אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > שיימינג בקיבוץ: ביקש מפועלים ערבים לעזוב את שטח גן הילדים והואשם בגזענות

צילום: Getty images Israel

שיימינג בקיבוץ: ביקש מפועלים ערבים לעזוב את שטח גן הילדים והואשם בגזענות


09.11.2015 | ליאור שדמי שפיצר

אב לילדה בגן בקיבוץ סער, שהתנדב במסגרת "סיירת הורים" לאבטח את הגן, ראה שני גברים זרים נכנסים לשטח הגן המגודר וביקש מהם לעזוב את המקום. בעקבות האירוע נשלח מייל למאות מתושבי הקיבוץ, ההרחבה והיישובים הסמוכים, המאשימים אותו בגזענות ובמעשי טירוף. כעת הוא תובע 200 אלף שקל בגין הפגיעה בשמו הטוב

אב לילדה בגן ילדים בקיבוץ, שהתנדב במסגרת "סיירת הורים" לאבטח את הגן בתקופה זו של פיגועי הטרור, מצא את עצמו תחת שיימינג והאשמות בגזענות בתפוצה רחבה, לאחר שביקש משני פועלים ערבים שעבדו בשטח הקיבוץ שלא לאכול בשטח הגן המגודר. כך טוענת תביעה שהוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בחיפה. התובע עתר לפיצוי בסך של 200 אלף שקל בגין פרסומים שהציגו אותו כ"אחרון הגזענים החשוכים עלי אדמות", אדם אשר ביצע מעשי טירוף ו"דקר את נשמותיהם של חברי הקיבוץ".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע, המתגורר בהרחבה של קיבוץ סער, הוא אב לילדה המתחנכת בגן ילדים השייך למסגרות החינוכיות של הקיבוץ.

בתביעה שהגיש התובע, באמצעות עו"ד בן קרפל, נטען לפרסומי דיבה שקריים וחריגים בחומרתם אשר הציגו את התובע כאחרון הגזענים במדינת ישראל, אחד כזה שיש להוקיעו מתוך החברה בה הוא חי, כל זאת באמצעות שלל דימויים מבזים וחמורים שהופצו למאות כתובות דוא"ל של תושבי הקיבוץ, ההרחבה והישובים הסמוכים. כל זאת, מתוך כוונה ומטרה ברורה לפגוע בשמו ובמעמדו של התובע, לבזותו ולרמוס את שמו הטוב ואת המוניטין רב השנים שצבר בקהילה שבה הוא חי.

בתביעתו ציין התובע כי על רקע גל הטרור האחרון, פנו הורים רבים למנהלת החינוך בקיבוץ בשל החשש הכבד מהיעדר אבטחה בגני הילדים, בעיקר גן עופרים שבו מתחנכת בתו, אשר בו שלושה שערים הפתוחים במשך כל היום וגדר מלאה בפרצות, כאשר בסמוך לגן מבוצעות עבודות פיתוח ובניית תשתיות. בהלת ההורים והתובע ביניהם מבוססת על הסיקור התקשורתי הנרחב של מבצעי פיגועי הדקירה, בהם אנשים אלמונים וחסרי עבר פלילי שדקרו יהודים עוברי אורח ואף ילדים. מנהלת החינוך של הקיבוץ החליטה להקצות שומר לכל הגנים והמסגרות הבלתי פורמאליות של הקיבוץ, אולם הצבתו לא הייתה מיידית אלא ארכה כמה ימים, ולכן הציעו הורים החברים בקבוצת הwhatsapp- של הורי הגן להקים "סיירת הורים" שיבצעו פטרולים מסביב לגן במשמרות.

לטענת התובע, משמרתו נקבעה כבר ליום המחרת, מהשעה 8:30 ועד 10:00 בבוקר. באזור השעה 9:40 הגיעו לגן שתי אימהות שהיו אמורות לאייש את המשמרת הבאה, והשלושה הבחינו בשני גברים שנכנסו לתוך שטח הגן ולא היו מוכרים להם. בשל הבהלה שאחזה באימהות, הוסכם שהתובע ייגש לגברים על מנת לברר את מעשיהם שם. התובע טען כי לאחר שיחה של כמה דקות הוא הבין כי מדובר בשני פועלים שעבדו בשטח הקיבוץ, המתגוררים באבו סנאן, אשר החליטו על דעת עצמם להיכנס לאזור הגן המגודר, לדבריהם כדי לאכול שם את ארוחת הבוקר שלהם. התובע הבהיר להם בנימוס כי שום מבוגר אשר לא עובד בגן אינו רשאי להסתובב בתוך שטחו המגודר, והדגיש כי אין לבקשתו כל קשר למוצא אתני כזה או אחר. התובע ציין כי השיחה התנהלה על מי מנוחות והסתיימה בלחיצת יד.

באותו יום, טען התובע, בשעות אחר הצהריים יצר הנתבע, המשמש יו"ר ועד ההנהלה בקיבוץ, קשר טלפוני עם התובע, מבלי שהיתה ביניהם כל היכרות מוקדמת, והטיח בו האשמות חמורות ובלתי נתפסות, לפיהן הוא גירש בבושת פנים את השניים והוא "גזען שפל" המתנשא מעל ה"קורבן" שלו.

לטענת התובע, הנתבע השמיע דברים דומים גם לאחת האימהות בגן, ואמר כי הוא ידאג בקרוב לפרסם בכל דרך ורשת חברתית את הגזענות של התובע. תוך כחצי שעה החלו אין סוף שמועות בעניינו של התובע, על פי הנטען, והדברים החלו להגיע אליו ואל משפחתו באופן ישיר. הנתבע עמד בהבטחתו, ופרסם עוד באותו היום בשעות הלילה, באמצעות מערכת קהילנט, למאות כתובות דוא"ל של חברי האגודה הקהילתית ושוכרי דירות בקיבוץ מכתב שבו פנה אל שני הפועלים וכתב: "חביב וזידאן היקרים, אתמול בצהריים פעל נגדכם תושב קיבוץ סער בגזענות ובחוצפה מתנשאת שלא יתוארו... הגזענות ניצחה ואתם גורשתם. לאן נוביל את הבושה? את החרפה?... חומרת המעשה המזעזע נשארת כפי שהיא... מתוכנו ומקרבנו נעשה מעשה הנבלה, הגזעני הבוטה... יוסי גיל דקר בסכין אכזרית את נשמתנו. את ליבנו ואנחנו לא יודעים מנוח".

התובע ציין כי הפרסום הפך לנושא המדובר ביותר בין חברי הקהילה בקיבוץ ומחוצה לו וגרר  עשרות שיחות טלפון בין התושבים, מבוכה והשפלה לתובע אשר לא עשה דבר ממה שיוחס לו. אולם, לטענת התובע, הנתבע לא הסתפק בכך אלא פרסום מכתב שני בתפוצה רחבה אף יותר ובו כתב: "על פי מיטב המסורת וכפי שצפיתי, חלקלקות הלשון וגלגול העיניים לשמיים תוך מלמול המילה 'ילדינו' ו'המצב' מבצעים תרגילי אקרובטיקה עוצרי נשימה...בנוסף, וכמה לא מפתיע, כפי שלמדנו מההיסטוריה, גם באירוע זה ראינו כיצד , בהבל פה מילולי מזויף, הפך המקרבן במספר תגובות לקורבן שיש להתנצל בפניו. אסור לנו להתבלבל. אין סליחה ואין מחילה למקרבן האמיתי ואין התנצלות שתוכל להתקבל אצל הקורבן האמיתי... טירוף קולקטיבי זה גורם לפעמים, גם לאנשים 'נורמטיביים', להחליק במדרון החלקלק של איבוד התרבות... להיסחף בסחי המדמנה ולבצע מעשי טירוף. מכתב ההתנצלות שכתבתי לשני פועלים... נכתב בדיו מהול בדם שניגר, בעקבות פגיעת הסכין בנשמתו הוותיקה של קיבוץ סער".

לטענת התובע, הפרסומים שהובילו לקריסתו הנפשית עד כדי פגיעה של ממש בבריאותו נעשו במטרה להשפילו בעיני הבריות ולעשותו מטרה ללעג ולבוז. זאת, בחוסר תום לב משווע, לשם קידום מטרתו הפרובוקטיבית של הנתבע, ומבלי שנעשה כל ניסיון אמיתי לברר את שקרה.

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה