אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תובענה משמעתית נגד ראש רשות מקרקעי ישראל בגין קידום פרויקט של מקורבו

צילום: Getty images Israel

תובענה משמעתית נגד ראש רשות מקרקעי ישראל בגין קידום פרויקט של מקורבו


24.11.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

בכתב התובענה טענו הפרקליטות ונציבות שירות המדינה כי בנצי ליברמן נענה לבקשת חברו עו"ד נחום לנגנטל לקדם פרויקט נדל"ן שבו הוא עצמו היה מעורב כאיש עסקים פרטי, תוך ניגוד עניינים. ליברמן צפוי להודיע בימים הקרובים על המשך כהונתו ברשות מקרקעי ישראל

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ואגף המשמעת בנציבות שירות המדינה הגישו לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה תובענה משמעתית נגד ראש רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בכתב התובענה, שהוגש באמצעות עורכות הדין תמר רוסמן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות ויעל אמזלג יניב מנציבות שירות המדינה, נטען כי חבר הכנסת לשעבר ואיש העסקים בהווה, עו"ד נחום לנגנטל, פנה לליברמן, שהיה בעבר שותפו בעסקי נדל"ן, כדי לקדם את ענייניו וענייני מקורביו האישיים והעסקיים.

על אף שליברמן היה מצוי במצב של ניגוד עניינים, הוא נענה לבקשת חברו לנגנטל והתערב בסוגיה שלא הייתה אמורה להגיע לשולחנו. מדובר בפרויקט ספציפי, ממנו התחייב ליברמן להרחיק את עצמו לחלוטין, במסגרת הסדר ניגוד העניינים שנחתם עמו בעת שנכנס לתפקיד. הסיבה בגינה התחייב להתרחק מאותו פרויקט היא שהוא היה מעורב באותו פרויקט ממש כאיש עסקים פרטי בעבר. לנגנטל חברו היה אמור להרוויח מתוצאות ההחלטה.

בגין חשדות אלה נוהלה חקירה פלילית, שבסופה שקל היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את ליברמן לדין פלילי בגין מעשיו. אבל לאחר שבחקירת המשטרה התברר שלאחר מעורבותו הפסולה של ליברמן בנושא – ובעקבות פנייה שנערכה אליו בנושא זה על ידי עורכי הדין של החברה המעורבת בפרויקט, דיווח ליברמן בדיעבד על מעורבות זו ליועץ המשפטי של הרשות, הוחלט להסתפק במיצוי הדין עמו במישור המשמעתי. לפיכך החליט היועמ"ש עו"ד יהודה וינשטיין שהתיק הפלילי ייסגר, נוכח מיצוי האינטרס הציבורי בהליך המשמעתי.

במשרד המשפטים מבהירים כי מרגע פתיחת החקירה הפלילית, ליברמן מצוי בחופשה על חשבונו, חלף השעיה. במקביל, החליטה הפרקליטות לגנוז את תיק החקירה נגד החשוד האחר, עו"ד נחום לנגנטל, וזאת מחוסר ראיות מספיקות.

הבטיח לקדם את הפרויקט

בנצי ליברמן (57) מפדואל כיהן עד שנת 2008 כראש המועצה האזורית שומרון. בשנת 2008 עזב את תפקידו הציבורי ועבד בשוק הפרטי. בספטמבר 2009 מונה ליברמן לראש מנהלת תנופה במשרד ראש הממשלה. ביום 20 ספטמבר 2011, מונה ליברמן לכהן כמנהל רשות מקרקעי ישראל.

בכתב התובענה המשמעתית מתואר כי עו"ד נחום לנגנטל הוא יזם ויועץ לחברות, אשר בעבר עסק בפוליטיקה ושימש בין היתר המזכיר המדיני של המפלגה הדתית-לאומית המפד"ל, מנכ"ל משרד התחבורה וחבר כנסת. משנת 2003 עזב לנגנטל את הפוליטיקה והקים חברות באמצעותן הוא נותן שרותי ייעוץ ומקיים פעילות עסקית.

לטענת הפרקליטות, ליברמן ולנגנטל הם חברים קרובים, עוד מימי לימודיהם המשותפים באוניברסיטה, לאחריהם נותרו לאורך כ-30 שנה ביחסים טובים וקרובים.

מהאישום הראשון עולה כי במסגרת פרויקט רמת אלישיב בלוד, שהוא פרויקט של הקמת כ-350 יחידות דיור על קרקע של רשות מקרקעי ישראל בעיר לוד, לאחר שסייע לגרעין התיישבותי בשם "אלישיב" להקים 80 יחידות דיור בלוד במסגרת עמותה, פנה לנגנטל לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד הבינוי והשיכון ודחק בהם לבנות עוד מאות יחידות דיור בשטח. כן פנה לנגנטל לחברת קרדן נדל"ן ועניין אותם בפרויקט. בעקבות מאמציו של לנגנטל, פורסם בשנת 2008 מכרז לבניית הפרויקט. חברת קרדן נדל"ן ניגשה וזכתה במכרז. עם זאת, החברה לא מימשה את האופציה לבצע את הפרויקט. בשנת 2009 פורסם מכרז מתוקן לבניית הפרויקט, שגם בו זכתה קרדן. לאחר זכיה זו החלה קרדן להוציא את הפרויקט לפועל.

בשנת 2007 נכנס לנגנטל לשותפות עם יוסי מסיקה בחברת מסיקה חסון מסחר 2002 בע"מ. עוד לפני שקרדן ניגשה למכרז על הפרויקט בלוד, הביא לנגנטל לכך שקרדן סיכמה עם מסיקה חסון כי זו תהיה שותפה ב-30% בפרויקט. מכיוון שמסיקה חסון לא עמדה בתנאי הסף על מנת להתמודד במכרז, הסיכום היה כי קרדן היא זו שתיגש רשמית למכרז, תוך שהיא מחזיקה ב-30% בנאמנות עבור מסיקה חסון. ההסכם בין החברות הוא כי מסיקה חסון משתתפת בזכויות ובחובות בפרויקט בגובה של 30%.

לנגנטל לקח חלק מרכזי בניהול הפרויקט, היה חלק מוועדת ההיגוי וייצג את מסיקה חסון בכל הקשור לפרויקט. בהמלצתו של לנגנטל, נשכרו שירותיו של בנצי ליברמן בשנים 2008-2009 לשמש כיועץ וחבר בצוות ההיגוי בקרדן בנוגע לפרויקט. ליברמן לקח חלק בפרויקט כבר בזכייה של קרדן במכרז הראשון. לאחר הזכייה במכרז השני, עבד ליברמן בצוות ההיגוי של ניהול הפרויקט במשך מספר חודשים, והשתכר סך כולל של כ-100 אלף שקל עבור עבודתו בפרויקט.

לפרויקט היו ארבעה שלבי בנייה. חברת קרדן ביצעה את שלושת השלבים הראשונים שכללו בניה של כ-250 יחידות דיור. בשנת 2013, לפני השלב הרביעי, ביקשה קרדן למכור את זכויותיה בפרויקט. בשלב זה נותרו עוד כ-100 יחידות דיור שטרם נבנו. בשלב זה, לנגנטל לא היה רשמית שותף במסיקה חסון, אך שימש כיו"ר דירקטוריון חברת הבניה אלהר, שהייתה בבעלות משותפת של קרדן ומסיקה חסון.

לנגנטל הבטיח לקרדן ולמסיקה כי הוא ימשיך לקדם את הפרויקט גם כשרשמית הוא לא בעלים שלו. אם ההסכם בין מסיקה חסון לקרדן היה מאושר על ידי הרשויות ונותר על כנו, היה צפוי לנגנטל להרוויח מקבוצת הרכישה.

התיק הפלילי נסגר

טרם כניסתו לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל, ערך ליברמן הסדר למניעת ניגוד עניינים מול הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ובו התחייב בין היתר להימנע בכל תקופת כהונתו כמנהל רשות מקרקעי ישראל מטיפול בעניינים הנוגעים באופן ישיר לחברת קרדן ולבעלי השליטה בה וכן להימנע מטיפול בעניינים הנוגעים באופן ישיר או עקיף לפרויקט רמת אלישיב בלוד.

לטענת הפרקליטות, על אף האמור בהסדר למניעת ניגוד העניינים ולמרות ניגוד העניינים בו היה מצוי הנאשם ביחס לפרויקט וביחס ללנגנטל, פעל הנאשם בעניין הפרויקט בנוגע לבקשת אישורה של רשות מקרקעי ישראל להעברת הזכויות בשלב האחרון בפרויקט.

באישום משמעתי נוסף, טוענת הפרקליטות כי לחברה קדישא קרקע בבעלותה ברמת אביב, שהמדינה התנגדה להקמת בית קברות במקום. לכן, ניהלה חברה קדישא משא ומתן מול המדינה באשר לפשרה בעניין הקרקע, בין היתר מול רשות מקרקעי ישראל. לצורך המגעים עם הרשויות, שכרה חברה קדישא את שירותי חברת הייעוץ גורן-עמיר. חברת גורן-עמיר שכרה את שירותיו של עו"ד לנגנטל לעניין זה ושילמה לו בגין קידום ענייניה מול הרשויות משכורת חודשית. במסגרת העסקה זו, פנה עו"ד לנגנטל לבנצי ליברמן בעניינה של חברה קדישא וביקש כי יזרז טיפול בעניין זה.

על אף ניגוד העניינים שבו היה מצוי ליברמן אל מול חברו הקרוב, עו"ד לנגנטל, ניהל ליברמן ישיבות בנושא הקרקע בבעלות חברה קדישא בנוכחותו של לנגנטל, כמייצג מטעם חברה קדישא. כמו כן, קיבל ליברמן מלנגנטל מסמכים הנוגעים לחברה קדישא ולמגעיה מול רשות מקרקעי ישראל. כל זאת, לטענת הפרקליטות, מבלי שהצהיר ליברמן על ניגוד העניינים שבו הוא מצוי אל מול לנגנטל, ומבלי שיידע את הנוכחים בישיבות, בדבר ניגוד העניינים, כאמור.

ראש רשות מקרקעי ישראל המושעה, בנצי ליברמן, הגיב להחלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי נגדו. "בחלוף כשנה של חקירה ועינוי דין שלא לצורך הוכח היום לעין כל כי לא היה ממש בטענות נגדי. אני מודה לבורא עולם – הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו שחפותי הוכחה ושמי הטוב נשמר שלם ונקי", אמר ליברמן. "גם הקובלנה המשמעתית תתברר כדבר שאין בו ממש. בימים הקרובים אחליט על המשך כהונתי ברשות מקרקעי ישראל".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה