אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > המחוזי: יורשים לא יכולים לקזז הפסד עסקי של המנוח כנגד השבח ממכירת נכס

צילום: Getty images Israel

המחוזי: יורשים לא יכולים לקזז הפסד עסקי של המנוח כנגד השבח ממכירת נכס


18.11.2015 | עו"ד רונן שיכמן

אחים שירשו חנות מאמם המנוחה ביקשו לקזז את הפסדי העסק כנגד השבח ממכירת המבנה, בטענה כי אין זה צודק וראוי לתת להפסדיו הצבורים של נישום נפטר "להתאייד ולהיעלם". ביהמ"ש: לא קיים כלל גורף הקובע כי כל זכות, חיוב או מעמד, מכל סוג שהוא, בין רכושית ובין אישית, שהיה לאדם פלוני, יעבור במותו למי שיירש את עזבונו

בית המשפט המחוזי דחה את טענתם של יורשים כי יש לקזז את ההפסד העסקי של אמם המנוחה בשנת מס מסוימת ממס השבח שהוטל עליהם במסגרת מכירת הנכס ששימש לאותו עסק. נקבע כי אין בלשונו של הסעיף הרלוונטי בחקיקה כל עיגון לכך שהפסד שהיה לאדם אחד ניתן לקיזוז, בנסיבות כלשהן, כנגד הכנסה המופקת על ידי אדם אחר.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המערערים הם אחים, וכן ילדיה ויורשיה היחידים (בחלקים שווים) של המנוחה מכוח צו ירושה. במהלך חייה ניהלה המנוחה חנות, ונכס המקרקעין שבו התנהל העסק היה בבעלותה של המנוחה ושל שני בניה. בעקבות פטירתה של המנוחה, ירשו היורשים את העסק כמו גם את זכויות הבעלות של המנוחה במבנה. היורשים הפעילו את העסק במשך מספר חודשים עד לסגירתו, ולאחר מכן מכרו את המבנה לצד שלישי תמורת סך של 2.72 מיליון שקל.

מכירת הזכויות במבנה דווחה למשרדי מיסוי מקרקעין וחויבה במס שבח, בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין. בהמשך הומצא למשרדי פקיד השומה הדו"ח השנתי של היורשים לשנת המס 2009, שלפיו  הסתיימה שנה זו בהפסד עסקי בסך של 199 אלף שקל. הפסד זה בצירוף ההפסד העסקי המועבר של המנוחה בתום שנת המס 2008 הסתכם בסך כולל של 750 אלף שקל. בדו"חות השנתיים של היורשים לשנת המס 2009, תבע כל אחד מהם חלק מההפסד העסקי בסך של כ-375 אלף שקל וקיזזו כנגד חלקו בשבח ממכירת המבנה.

לטענת היורשים, על מנת לגבות מס "צודק וראוי" אין לתת להפסדיו הצבורים של נישום נפטר "להתאייד ולהיעלם", וכי פרשנות תכליתית של סעיף 28 לפקודה תביא לכך שהמונח "אותו אדם" המופיע בסעיף האמור יחול גם על יורשיו החוקיים של הנישום הנפטר. המערערים לא טענו כי ניתן לקזז, באופן גורף, את הפסדיו של פלוני כנגד הכנסותיו של אלמוני אלא כי יש לתת למונח "אותו אדם" משמעות שתמנע את "התאיידות" ההפסדים בעת פטירה ועל כן יש ליישם את הוראות סעיף 28 לטובת יורשים. מעבר לטענתם בקשר לפירושו של סעיף 28 לפקודה, גורסים המערערים כי לעניין דיני הירושה, הפסד הוא "נכס" הכלול בעיזבונו של הנישום הנפטר ולפיכך כחלק מהעיזבון ההפסד עובר בירושה לידי היורשים אשר יהיו רשאים לקזזו.

פקיד השומה טען כי הוראות סעיף 28 לפקודה מאפשרות קיזוז הפסדיו של אדם אך ורק כנגד הכנסות של אותו אדם עצמו. לדעת המשיב, אין כל עיגון לפרשנות מרחיבה הרואה ביורשיו של אדם ככלולים במונח "אותו אדם" לעניין יישום סעיף 28.  באשר לדיני הירושה, המשיב לא חלק על כך כי "בהתאם לחוקים שונים בישראל, ניתן לראות הפסד כ'נכס' בעל שווי כלכלי", אך לטענתו אין זה נכס שניתן להעברה מאדם לאדם אלא הוא מהווה "זכות אישית".

השופט הרי קירש דחה את הערעור וקבע כי אין בלשונו של סעיף 28 כל עיגון לכך שהפסד שהיה לאדם אחד ניתן לקיזוז, בנסיבות כלשהן, כנגד הכנסה המופקת על ידי אדם אחר. כך גם אפילו אם האדם האחר הוא יורשו של בעל ההפסד.

לעניין הורשת ההפסד נקבע כי אדם איננו מזוהה עם יורשיו לכל דבר ועניין. אמנם בענייני רכוש יקבלו היורשים את עזבונו של המוריש בכפוף להוראות הדין, ולעניינים מסוימים ומוגדרים אחרים החוק קובע כי יורש ייכנס בנעליו של מוריש. אך לא קיים כלל גורף הקובע כי כל זכות, חיוב או מעמד, מכל סוג שהוא, בין רכושית ובין אישית, שהיה לאדם פלוני, יעבור במותו למי שיירש את עזבונו. הוסבר כי בהגדרת "אדם" המופיעה בסעיף 1 לפקודת הפרשנות לא נאמר כי המשמעות של אדם כוללת גם יורשיו. עוד הוסבר כי פקודת מס הכנסה עצמה, בסעיף 1, כוללת הגדרה של המונח "אדם" אך אין בה כל אזכור של יורשים. על כן, נקבע כי בהיעדר הוראה חקוקה כלשהי בעניין, אין בסיס לגרוס כי בהתאם לסעיף 28(ב) ניתן לקזז הפסדו העסקי של אדם שנפטר כנגד הכנסותיו של יורשו. "רציפות" כזאת וודאי איננה מתבקשת מהוראות סעיף 120, המפרידות היטב בין מעמדו של היורש כנציג אישי חוקי לבין מעמדו כבעל ההכנסות החדשות בזכות עצמו.

 

ע"מ 41641-01-14

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.