אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הרבנות הראשית: נשים בעלות יכולת כלכלית צריכות להשתתף במזונות ילדים

הרב יעקבי בפני מועצת הרבנות. צילום: בתי הדין הרבניים

הרבנות הראשית: נשים בעלות יכולת כלכלית צריכות להשתתף במזונות ילדים


03.12.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

מועצת הרבנות הראשית קבעה כי בעת פסיקת מזונות הילדים, על הדיינים והשופטים להתחשב הן ביכולתם הכלכלית של האבות הן ביכולתן כלכלית של האימהות. מנהל בתי הדין הרבניים: "קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון"

מהפכה שוויונית והיסטורית בדיני המזונות: מועצת הרבנות הראשית לישראל דנה שלשום (ב', 2.12) בנושא שמעסיק זה שנים את בתי הדין הרבניים ואת בתי המשפט לענייני משפחה והוא מוקד מחלוקת בין ארגוני נשים וארגוני גברים. החלטה חדשה שהתקבלה במועצת הרבנות קובעת שאימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שנהוג היום.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

עוד לפני קום המדינה, בשנת תש"ד (1944), קבעה מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל בראשות הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, בתקנה שהתקבלה בהשתתפות רבני יישובים רבים, להעלות את גיל חיוב מזונות הילדים המוטל על אב מגיל שש שנים לגיל חמש עשרה שנים. הרבנות קבעה כך כדי להתאים את דיני מזונות הילדים על פי ההלכה למציאות זמננו. לפני התקנה אפשר היה לחייב אב במזונות ילדיו שהם למעלה מגיל שש רק על פי דיני צדקה, וחיובים מדין צדקה שהטילו בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לא נאכפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי.

מאז, קיימת מחלוקת שופטים ודיינים הן בתוך בתי הדין הרבניים הן בתוך בתי המשפט, אם התקנה יצרה מקור חיוב עצמאי שמוטל רק על אבות, או שתכלית התקנה הייתה ליצור מקור משפטי-הלכתי שמכוחו יהיה אפשר לאכוף פסקי דין למזונות ילדים מעל גיל שש, אבל החיוב עצמו ימשיך להיות מדיני צדקה, ואם כן – אימהות בעלות יכולת כלכלית יהיו חייבות להשתתף בדמי המזונות הדרושים לקטינים.

בשנת 1980 האריכה מועצת הרבנות הראשית לישראל את התקנה לגיל 18 שנה, וכעבור שש שנים  חזרה הרבנות הראשית וקבעה כי החיוב המוטל על הורים לזון את ילדיהם מוארך עד לגיל 18 שנה.

מנהל בתי הדין הרבניים, הרב עו"ד שמעון יעקבי, הציג את הסוגיה לפני מועצת הרבנות הראשית ואף ציין את השינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז תקופת המנדט. "קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון", הסביר הרב יעקבי.

"הבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין, מאחר שהטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים", הסביר עו"ד יעקבי.

בסיומו של הדיון, אימצה הרבנות הראשית הצעת החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכוח תקנת הרבנות הראשית צריכים "היושבים על מדין" – קרי, דיינים ושופטים – להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות הן ביכולת כלכלית של אימהות.

החלטת הרבנות הראשית עשויה לייתר יוזמות חקיקה בנושא, שמקדם ח"כ יואב קיש, וצפויה להשפיע על הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלוני), הליך שהתבקשה בו התייצבות של היועץ המשפטי לממשלה.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.