אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > יחידת הסיוע המשפטי לא תייצג קטין ללא בדיקת הזכאות הכלכלית של הוריו

צילום: Getty images Israel

יחידת הסיוע המשפטי לא תייצג קטין ללא בדיקת הזכאות הכלכלית של הוריו


19.11.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

בעקבות עתירה לבג"ץ, תשנה יחידת הסיוע במשרד המשפטים את מדיניותה להקצות עורכי דין להורים בהליכי גירושין ותבחן את רמת הכנסתו של ההורה הפונה לסיוע. עו"ד חיים לוין: "הסיוע המשפטי לא בדק כמה מרוויחה האישה אלא כמה מרוויח הילד הקטין. האישה שפנתה לקבל סיוע יכלה להיות שרי אריסון"

יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים תשנה את מדיניותה להקצאת עורכי דין מטעם הסיוע המשפטי להורים בהליכי גירושין, באופן שבהליכי מעמד אישי הנוגעים לזכויות קטין, תיבחן הזכאות הכלכלית של ההורה הפונה לסיוע המשפטי – ולא של הקטין, כפי שהיה עד כה – וללא קשר לשאלת המשמורת. כך פסקו שופטי בג"ץ בעתירה שהוגשה לפני כשנתיים נגד מדיניות מפלה של לשכות הסיוע המשפטי, שאפשרה מתן סיוע חינם גם לאימהות שנמצאות בהליכי גירושין ללא תלות ברמת הכנסתן הכלכלית.

עם זאת, במקרים חריגים – שבשלב זה ומטבע הדברים קשה לצפותם – בהם טובת הקטין עלולה להיפגע פגיעה של ממש, וכאשר ההורה הפונה עצמו אינו זכאי לסיוע משפטי, או-אז יוענק הסיוע המשפטי לקטין עצמו ותיבחן זכאותו הכלכלית של הקטין עצמו, להבדיל מיכולתו הכלכלית של ההורה הפונה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר ויצחק עמית רשמו לפניהם כי ראש האגף לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עו"ד גלעד סממה שלאחרונה נכנס לתפקידו, יבחן מדיניות זו ויישומם של החריגים במהלך השנה הקרובה.

לאור הנכונות של יחידת הסיוע המשפטי להיענות לעותר שעתר בפרשה, החליטו שופטי בג"ץ כי בשלב זה התייתרה העתירה, והורו על מחיקתה, תוך שמירת טענות העותרים.

מעבר לכך, שופטי בג"ץ רשמו לפניהם את ההצהרות של יחידת הסיוע המשפטי גבי הפיקוח על עורכי הדין החיצוניים מטעם הסיוע המשפטי בנושאי משפחה, בין השאר ובפרט, באופן שאלה יונחו להגיע להסדרי פשרה במקרים המתאימים ולא יבכרו על פני הליכי הגישור בהליכי משפחה קיומה של התדיינות בבתי המשפט לענייני משפחה.

השופטים פסקו עוד כי מאחר שהעותר עורר נושא בעל השלכה ציבורית והביא לשינוי מדיניות בנושא, יש לחייב את יחידת הסיוע המשפטי במחוז תל אביב ואת משרד המשפטים בהוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

"כרטיס חופשי לניהול הליכים משפטיים"

תחילת הפרשה בשני עורכי דין העוסקים שנים ארוכות בענייני משפחה, אשר גילו באחד התיקים שבהם ייצגו את האב כי אשתו משתכרת עשרות אלפי שקלים בחודש ולמרות זאת היא מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים. זאת, אף שהחוק קובע זכאות לפי ממד כלכלי וסיכוי משפטי.

וכך מתארים לפנינו עורכי הדין חיים לוין ומיכאל אביב את השתלשלות הפרשה ומאחורי הקלעים שלה: "בשקט בשקט, מתחת לאף, תוך הפרה בוטה של החוק וניצול העובדה שבתי המשפט לענייני משפחה בישראל פועלים ב'דלתיים סגורות' ואף אחד לא יודע מה קורה שם, הצליח גוף בשם ה'סיוע המשפטי' להעביר 'סיוע' בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים לאורך השנים לנשים, שכלל לא זכאיות לו, רק מעצם העובדה שהן נשים", הם טוענים בשיחה עם פורטל תקדין.

"מדובר במימון עורכי דין, פטור גורף מאגרות בית משפט, וכרטיס 'חופשי' לנהל הליכים משפטיים אינסופיים נגד גברים – בלי שום אפשרות להגיע להסכם או פשרה או לקיים הליך של גישור. דווקא את הליך ה'גישור' שיכול לסייע רבות למשפחה בעת משבר שכזה, בחר ה'סיוע המשפטי' של המדינה שלא לממן".

לטענת עוה"ד לוין ואביב, הנפגעים מאותו סיוע משפטי הם ציבור הגברים שנקלעו להליך גירושין, כאשר "הם בעצמם, לא רק שהם נאלצים לשלם מזונות, אלא גם צריכים לממן עורכי דין פרטיים ואגרות בשווי עשרות אלפי שקלים לתיק. כך יוצא שהמאבק המשפטי עולה הרבה כסף לגברים, אבל הנשים מקבלות אותו בחינם מקופת המדינה".

לדברי עו"ד לוין, "בעולם של היום, לזוגות רבים הכנסה דומה, או זוגות שבהם האישה מרוויחה יותר מהגבר, כך שיוצא שהגבר שנקלע להליך גירושין מתרסק כלכלית. לעיתים קרובות הגבר נכנע לכל דרישות האישה, הן לעניין המזונות והן לעניין המשמורת, רק משום שהוא לא יכול להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי – אפילו אם הוא צודק. לדוגמא, אם טובת הילדים להיות עם הגבר, שכן הגבר הוא הורה טוב יותר וראוי יותר, הוא מגיע למצב שאין לו כסף ואת המשאבים להוכיח זאת. וכך, 'הסיוע המשפטי', תוך הפרה מוחלטת של החוק, למעשה פוגע בטובת הילדים שאותם הוא מתיימר 'לייצג'".

עד כה, מדיניות יחידת הסיוע המשפטי היתה כי יש לבחון את הזכאות לסיוע חינם מהמדינה לפי רמת ההכנסה של הילד, שכמובן איננה קיימת כלל ועיקר, ולא לפי רמת ההכנסות של הוריו, לרוב אמו. מצב זה אפשר לנשים רבות לקבל סיוע משפטי חינם מהמדינה, אף שהכנסתן החודשית אפשרה להן לממן ייצוג משפטי מהשוק הפרטי.

"כעורכי דין אשר עוסקים בתחום שנים רבות, כבר יצא לנו פעמים רבות לשמוע מנשים שמבינות היטב שניהול ההליכים המשפטיים לא עולה להם כסף, משפטים כמו: 'מה אכפת לי מה הוא רוצה?! עוד שנתיים-שלוש בבית המשפט והוא יעשה כל מה שאני אגיד לו...'. זאת מהסיבה הפשוטה שלאישה אין כל עלות בגין ייצוג משפטי. כלומר, הנשים בעצמן מודעות לכך שהן יכולות להמשיך ככל שהן רוצות בניהול הליכי סרק בבית המשפט שכן אותן נשים מבינות שעצם קיום ההליך, בלי קשר לתוכן שלו, מביא לכך שהן זוכות בהליכים".

לוין אביב עתרו לבג"ץ בשם אחד הלקוחות שלהם. ביחידת הסיוע המשפטי חשפו לבג"ץ כי לפחות 15% מהפונים אינם זכאים לסיוע משפטי מהמדינה לפי קריטריונים כלכליים. בית המשפט העליון אמר את דברו, וקבע שבענייני משפחה הפונה לסיוע משפטי מהמדינה יאלץ להוכיח שהוא עומד במבחן הכלכלי לקבלת סיוע, ללא תלות בשאלה אם הפונה הוא גבר או אישה.

"הגברים לא קיבלו סיוע"

תקנות הסיוע המשפטי קובעות מבחן כלכלי, הקובע מתי אדם זכאי לסיוע משפטי על חשבון המדינה. המבחן הכלכלי קובע כי אדם המשתכר פחות משני שליש מהמשכורת הממוצעת במשק זכאי לסיוע משפטי על חשבון המדינה ומשלם המיסים הישראלי. עם זה, במסגרת העתירה לבג"ץ התברר כי במשך שנים רבות, הסיוע המשפטי שמקבל מיליוני שקלים מהמדינה בעבור אותם אנשים נזקקים, העניק סיוע משפטי לאנשים שלא זקוקים לאותו סיוע כלל, וזאת בניגוד לחוק. עיקר הסיוע המשפטי ניתן לנשים שביקשו לתבוע משמורת או תשלומי מזונות עבור ילדים.

כיצד הדבר היה אפשרי?

עו"ד חיים לוין: "כדי לאפשר זאת הסיוע המשפטי נקט ב'תרגיל' משפטי – הם לא בודקים כמה האישה מרוויחה, אלא בודקים כמה הילד הקטין מרוויח, למה? מאחר שלילדים זכויות משפטיות עצמאיות. כמובן שילדים קטנים לא מרוויחים כסף ולכן האישה שפנתה לקבל את הסיוע המשפטי לעניין הילדים, תמיד קיבלה אותו. אותה אישה יכלה להיות לצורך העניין שרי אריסון, המרוויחה מיליוני שקלים בחודש, כיוון שהסיוע היה ניתן כביכול לילדיה הקטינים אשר אינם 'משתכרים' מאומה. למעשה, כלל לא היה צורך לטרוח ולהפעיל את 'המבחן הכלכלי', התוצאה הרי הייתה ידועה מראש, לילדים קטנים אין תלוש משכורת. באופן מפתיע, הסיוע המשפטי שניתן בניגוד לחוק ניתן רק לנשים".

השאלה היא מדוע רק לנשים?

"גם כשגבר פונה לסיוע המשפטי, לפי אותו קריטריון, הסיוע המשפטי צריך לבדוק כמה הקטין מרוויח ואז, כשהם 'מגלים' שהקטין לא מרוויח, הם צריכים להחליט לסייע לאותו גבר".

אבל גברים לא קיבלו סיוע משפטי? כיצד זה קרה?

"כדי להסביר כיצד זה נעשה אציין כי ל'תרגיל' היה חלק שני. הסיוע המשפטי טען כי הם בוחנים את 'הסיכויים של הזכייה בתביעה' ולפי זה מחליטים אם לתת את הסיוע או לא. הסיוע המשפטי 'בדק' וגילה כי עיקר הסיכויים המשפטיים לזכות במשמורת ובמזונות עבור הילדים הם לאישה. אך שוב, גם המבחן הזה, שעשה הסיוע המשפטי הוא 'תרגיל' שנעשה בניגוד לחוק. מדוע? מכיוון שבית המשפט עדיין לא הכריע בשאלת המשמורת והרי בעניין זה עתידה להתקיים התביעה".

למעשה, לטענתכם, הסיוע המשפטי הפך את עצמו בשלב זה לשופט?

"ב'סיוע המשפטי' החליטו מראש כי המשמורת על הקטין צריכה להיות אצל האם, ולכן הם נותנים לקטין את הסיוע, אבל רק, וכל עוד, כאשר זהות ההורה אשר תובע את המשמורת, 'בשם הקטין', זאת האימא. בדרך זו, גוף ציבורי, הסיוע המשפטי, אשר מקבל תקציב של מיליונים מהקופה הציבורית, פעל בניגוד לחוק במשך שנים ארוכות ונתן סיוע משפטי אך ורק לנשים".

כלומר, לטענתכם בעתירה לבג"ץ, הסיוע המשפטי כזרוע של המדינה, הפעיל מדיניות מסודרת של אפליה מגדרית נגד גברים?

"אכן, כך. בזכות העתירה שביקשה לשים קץ לאפליה מובנית, קבע בית המשפט העליון כי 'בהליכי מעמד אישי הנוגעים לזכויות קטין, תיבחן הזכאות הכלכלית של ההורה הפונה לסיוע המשפטי – ולא של הקטין כפי שהיה עד כה, וללא קשר לשאלת המשמורת'."

עוה"ד לוין ואביב כבר הודיעו בדיון שנערך לאחרונה בבית המשפט העליון בפרשה כי הם מתכוונים להמשיך בעצמם לעקוב אחר שינוי המדיניות של יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. בימים אלו, השניים עמלים על הכנת תביעה ייצוגית כנגד המדינה בגין אפליה מגדרית נגד גברים שלטענתם התנהלה במשך שנים ארוכות. "כל אדם המרגיש שנעשה לו עוול בעניין ומעוניין להצטרף לתביעה, מוזמן לפנות ישירות אלינו", אומר עו"ד לוין.

טענה חמורה נוספת שהעלו עורכי הדין לוין ואביב במסגרת העתירה לבג"ץ היא שעורכי הדין מטעם הסיוע המשפטי "מונעים מאינטרס כלכלי ללבות את הסכסוך ואינם פועלים כראוי על מנת לסיים את הסכסוך בדרכי גישור ופשרה בהלימה עם מדיניות בית המשפט בעניין". על כך האירו שופטי בג"ץ בפסק הדין כי "בשולי הדברים, רשמנו לפנינו הצהרות המשיבים לגבי הפיקוח על עורכי הדין החיצוניים מטעם הסיוע המשפטי בנושאי משפחה".

הארת בג"ץ בנושא באה בהמשך לדבריו הנוקבים של השופט יצחק עמית בדיון שנערך בעתירה: "הטענה שהועלתה היא טענה חמורה מהבחינה שהיא מייחסת חלילה לעורכי דין חיצוניים תמריץ כלכלי. אני מניח שאתם בוחנים כל עורך דין שעובד עמכם", הקשה השופט עמית על נציגת הסיוע המשפטי, עו"ד לידיה כהן.

לוין ואביב מביעים את תקוותם הכנה שעתירה זו לבג"ץ תוביל להוריד ולו במעט את סכסוכי המשפחה הנדונים בבית המשפט, המתנהלים למעשה על גבם של הקטינים, האבות והאימהות.

"מטרתם האמיתית היא לא שוויון"

מהצד השני של המתרס, מסבירה לפורטל חדשות תקדין, ד"ר דפנה הקר, מהפקולטה למשפטים וללימדי מגדר באוניברסיטת תל אביב, כי "מדובר בפגיעה בזכותם של ילדים לקבל ייצוג משפטי מטעם המדינה בתביעת מזונותיהם. לילדים אין הכנסה ורכוש, ולכן מבחני הזכאות הכלכלית של הסיוע המשפטי לא אמורים להיות רלוונטיים כאן. בעתירה הזו הצליחו ארגוני הגברים להחליש עוד יותר ילדים ואימהות בהליכי גירושים. מטרתם האמיתית היא לא שוויון, שאליו היו צריכים לחתור במהלך הזוגיות, אלא התחמקות מחובת תשלום המזונות".

באגף לסיוע המשפטי מסרו כי "האגף לסיוע המשפטי במשרד המשפטים בחן מחדש את ההנחיות בעניין הזכאות הכלכלית של הורים בתביעות משמורת ומזונות, בעקבות העתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא זה. בסופו של דיון הוחלט על שינוי המדיניות, כך שתוחל דרישת הזכאות הכלכלית על שני ההורים המגישים תביעות או מתגוננים מפניהן. זאת למעט במקרים חריגים, בהם יש לדעת האגף לסיוע המשפטי פגיעה של ממש בקטין, שאז תיבדק הזכאות הכלכלית לפי הקטין, ויוענק לו סיוע וייצוג משפטי.

"האגף הודיע לבית המשפט כי המדיניות החדשה תהיה תקפה במהלך השנה הקרובה, ובסופה ייבחנו השלכותיה. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אימץ את עמדתו של האגף לסיוע המשפטי, וקבע כי בכך העתירה מצתה את עצמה והיא נמחקה" 

 

בג"ץ 8176/13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה