אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עו"ד שלא הבהיר את היקף ייצוגו המוגבל בפני ביהמ"ש יפצה לקוחה בכ-94 אלף שקל

צילום: אתר בתי המשפט

עו"ד שלא הבהיר את היקף ייצוגו המוגבל בפני ביהמ"ש יפצה לקוחה בכ-94 אלף שקל


03.11.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קבע כי במערכת היחסים בין הצדדים היה ברור ומוסכם כי עורך הדין נשכר להגשת בקשה לביטול פסק דין בלבד, אך הסכים לפעול גם בהגשת נימוקי הערעור ובהתייצבות לדיון מבלי שדרש ומבלי ששולם לו שכר טרחה נוסף. עם זאת, הוא התרשל בכך שלא הבהיר בדיון שבו הופיע כי הייצוג הוא מוגבל, באופן שתרם לכך שהתובעת לא קיבלה את ההחלטות בהליך

בית משפט השלום קיבל חלקית תביעה של לקוחה נגד עורך דינה בטענה לרשלנות מקצועית והפרת החובות המוטלות עליו בייצוגה בהליכי ערעור לביטול שומות מס שנקבעו לה. בית המשפט דחה את עיקר טענותיה של הלקוחה לעניין היקף הייצוג שניתן לה, וכיוצא מכך לעניין אחריות עורך הדין להופעה לדיון, להגשת תצהירי עדות ראשית ולהמשך הטיפול בהליך הערעור. מנגד, נקבע כי עורך הדין התרשל בכך שלא הבהיר בדיון בו הופיע כי הייצוג הוא מוגבל, באופן שתרם לכך שהתובעת לא קיבלה את החלטות בית המשפט בהליך, ובעקיפין גם הייתה לו תרומה לתוצאה הסופית בדבר דחיית הערעור. לאור האמור, ייחס בית המשפט לעורך הדין אשם בשיעור 30% וחייב אותו בפיצוי הלקוחה בסך של 94 אלף שקל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשלהי שנת 2006 הוצאו לתובעת, שניהלה עסק באשקלון, שומות לפי מיטב השפיטה לשנות המס 2002-2004. לאחר שהשגה שהגישה באמצעות יועץ המס שלה נדחתה, פנתה התובעת בערעור לבית המשפט המחוזי אשר הוכן בסיועו של יועץ המס וללא ייצוג של עורך דין. לאחר הגשת הערעור, הגיש פקיד השומה הודעה המפרשת את הנימוקים לשומות המס, ועל התובעת היה להגיש נימוקי ערעור. עם זאת, מאחר שהנימוקים לא הוגשו במועד החליט בית המשפט לדחות את הערעור.

בשלב זה, נוצר קשר בין התובעת לנתבע, עורך דין במקצועו, אשר הגיש בקשה לביטול ההחלטה על דחיית הערעור והארכת המועד להגשת נימוקי הערעור ובית המשפט נעתר לבקשתו.

לטענת התובעת, עורך הדין לא הגיש תצהירי עדות ראשית כפי שנדרש, לא התייצב לדיון שנקבע בערעור ולא הגיב לבקשה לסילוק הערעור מחוסר מעש אשר הוגשה על ידי פקיד השומה. כתוצאה מכך, נדחה הערעור והתובעת נאלצה לשלם את מלוא שומות המס שהוטלו עליה.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים נגעה להיקף הייצוג שניתן על ידי עורך הדין לתובעת. בעוד שהתובעת טוענת כי היא פנתה לעורך הדין לאחר שבית המשפט הורה על ביטול ההחלטה שהורתה על דחיית הערעור, טען עורך הדין כי התובעת ויועץ המס שלה ביקשו ממנו להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין בלבד. לגרסתו, הובהר לו כי תכלית החייאת הערעור היא לאפשר ניהול משא ומתן עם מס הכנסה, אותו ינהלו התובעת ויועץ המס בלבד, וכתמיכה בכך הפנה לשכר הטרחה המצומצם ששולם לו וכן לכך שהתובעת לא חתמה על ייפוי כח המסמיך אותו לטפל בהליכי הערעור.

השופט גיל דניאל קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי עדותו של הנתבע נמצאה כעדות מהימנה ויש להעדיפה בבירור על פני עדותם של התובעת ועדיה, אשר התגלו כעדויות מגמתיות שלא ניתן לסמוך עליהן כמהימנות. לדעת בית המשפט, עדותה של התובעת בלטה במגמתיות ובהיעדר הצמדות לעובדות, אף כאשר מדובר היה בעובדות שלגביהן הובאו ראיות חיצוניות ברורות. כמו כן, חלק ניכר מתשובותיה לשאלות שהוצגו לה היו תשובות מתחמקות ולגבי חלק מהאירועים, דוגמת אופן הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, הציגה התובעת גרסאות סותרות. מנגד, הנתבע נתן הסבר לכל אחד מהשלבים במהלך האירועים, לרבות ביחס לחלקים שאינם נוחים לו.

בכל הנוגע לשאלת האחריות, קבע השופט דניאל כי במערכת היחסים בין הצדדים היה ברור ומוסכם כי עורך הדין נשכר להגשת הבקשה לביטול פסק דין בלבד, אולם הסכים לפעול באופן ספציפי ונקודתי גם בהגשת נימוקי הערעור ובהתייצבות לדיון מבלי שדרש ומבלי ששולם לו שכר טרחה נוסף בגין כך וכטובה בלבד. עוד עלה כי עורך הדין מעולם לא נטל על עצמו את ייצוגה של התובעת בכלל הליכי הערעור ולפיכך גם לא ביקש ולא קיבל ייפוי כוח לייצוג בהליך. עורך דין לא נדרש להמשיך בטיפול בהליך הערעור, לרבות בהגשת תצהירי עדות ראשית ובהתייצבות לדיון, ולכן יש לדחות את התביעה בכל הנוגע לטענות אלה. בהמשך לכך, יש לדחות את טענותיה של התובעת לגבי אופן הטיפול בהליך הערעור, לרבות לעניין העברת מסמכים או ניהול משא ומתן עם פקיד השומה, נוכח הקביעה כי עורך הדין כלל לא נדרש והצדדים לא הסכימו כי עליו לבצע פעולות בקשר להליך הערעור מעבר לפעולות הקונקרטיות שביצע.

 

על אף שהאחריות לדחיית הערעור מוטלת על התובעת עצמה, הגיע בית המשפט למסקנה כי עורך הדין לא פעל באופן סביר וכפי שהיה מוטל עליו באי מתן הבהרה בדיון על כי מדובר בייצוג מוגבל. כמו כן, למחדל ראשוני ונקודתי זה הייתה תרומה מסוימת לתוצאה הסופית, שכן שילובו עם התקלות במשלוח החלטות בית המשפט בפקס ואי הגעתן לידי עורך הדין גרם לכך שהתובעת לא קיבלה לידיה את ההחלטות שהתריעו בדבר חוסר המעש והיעדר ההתייצבות לדיון. לדעת בית המשפט, התרומה של המחדל האמור לתוצאה הסופית הייתה נמוכה באופן משמעותי מהיקף אחריותה של התובעת ומתרומת מחדליה הרבים והמצטברים, ואלמלא היה מדובר בעורך דין אפשר והיה מקום לקבוע חלוקת אחריות המטילה עליו חלק מזערי מהנזק שנגרם. עם זאת, שעה שמדובר ברשלנות מצד עורך דין, סבר בית המשפט כי נכון יהיה ליתן לכך ביטוי מוחשי יותר בהטלת אחריות בשיעור ממשי, שאינו אפסי. בשים לב למכלול הנסיבות, מצא בית המשפט להטיל על עורך הדין אחריות בשיעור של 30% מהנזק שנגרם לתובעת בגין דחיית הערעור.

 

ת"א 15222-03-11

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה