור של האסלאם הקיצוני.

"רק לפני שבועות אחדים, פּוּנַה אצטדיון הכדורגל בעיר הנובר שבגרמניה, בעקבות התרעה על פיגוע מתוכנן. להבדיל מהאסון הכבד שהתחולל בפריז ימים אחדים לפני כן, הפעם הסתיים האירוע ללא אבדות בנפש; אך הטרור האכזרי השיג את מבוקשו: הוא זרע פחד ואימה בקרב עשרות אלפי הצופים שפונו מהאצטדיון, והצליח לשבש את שגרת חיינו.

"בשבוע שעבר פורסמו ב'ניו יורק טיימס' עדויות הנוגעות להתעללות שעברו י"א הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, בטרם נרצחו באכזריות על ידי פעילי הטרור המתועבים של ארגון 'ספטמבר השחור'".

לדברי שקד, "קו ישיר מחבר בין קורבנות האסון ההוא לאזרחים הצרפתיים שאיבדו את חייהם במתקפת הטרור בפריז; קו ישיר מחבר בין המחבלים שגזלו את חייהם של אחד עשר מספורטאינו במינכן באולימפיאדת מינכן לאלו שביקשו לחבל במשחק הכדורגל בהנובר. השנאה היא אותה שנאה יוקדת, המטרה היא אותה המטרה: לפגוע בכל מי שחושב, חולם או מתפלל אחרת מהם".

השרה קראה לכל עמי תבל להילחם בגל הטרור הרצחני הזה ולעשות את כל הדרוש כדי לעצור את האלימות ושנאת אדם. "הַדְבַּרַת הטרור מחייבת מאבק יומיומי – ועלינו, בגרמניה ובישראל, להתאחד מאחורי ההתחייבות לנצח במאבק הזה, יום אחר יום, ולהכריע את סוכני השנאה וזורעי המוות כולם".

בנאומה התייחסה השרה שקד להפליית עורכי דין יהודים בגרמניה הנאצית וציינה את דברי נשיא גרמניה ואכים גאוק בטקס שנערך בחודש מאי האחרון, לפיהם ישראל וגרמניה קשורות לעד בשל זיכרון השואה. "הידידות העמוקה שנוצרה בין שתי המדינות לא באה על חשבון זיכרון השואה", אמרה שקד. "היא נַבְטַה מתוך החלטה משותפת ונחרצת, לֵפַנוֹת את שדות הכאב שחצצו בינינו, לבנות נתיבים של תיקון ופיוס שיובילו אותנו למחוזות של תיקון עולם ובשורות חדשות".

עוד סיפרה השרה בנאומה כי במסגרת פועלה הנרחב של גרמניה להנצחת מאורעות העבר, מוצגת בישראל בימים אלו תערוכה בשם "עורכי דין חסרי זכויות", תערוכה שאורגנה על ידי לשכת עורכי הדין הפדרלית של גרמניה, ושבה מוצגים סיפוריהם של עורכי הדין והמשפטנים היהודים שנספו בשואה. "בשנת 1933 פעלו בגרמניה לא פחות מ-4,000 עורכי דין ומשפטנים יהודים, שחלמו ולחמו למען הבטחת הצדק וזכויות האדם במדינה שהייתה להם בית – ומצאו את עצמם תוך זמן קצר נטולי זכויות ונטולי בית, וכל פשעם – יהדותם", סיפרה שקד. "הובא לידיעתי תרגום של מכתב שנשלח ביום 13.5.1933 למשרד המשפטים בסכסוניה על ידי ד"ר הלמוט קלמפרר, עורך דין יהודי שאיבד את רישיון עריכת הדין שלו יחד עם עוד אלפי יהודים ובו נכתב:

"קיבלתי הודעתכם מיום 4 למאי 1933 – בה הודע לי על שלילת רישיון עריכת הדין בשל היעדר מוצא ארי.

להלן תגובתי:

1. נכון שאינני ממוצא ארי. אני משתבח במוצא היהודי כמו ישו הנוצרי וקרל מרקס, הפרקליטים של החלכאים, המודחים והמדוכאים. לא שאני גאה במוצאי, שהרי הדבר לא תלוי בי; גאוות גזע היא מטופשת, אך אני שמח שאני שייך ליהדות. היא עמדה על מדרגה גבוהה כאשר העמים האריים  באירופה עוד נעו ביערות עד. הרדיפות במרוצת הדורות לא הקהו את פאר תולדות העם וחוקיו.

2.   אני כמו כל העולם, הייתי צוחק אם הבכי לא היה פורץ – הבכי לא על גורלי, לא על יהודי גרמניה ואף לא על קורבנות המשטר החדש, אלא בכי על גרמניה, על ארצי שמחקה עצמה מרשימת האומות התרבותיות.

3.   הדיחו נא אותנו מהמקצוע: אנו לא נחדל להילחם למען הצדק. זהו היעוד שלנו, כשם שהגרמניות היא תרבותנו והיהדות – מוצאנו. לא תוכלו ליטול זאת מאתנו. ממשלות באות והולכות, אך אנו לא נתעייף ובעקבותינו יבואו אחרים. יום יבוא, והעם הגרמני יבין, ששוב – זוהי דרך שגויה. יום יבוא, ומהחגיגות הפראיות תחזרו לישוב הדעת ולאובייקטיביות, מהתקרנפות לשוויון זכויות לכולם".

"בין אותם משפטנים שמצאו עצמם נטולי זכויות היו גם דוקטור בנימין הלוי ודוקטור יצחק רווה זכרם לברכה. שניהם קיבלו תואר דוקטור למשפטים באוניברסיטאות בגרמניה ועלו ארצה לאחר עליית הנאצים לשלטון. בשנת שישים ואחת שמשו שניהם כשופטים בתיק פלילי 4061 – מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן: תיק שבמסגרתו הועמד פושע המלחמה הנאצי לדין על תרומתו לחיסולה של יהדות אירופה.

"הלוי ורווה היו שניים מתוך מאה ושמונים המשפטנים שהספיקו להגר לישראל וסימלו את הצדק שנעשה ואת ניצחונם של רוח האדם, של הצדק והתקווה; אך רבים מעמיתיהם, שצמחו יחד עימם באותה מערכת משפט לא זכו ליהנות מהניצחון הזה וגם לא מהמדינה היהודית שקמה לאחר תום המלחמה. בין אלף לאלפיים עורכי דין יהודים גרמנים נספו במחנות הריכוז וההשמדה. אסופה אדירה של תקוות שנגוזו; נשים וגברים שנופי חיינו ומערכת המשפט שלנו חסרים כל כך את נוכחותם. במעמד זה אנו זוכרים אותם ואת הצו המוסרי שהותירו לנו; להוסיף להיאבק למען עולם טוב יותר, להקים לעם היהודי מקלט לאומי אשר יבטיח שלעולם לא נהיה שוב חסרי הגנה".

במעמד הזה, ציינה השרה שקד לשבח את פועלו של שר המשפטים הגרמני הייקו מס למען זיכרון השואה, על החלטתו להקים ועדת חקירה שתבדוק כיצד לאחר המלחמה עובדי מערכת המשפט הגרמנית ששיתפו פעולה עם המשטרה הנאצי לא סולקו מתפקידיהם או נשפטו, אלא המשיכו בקריירה משגשגת תוך שהם מעלימים עין או מקלים במקרים של נאצים שנחשדו בפשעים נגד האנושות, ובד בבד מונעים מתן זכויות לנפגעי הנאצים.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.