אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש כפה הסדרי ראייה בין קטין לאמו בניגוד לרצון האב ועמדת גורמי הרווחה

צילום: Getty images Israel

ביהמ"ש כפה הסדרי ראייה בין קטין לאמו בניגוד לרצון האב ועמדת גורמי הרווחה


07.12.2015 | עו"ד לילך דניאל

השופט מחמוד שדאפנה קבע כי האם אכן הזניחה את הקטין ואולי אף גרמה לו לנזקים אולם לא ניתן להענישה על כך בצורה כה גורפת וקיצונית. בבחינת מאזן הנזקים, סבר השופט כי הנזק שיכול להיגרם לקטין מהיעדר קשר עם האם והסבים הוא חמור יותר מהנזק שייגרם לו מחידוש הקשר, שיתקיים בליווי פסיכולוג ובפיקוחו

בית המשפט לענייני משפחה הכריע בסוגיה סבוכה שעניינה כפיית הסדרי ראייה בין קטין המצוי במשמורתו הבלעדית של אביו לבין אמו והוריה, בניגוד לרצון האב ולרצון הקטין עצמו וכן בניגוד להמלצות כלל גורמי הרווחה שסברו כי אין לחדש את הקשר. השופט מחמוד שדאפנה קבע כי האם אכן הזניחה את הקטין, לא טיפלה בו כנדרש ואולי אף גרמה לו לנזקים, אולם יחד עם זאת לא ניתן להענישה על כך בצורה כה גורפת וקיצונית, ובבחינת מאזן הנזקים נראה כי הנזק שיכול להיגרם לקטין מהיעדר קשר עם האם והסבים הוא חמור יותר מהנזק שיכול להיגרם לו מחידוש הקשר. לאור האמור הורה השופט על מנגנון לחידוש הקשר שראשיתו במינוי פסיכולוג שיטפל בעניין בצמוד לגורמי הרווחה, בתקווה שהדבר יגשים וישיג במידה המרבית והאפשרית את טובתו של הקטין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע והנתבעת קיימו מגע מיני חד פעמי שכתוצאה ממנו נולד להם בן משותף. במסגרת תביעה לאבהות נקבע כי הקטין הוא בנו של התובע ובשלב יותר מאוחר ניתן פסק דין נוסף לפיו שונה שמו של הקטין לשם משפחת האב. בהמשך הגיש האב תביעה לקבלת משמורת על הקטין ששהה עד אז עם האם, ובמסגרת התסקירים שהוגשו מטעם לשכת הרווחה המליצה פקידת הסעד על הרחבת הסדרי הראייה בין האב לבין הקטין. מאידך מתחה פקידת הסעד ביקורת קשה על התנהלות האם ואף המליצה כי זו תעבור הדרכה הורית וטיפול. מהתסקירים עלתה תמונה קשה מאוד של היעדר טיפול ראוי וכן הזנחה מצידה של האם עד שהדבר הוביל להחמרה במצבו של הקטין והתחילו להתגלות אצלו סימני הפרעה וחוסר שקט. בסופו של דבר, כשהקטין היה בן שלוש וחצי, ניתן פסק דין אשר העביר את המשמורת לידי האב באופן בלעדי.

הסכסוך בין האב לאם החריף בעיקר בשל העובדה שלא התקיימו מפגשים בין האם לבין הקטין, ולכן עתרה האם לחידוש הקשר עם הקטין כאשר לדרישה זו הצטרפו גם הוריה, שהגישו תביעה נפרדת מטעמם לקיום הסדרי ראייה בינם לבין הקטין. התיק עבר מספר מותבים, אך חרף הזמן הרב שחלף לא הצליח אף אחד מהם  לחדש את הקשר בין האם לבין הקטין. הקטין עצמו אינו מעוניין בקיום המפגשים וכל תסקירי לשכת הרווחה ללא יוצא מן הכלל לא המליצו על חידוש הקשר.

השופט מחמוד שדאפנה ציין כי הפסיקה קבעה כי טובת הקטין מחייבת שיגדל במחיצת שני הוריו במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, ובמקרה של פרידה מחויב בית המשפט לקבוע הסדר משמורת אשר יבטיח, עד כמה שהדבר אפשרי, שהילד יגדל במסגרת יציבה, במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר לשם כך, תוך שמירה על קשר בין הילד לבין ההורה הלא משמורן. כן נהוג בתביעות הקשורות לקטינים לקבל חוות דעת מטעם מומחים וגורמים מקצועיים אשר משמשים ככלי עזר להתחקות אחר טובת הקטין, כשבדרך כלל בתי המשפט נותנים משקל כבד לחומרי עזר אלו וסטייה מהם נעשית במקרים חריגים בלבד. לצד האמור הזכיר השופט גם את הצורך להתחשב ברצונו של הקטין בהתאם לגילו ולמידת בגרותו וכן את זכותו של כל הורה להיות בקשר עם ילדיו ולמלא את חובתו כלפיו כהורה, זכות שהוכרה בפסיקה כזכות יסוד שאין לשלול אותה אלא במקרים חריגים ביותר.

במקרה זה, הגיע השופט למסקנה כי בנסיבות המקרה כי מקום לסטות מהמלצות תסקירי לשכת הרווחה וכן מהמלצת המומחה שמונה, ולתת הזדמנות אחרונה לשיקום הקשר. השופט ציין מחד כי אין ספק שהאב, יחד עם אשתו, העניק ועודו מעניק לבנו טיפול ראוי לשבח הו מבחינה חומרית והן מבחינה רגשית וטיפל בו על הצד הטוב ביותר. כן אין חולק שהייתה הזנחה מצידה של האם, דבר שללא כל ספק פגע בקטין ואף גרם להידרדרות במצבו הנפשי. עוד נקבע כי יש לתת משקל ראוי לעמדתו של הקטין המתנגד בתוקף לחידוש הקשר. עם זאת, סבר השופט שדאפנה כי אין אפשרות לשלול את זכויותיה של האם למפגשים עם בנה הקטין בגלל רצונו ואף לא בגלל עברה של האם. בעניין זה, ציין השופט כי האם אכן הזניחה את הקטין, לא טיפלה בו כנדרש ואולי אף גרמה לו לנזקים, אולם יחד עם זאת לא ניתן להענישה על זה בצורה כה גורפת וקיצונית באופן שיהווה מכשול לחידוש הקשר בינה לבין בנה הקטין לרבות חידוש הקשר עם הסבים. מניעת קשר כזה בעיקר עם האם אינו לטובת הקטין ואף עלולה לגרום לו נזקים.

באשר לסבים, שכיום הם בגילאים מתקדמים, תהה השופט אימתי, אם בכלל, ניתן יהיה לחדש את הקשר אם לא כעת ואיזו תשובה תינתן לקטין כשיבוא היום וישאל על אמו, סביו ועל שורשיו. לדעת השופט, קשר בין הורה לבין קטינים וגם עם סבים הוא קשר חיוני, בריא, מועיל, מטיב ואף מתחייב ומתבקש, למעט מקרים חריגים בהם קיום קשר כזה עלול לגרום לקטינים נזק ולא ישיג את טובתם. עוד הובהר כי האם היא בדרך כלל הדמות המרכזית בחיי הקטין בעיקר בשנותיו הראשונות, ולא סתם חזקת הגיל הרך עודה שרירה וקיימת עד היום. באשר לסבים אין גם ספק כי הם מהווים חלק חשוב בחייהם של הקטינים, שכן סבים הם בדרך כלל מבצרם ומקלטם האחרון של הנכדים בעת מצוקה ויחסים בין נכדים לבין הסבים הם יסוד חשוב בכל חברה. כך, מהווים הסבים כמעט בכל התרבויות בעולם חלק חשוב וחיוני בעולמו של הקטין, ומחקרים רבים אף מוכיחים שקשר זה אף תורם לחינוכו ולעיצובו החברתי של הקטין.

השופט הוסיף כי אין ספק שבין האב לאם קיים סכסוך עמוק, קשה ומורכב, אולם אין זה בהכרח גורם עיקרי שבגינו יש לשלול את המפגשים בין הקטין לבין האם והסבים, מה גם שבתי המשפט נתקלים מידי יום בסכסוכים עמוקים ומורכבים בין בני זוג אשר אף גולשים לאלימות קשה ולעימותים שבהם הסכסוך אף מתרחב ומשתרע עד למשפחה המורחבת. לפיכך, נשאלת השאלה האם סכסוך כזה אמור לשלול ממי מבני הזוג ובעיקר מאמו, אשר היא זו שסחבה אותו תשעה חודשים בבטנה, ילדה אותו ואף גידלה אותו בשנותיו הראשונות, את הזכות לפגוש אותו. על דרך ההיקש, וכאשר סביו של הקטין מבקשים לראות אותו שלהם גם שזכות לעשות זה, האם בכוחו של הסכסוך לשלול מהסבים הזכות להיות בקשר עם נכדם. 

לאור כל האמור קבע השופט כי בבחינת מאזן הנזקים נראה כי הנזק שיכול להיגרם לקטין מהיעדר קשר עם האם והסבים הוא חמור יותר מהנזק שיכול להיגרם לו מחידוש הקשר, ולכן יש מקום למצוא מנגנון לחידוש הקשר בתקווה שמנגנון כזה יגשים וישיג במידה המרבית והאפשרית את טובתו של הקטין. במסגרת מתווה זה מינה בית המשפט פסיכולוג לצורך אבחון, טיפול ושיקום הקשר בין הקטין לסבים והורה כי גם האם והאב יעברו כל טיפול נחוץ ודרוש לשם חידוש הקשר ככל שיידרשו על ידי הפסיכולוג. כמו כן, הפסיכולוג יהיה בקשר רצוף עם לשכת הרווחה ויעדכן את העובדת הסוציאלית בכל התקדמות בעניין הטיפול שמוענק לקטין וכן בנוגע לבשלותו ומוכנותו לקראת חידוש הקשר בינו לבין האם. ככל שהפסיכולוג יחליט שניתן לקיים מפגשים כאלו, יתקיימו אלו בשלב הראשון אך ורק במרכז קשר תחת פיקוח, ומפגשים עתידיים ככל שיקבעו יהיו גם כן בנוכחות הפסיכולוג ופיקוחו.

בטרם סיום הקדיש השופט שדאפנה מספר מילים לפנייה לצדדים המעורבים, ובכלל זאת התרה באב להתעלם ממשברי העבר ולא להמשיך בהתעקשותו לסיכול המפגשים בין האם לקטין, וכן לזכור כי הסבים אינם צעירים וכי ייתכן שכלל לא יזכו לראות את נכדם. מהאם ביקש השופט להבין כי נמצאת היא במצב מאוד רגיש ושברירי ולכן עליה להפנים כי מתווה זה שנקבע לא בהכרח עשוי להניב פרי ולהביא לחידוש ושיקום הקשר עם הקטין וכי עליה להתאזר במנה גדושה של סבלנות וסובלנות. מהסבים ביקש בית המשפט גם כן לשים לנגד עינם אך ורק את טובתו של הקטין ולהבין כי חידוש הקשר עם הקטין מותנה בהצלחת חידוש הקשר עם האם.

 

תמ"ש 25454-03-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביהמ"ש המחוזי אישר הוצאת ילדים ממשמורת האם בגלל תסמונת הניכור ההורי

 

תקדים: האימא עובדת בערב ובן 4 אצל הסבתא? לאב מגיעה משמורת בלעדית

 

המחוזי: נכדים מנועים לתבוע מזונות מהסבים לפני שתבעו את אביהם

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.