אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש: החברה להגנת טבע תפצה מטיילת שנפלה מסלע; למטיילת אשם תורם של 50%

צילום: שמעון יטאח

ביהמ"ש: החברה להגנת טבע תפצה מטיילת שנפלה מסלע; למטיילת אשם תורם של 50%


30.11.2015 | עו"ד רונן שיכמן

השופט יובל גזית קבע כי המדריך מטעם החברה להגנת הטבע התרשל בכך שסיפק הסבר אגבי לאופן הירידה מהסלע, שאינו ברור לכלל המטיילים, ולא שהה לצד כל המטיילים ובדק כי הם אכן מיישמים את הוראותיו. עם זאת, נקבע כי המדריך שם לב לקשייה של התובעת בת ה-66 והזהיר אותה כי מדובר בטיול ברמת קושי קשה-בינונית אולם היא בחרה לקחת את הסיכון

בית משפט השלום חייב את החברה להגנת הטבע לפצות מטיילת שנפלה מסלע במהלך טיול ב-68 אלף שקל בגין פגיעה בברכה. השופט יובל גזית קבע כי החברה להגנת הטבע התרשלה במתן הוראות לביצוע הירידה מהסלע ולא סיפקה אמצעים מתאימים לביצועה, אולם קבע כי למטיילת אשם תורם של 50% שכן היא ידעה כי מדובר מסלול ברמת קושי בינונית ואף הוזהרה בעניין זה על ידי המדריך.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובעת, בת 66 ביום התאונה, נחבלה בברכה בעת שנפלה מסלע גדול במהלך טיול של החברה הלגנת הטבע. היא נותחה ועברה טיפולי פזיותרפיה. לטענתה, היא סובלת עד היום מכאבים בברך ונותרה מוגבלת בהליכה ממושכת וכן בעלייה ובירידה במדרגות.

התובעת טענה בתביעתה כי לחברה להגנת הטבע כמפעילת טיול קמה חובת זהירות מושגית וקונקרטית למנוע סיכונים בלתי סבירים אשר עלולים לפגוע במטיילים. לטענתה, התאונה ארעה בשל רשלנות או חוסר זהירות של החברה ועובדיה, בכך שלא הקצו מסלול טיול בטיחותי, לא יידעו את המטיילים בכלל ואת התובעת בפרט אודות המכשולים הקיימים במסלול, לא התחשבו בגיל המבוגר יחסית של המטיילים בקבוצה, לא הדריכו את המטיילים כראוי, לא השגיחו על המטיילים בעת מעבר בקטעים בעייתיים ועוד. 

החברה הכחישה את אחריותה לתאונה וטענה כי היא לא נהגה ברשלנות וכי לתובעת ניתנו הסברים ראויים בנוגע לטיול ואופן הירידה מן הסלע. לטענתה, בפעילות מדריך הטיול לא דבק רבב והוא לא יכול היה להימצא בו זמנית בסמיכות לכל המטיילים שלא נשארו כולם באותו המקום במהלך ירידתה של התובעת מן הסלע. עוד הוסיפה החברה כי נפילה במהלך טיול היא סיכון טבעי אשר טמון ביציאה לטיולים מעין אלו.

השופט יובל גזית קיבל את התביעה וקבע כי אין ספק שהחברה להגנת הטבע היתה צריכה לצפות התרחשות נזק למטיילים אשר צועדים במסלול מותווה בטיול שאורגן מטעמה, זאת הן מבחינת הצפיות הטכנית והן מבחינת הצפיות הנורמטיבית, ועל כן החברה חבה בחובת זהירות מושגית. קיומו של סלע כה גדול המצריך אף לשיטת החברה עצמה הסברים מצד המדריך כיצד לרדת מן הסלע בבטחה וכן סיוע זה או אחר במהלך הירידה, מלמד כי סלע זה מהווה סכנה בלתי רגילה, ועל כן החברה חבה בחובת זהירות קונקרטית. עוד קבע השופט כי הנזק שנגרם לתובעת היה צפוי בנסיבות העניין, בין היתר בשים לב לגיל המטיילים ולעובדה כי המדריך מכיר את מסלול הטיול ועבר בו בעבר.

השופט הוסיף כי אף אם הייתה מתקבלת הטענה כי המדריך הסביר באופן כלשהו את אופן הירידה הרי הרושם המתקבל הוא כי מדובר היה בהסבר אגבי שאינו מסודר או שיטתי, ושאינו ברור דיו לכלל המטיילים. המדריך עצמו אישר בבית המשפט כי את ההוראות העביר אך ורק לחמישה שישה אנשים שצפו בהדגמה כיצד לרדת, והם היו אמונים להישאר מאחור לאחר שהמדריך ממשיך להתקדם ולסייע לשאר היורדים, זאת במצב בו לא ניתן היה לקבץ את כלל הקבוצה סביב הסלע מטעמי שטח ובהיעדר מקום. השופט הבהיר כי במצב בו הודה המדריך עצמו כי לא שהה לצד כל היורדים מן הסלע, הרי שלא הוכח כי אכן בדק את יישום ההוראות. על כן המסקנה הינה כי החברה התרשלה בסיפוק הוראות בטיחות ראויות לירידה מן הסלע.

עוד נקבע כי במצב בו הוכח כי המטיילים נדרשו לקפוץ מגובה של כמטר הרי מצופה היה כי החברה תדאג לאמצעים להנמכת פער הקפיצה כגון סולם, דרגש, יתדות וכיוצ"ב. החברה כאמור הייתה צריכה לצפות את קושי הירידה ולדאוג לאמצעים מתאימים, ומשלא עשתה כן התרשלה.

עם זאת, קבע השופט כי אין מחלוקת שהמסלול ביום האירוע הוגדר בחוברת הטיול כטיול ברמת קושי קשה–בינונית ושאיננו מתאים למתקשים בירידות. התובעת הייתה מודעת לנתונים אלו ובחרה במודע לצאת לטיול זה. בנוסף מעדות המדריך עלה כי התובעת הוזהרה מפורשות לאחר יום הטיולים הראשון כי הטיול למחרת, היום שבו נפגעה, צפוי להיות קשה מן היום הראשון תוך שהוסבה תשומת ליבה להתרשמות המדריך מקשייה ביום הראשון, אך היא בחרה להשתתף בטיול. בנסיבות אלו נקבע כי התובעת הסתכנה מרצונה עת בחרה לצאת לטיול הנ"ל, ויש לייחס לה אשם תורם בשיעור של 50%.

 

ת"א 36751-06-10

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.