אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > האם הארגון שלכם נותן ייצוג הולם לעובדים בעלי מוגבלויות?

עו"ד מיכל פינברג דורון. צילום: שחף הבר

האם הארגון שלכם נותן ייצוג הולם לעובדים בעלי מוגבלויות?


30.11.2015 | עו"ד מיכל פינברג-דורון

החלטת ועדת המעקב של ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, שניתנה לפני כחודש, כוללת הוראות ביצועיות למעסיקים בנוגע ליישום הוראות הסכם קיבוצי להגברת התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלויות. עו"ד מיכל פינברג דורון מסבירה מי הוא אדם עם מוגבלות לצורך ההסכם הקיבוצי ומה יכולים לעשות מעסיקים שאינם עומדים במכסת ההעסקה המפורטת בהסכם

ב-25 ביוני 2014 נחתם הסכם קיבוצי לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בין נשיאות הארגונים העסקיים, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר וארגונים נוספים, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). מכוח ההסכם הקיבוצי ניתן בחודש ספטמבר 2014 צו הרחבה, המחיל את ההסכם הקיבוצי על כל המעסיקים במשק המעסיקים 100 עובדים ומעלה.

בחלוף כשנה מכניסתו  של צו ההרחבה לתוקף, ניתנה ב-1 באוקטובר 2015 החלטת ועדת המעקב של ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, אשר כוללת הוראות ביצועיות למעסיקים בנוגע ליישום הוראות ההסכם הקיבוצי.

הרקע להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה הוא סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, אשר קובע כי כל מעסיק שמעסיק יותר מ-25 עובדים, למעט המדינה, חייב לפעול לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות במקום העבודה.

בהתאם לצו ההרחבה, בתום השנה הראשונה לכניסתו לתוקף של הצו, כלומר ב-5 באוקטובר 2015, יראו במעסיק אשר 2% מקרב עובדיו או יותר הם אנשים עם מוגבלות כגוף שיש בו "ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות"; בתום השנה השנייה לכניסתו לתוקף של צו ההרחבה, יראו במעסיק אשר 3% או יותר מקרב עובדיו הם אנשים עם מוגבלות כגוף שיש בו "ייצוג הולם" כאמור.

ועדת המעקב מבארת את השאלה מיהו "אדם עם מוגבלות" לצורך חובת ה"ייצוג ההולם" כמשמעותו בהסכם הקיבוצי.

החוק מגדיר אדם עם מוגבלות כך: "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים"

בהתאם להוראות ועדת המעקב, "אדם עם מוגבלות" לצורך יישום ההסכם הקיבוצי הוא אדם עם מוגבלות כמשמעותו בחוק, אשר מתקיימים בו אחד מאלה:

א.   מוגבלות של 40% נכות ומעלה המוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, מס הכנסה או משרד הבריאות.

ב.   עבר שיקום מקצועי לצורך השמה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה או משרד הבריאות.

ג.    נכה צה"ל אשר עבר שיקום מקצועי לצורך השמה בעבודה על ידי משרד הביטחון.

עולה אפוא, כי כחלק מחובת ה"ייצוג ההולם" (היינו, 2% ממצבת העובדים בשנה הראשונה לכניסתו של צו ההרחבה לתוקף, קרי עד ל-5 באוקטובר 2015), יש להביא במניין העובדים בעלי מוגבלות רק את העובדים העונים על הקריטריונים המפורטים לעיל.

מה באשר למעסיקים אשר אינם עומדים במכסת העסקת העובדים בעלי מוגבלות כמפורט לעיל? ועדת המעקב קובעת כי מעסיק שאינו עומד במכסה הקבועה בהסכם הקיבוצי, יידרש להראות שהוא נקט בצעדים לשם העסקת עובדים בעלי מוגבלות בחצריו, לעניין משרות פנויות או חדשות, כדלקמן:

1.   קיים אצל המעסיק ממונה האחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות.

2.   מופעלת אצל המעסיק תכנית שנתית בנושא קידום העסקת אנשים עם מוגבלויות (לגבי תאגיד – על התכנית להיות מאושרת על ידי הדירקטוריון). התכנית השנתית תכלול הוראות בדבר העדפת העסקתם או קידומם של אנשים עם מוגבלות שהם כשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד.

3.   המעסיק פנה לשלושה גורמים שונים המתמחים בהשמת עובדים עם מוגבלות לשם קידום קליטת אדם עם מוגבלות לתפקיד הרלוונטי. שניים מהגורמים יהיו אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי ומרכזי תמיכה למעסיקים (מטה לשילוב אנשים עם מוגבלות שבמשרד הכלכלה). הגורם השלישי יהא אחד מאלה: שירות התעסוקה, אגף השיקום במשרדי הרווחה, הבריאות או הביטחון, גופי השמה המתמחים בהשמת עובדים עם מוגבלות, שירות לעיוור ופורטל "עבודה נגישה".

אם מועמד לעבודה שהינו בעל מוגבלות נדחה על ידי המעסיק, יש לתעד בכתב את הנימוקים לאי קבלתו לעבודה בכפוף להוראות החוק ולשמור תיעוד זה.

מעסיק שעשה את הפעולות האמורות בתום לב יראו אותו כמי שפעל לקידום "הייצוג ההולם" כמשמעותו בהסכם הקיבוצי.

 

עו"ד מיכל פינברג דורון היא מומחית בדיני עבודה, שותפה במשרד עורכי דין נחום פינברג ושות'

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה