אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תנו לחיות לחיות לבג"ץ: עצרו את המשלוחים החיים של בע"ח המיועדים לשחיטה

צילום: קירות שקופים

תנו לחיות לחיות לבג"ץ: עצרו את המשלוחים החיים של בע"ח המיועדים לשחיטה


11.11.2015 | ליאור שדמי שפיצר

בעתירה נגד משרד החקלאות תוקפות תנו לחיות לחיות ואנונימוס את הפרקטיקה האכזרית של הובלת עגלים וטלאים מאוסטרליה, הגורמת סבל מזעזע לבעלי החיים, תוך הפרה שיטתית של החוק ועצימת עיניים מכוונת למעשי אלימות והתעללות. זאת, בעוד שקיימת חלופה פשוטה, מידתית וזולה יותר

עמותת תנו לחיות לחיות ועמותת אנונימוס עתרו לבג"ץ נגד מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בדרישה לחדול מלהעניק רישיונות ליבוא בעלי חיים המיועדים לשחיטה בבתי המטבחיים בישראל, בטענה כי מדובר בפרקטיקה אכזרית ושרירותית, הדוקרת את העין, מקוממת את הלב ומתריסה נגד כל היגיון ושכל ישר. לטענתן, ההחלטה לאשר את היבוא, הכרוך בסבל מזעזע לבעלי החיים ובהפרות שיטתיות של החוק, היא בלתי סבירה ויש לבטלה ולאסור על המשלוחים החיים, כשם שנאסר פיטום אווזים בישראל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת העותרות, העוסקות בהגנה על בעלי חיים, מידי שנה מוציא מנהל השירותים הווטרינריים היתרים ליבוא של רבבות עגלים וטלאים לישראל (228,711 מהם הגיעו לישראל בשנת 2014 לבדה), המיועדים לשחיטה, רובם מאוסטרליה וממזרח אירופה. בעלי החיים הנשלחים לישראל עוברים מסע ייסורים ממושך, בנסיעות ארוכות ומתישות במשאיות המובילות על נמלי הים ובבטן אוניות ענקיות ודחוסות, במשך שבועות ארוכים. עקב התנאים הקשים רבים מהם חולים ומתים עוד טרם הגיעם לישראל.

חלופה זולה יותר לצרכן הישראלי

"עגלים וטלאים מאוסטרליה מבלים שבועות תמימים במסע ממקומות גידולם לכאן – אך ורק כדי להישחט כאן בסוף דרך ייסורים זו", נכתב בעתירה. "תחילה מעמיסים אותם על משאיות ומובילים אותם בנסיעות ארוכות ומתישות אל נמלי הים באוסטרליה. לאחר מכן מובילים אותם במשך שבועיים-שלושה על גבי אניות דחוסות אל נמל אילת. באניות הם סובלים מזוהמה, צפיפות, פחד, וסבל חריף מטראומות שנגרמו במהלך ההעמסות והנסיעות". בין היתר מציינות העותרות שורה של גורמי מצוקה, בהם צפיפות; זוהמה (עקב תנאי הצפיפות והקושי לשמור על תנאי ניקיון במסעות ארוכים); חשיפה לתנאי אקלים משתנים כאשר בעלי החיים עוברים מהחורף האוסטרלי, דרך האזור המשווני ועד לחום הכבד של נמל אילת והערבה;  אוורור בלתי מספיק; רעש; פציעות ופגיעות פיזיות בעקבות ההעמסות, הפריקות, תנודות כלי הרכב והתנאים באמצעי ההובלה; חשיפה חוזרת ונשנית לאלימות מצד בני אדם; שינויים במזון ובמשטר ההזנה, בהם תקופות של מניעת מים ומזון או של רעב עקב אי הסתגלות למזון חדש; ומחלות הנובעות מעירוב בעלי החיים, מהצפיפות וממצוקות ההובלה.

עוד צוין בעתירה כי במסגרת שימוע ציבורי שערכה ממשלת אוסטרליה, הציגה וטרינרית שליוותה 57 משלוחים ימיים שיצאו מהמדינה דוח המצייר תמונה קשה ביותר בנוגע למשלוחים, גם כאשר הם נעשים תחת משטר הפיקוח הקפדני לכאורה שהנהיגה ממשלת אוסטרליה. בין היתר ציינה הווטרינרית כי הצפיפות של בעלי החיים על האוניות היא גבוהה כל כך שהם דורכים זה על זה ושוכבים זה על זה באופן שחונק את אלו שמתחת. בנוסף, במהלך המסע, העגלים מתבוססים בהפרשותיהם ושוכבים בצואה של עצמם. כששכבת הצואה שמכסה את גופם מתקשה, היא פוגעת ביכולת של גופם להתמודד עם עומסי החום ולצנן את עצמו.

לפרקטיקה זו, טוענות העותרות, קיימת חלופה פשוטה ומתבקשת, מידתית יותר, אשר משרד החקלאות מסרב ליישמה – יבוא בשר טרי מצונן או בשר קפוא מרחבי העולם, שהופק מבעלי חיים שנשחטו סמוך למקומות הגידול שלהם.

למעשה, טוענות העותרות, על פי פרסומים בעיתון TheMarker מאוגוסט 2015, מחירו של הבשר הטרי המיובא זול יותר לצרכן מהבשר של עגלים מחו"ל שיובאו לישראל במשלוחים החיים ונשחטו בבתי המטבחיים בארץ. גם טעמו של הצרכן הישראלי לא הוכח כמצדיק את המשלוחים החיים. זאת, שכן רק 38% מבשר הבקר שנצרך בישראל נצרך כבשר טרי, ומחציתו מקורו בכלל בבעלי חיים ילידי ישראל – עגלים זכרים שאינם משמשים לחליבה, פרות שתנובת החלב שלהן ירדה.

שיעורי תמותה גבוהים באופן מדאיג

לטענת העותרות, מנהל השירותים הווטרינריים אינו מפקח ואינו מסוגל לפקח על תנאי ההובלה של בעלי החיים בדרכם לישראל, הנושאים עמם סיכון אינהרנטי של הפצת מחלות, ואינו אוכף או אף מסוגל לאכוף את הוראות החקיקה הישראלית להגנת בעלי חיים, המתייחסת גם להובלה בתוך ישראל מרגע שהגיעו לנמלי הארץ. גם ההסדרים של ממשלת אוסטרליה, ממנה מיובאים מרבית בעלי החיים, שנועדו להפחית את סבלם של בעלי החיים המיוצאים משם, נכשלים פעם אחר פעם, לעתים על ידי משרד החקלאות עצמו.

העותרות מציינות כי עמדתו המוצהרת של מנהל השירותים הווטרינריים, שאינה מיושמת, מבוססת על המלצות ועדה שמינה בשנת 2000, אשר קבעה בין ממצאיה כי שיעורי התמותה שתועדו בהובלות של בעלי חיים מאוסטרליה למזרח התיכון הם גבוהים באופן מדאיג, בעיקר כתוצאה מרעב, זיהום בחיידק הסלמונלה, עקת חום, חנק ומחסור במים.

עוד טוענות העותרות כי ההובלות נעשות לעתים תוך הפרת הסטנדרטים שנועדו לתת לבעלי החיים ולו הגנה מזערית. פקחים של משרד החקלאות הנוכחים בכל פריקת אוניה המביאה בעלי חיים לישראל מסתפקים בהערה גם כאשר יש הפרות חמורות של החוק, ולכל היותר מחרימים שוקרים חשמליים ואינם נוקטים צעדים כלשהם כלפי העבריינים. הדוחות של יחידת הפקחים נמצאו מנוגדים לתיעוד בווידאו שצילמו פעילי אנונימוס (העותרת 2), באופן בוטה. כך, למשל, ציינו הפקחים בדוחותיהם כי "פריקת בעלי החיים נעשתה ללא כל שימוש באלימות או באמצעים פסולים" או "פריקת בעלי החיים נעשתה בצורה טובה מאוד תוך הקפדה על קיום הוראות וחוק צער בעלי חיים" גם כאשר הוחרמו שוקרים חשמליים בשל שימוש מופרז, וכאשר התיעוד מרחוק על ידי אנונימוס הצביע בבירור על אלימות קשה כלפי בעלי החיים, כולל מכות ובעיטות, זריקת כבשים באוויר, גרירתם ברגל אחת במעלה כבש הפריקה ועוד.

מנגד, טוענות העותרות, מאמצים גדולים נעשים בנמלים כדי למנוע את הפיקוח הזה ולהסתיר מעיני הציבור את המתרחש – ספינות מעוכבות מחוץ לנמל באופן שפריקתן תיעשה בשעות החשיכה, מחיצות גבוהות מוקמות כדי למנוע צילום מרחוק ועוד. בנוסף, תלונות המוגשות למשרד החקלאות שנועדו להביא לאכיפת החוק בתחום זה מתגלות כעבודה סיזיפית וחסרת תוחלת שכן הן אינן נענות ואינן נחקרות ומטופלות. 

העותרות מציינות את חובת הרשות המנהלית לשקול את זכויותיהם של בעלי החיים, המעוגנת בשורה של דברי חקיקה, בראשם חוק צער בעלי חיים, ובפסיקה, ומדגישות כי יש לשקול את מניעת סבלם של בעלי החיים והפגיעה בהם, במיוחד כאשר קיימת חלופה של יבוא בשר טרי.

"הזוועות שתוארו בעתירה ובנספחיה הן ממשלוחים הנערכים תחת פיקוח, לרוב בליווי וטרינר, תחת כללים פרטניים – ועדיין בעלי החיים מתבוססים בהפרשותיהם, נפצעים חולים ומתים בשיעורים שלא יאומנו", טוענות העותרות. "וכל זאת לשם מה? על מנת לספק נתח זעיר מצריכת בשר הבקר והצאן בישראל. גם אם לא ניתן לספק נתח צריכה זה בבשר טרי מיובא (וכפי שהראינו, הדבר אפשרי); גם אם לא ניתן לספק נתח צריכה זה בבשר קפוא מיובא (וכפי שהראינו, ככל הנראה, מרבית הצרכנים בישראל לא מבחינים בין בשר טרי לבשר קפוא שהופשר) – אין זה שיקול כבד דיו להצדיק את ההתעללות. גם לו הפסקת המשלוחים החיים היתה פוגמת במשהו באנינות הטעם של ה"אֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק" (עמוס ו 4), לא היה בכך כדי להצדיק את המשך ההתעללות הקשה".

העותרות יוצגו על ידי עוה"ד יוסי וולפסון, לימור קרוכמל שניידר, קרין פרקלשטיין ושגיב לוי מהמחלקה המשפטית של תנו לחיות לחיות.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

חקלאים שהפרו התחייבות לא לגדל אווזים ישיבו למדינה מענק של 330 אלף שקל

 

תנו לחיות לחיות עותרת לחשוף את הסכמי התוכן השיווקי בין מועצת החלב ו-Ynet

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.