אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: כאשר שתי עבירות בוצעו ע"י אותו אדם באותו רכוש אין לחלט סכומים בכפל

עו"ד רונאל פישר. צילום: רונן פדידה

העליון: כאשר שתי עבירות בוצעו ע"י אותו אדם באותו רכוש אין לחלט סכומים בכפל


26.10.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורו של עו"ד רונאל פישר על הצו הזמני שניתן לחילוט רכושו וקבע כי הן התכלית הקניינית והן התכלית ההרתעתית ימומשו על ידי חילוט מלוא הסכום שפישר קיבל לידיו כשוחד ולאחר מכן "הלבין", וכי פגיעה כה משמעותית בזכויות הקניין של פישר אינה צריכה להיעשות ללא הסמכה מפורשת בחוק

 

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של רונאל פישר על החלטת בית המשפט המחוזי בגדרה ניתן צו זמני לחילוט רכושו לאור העמדתו לדין בעבירות מרמה, שוחד, הלבנת הון ועוד. השופט צבי זילברטל קיבל את טענתו העיקרית והעקרונית של פישר וקבע כי מקום בו שתי עבירות נעברו על ידי אותו אדם ובאותו רכוש – לא ניתן ללא אסמכתא חוקית מפורשת לחלט יותר מפעם אחת את הסכום בו או לגביו עבר את העבירות. מנגד נדחתה עמדת המדינה כי האמור עשוי לכרסם בכוחו של חוק איסור הלבנת הון ונקבע כי מימוש תכליותיו מתמצה במלואו על ידי חילוט הסכום ש"הולבן". לפיכך, ניתן יהיה לחלט מרכושו של פישר רכוש בשווי הסכומים שימשו לביצוע עבירת השוחד בסך של כ-4.5 מיליון שקל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

נגד פישר הוגש כתב אישום הכולל 11 אישומים בעבירות מרמה והפרת אמונים, קבלת נכסים שהושגו בפשע, שיבוש מהלכי משפט, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות שוחד והלבנת הון. בכתב האישום נטען כי פישר, עורך דין בעל מעמד ציבורי וקשרים ענפים, קָשר קֶשר עם קצין המשטרה הבכיר ערן מלכה במסגרתו העביר לו מלכה מידע מחקירות, מידע מודיעיני-משטרתי, נוסחי שאלות מתוך חקירות עתידיות, התראות לגבי מעצרים צפויים וכיו"ב. פישר ומלכה הציגו מצגי שווא בפני נחקרים פוטנציאליים בדבר חקירות אשר כביכול מתנהלות בעניינם, על מנת לקבל סכומי כסף גדולים בתמורה לכך שיסייעו לאותם נחקרים לכאורה. כתוצאה מן הקשר נפגעו חקירות שנוהלו על ידי המשטרה ויחידות אכיפה אחרות.

לכתב האישום נגד פישר צורפה בקשת המדינה לחילוט רכוש המופנית כלפי רשימת נכסים הכוללים נדל"ן, כלי רכב וכלי שיט, כספים במזומן וחשבונות בנק. במסגרת הבקשה הודיעה המדינה כי אם אכן יורשע פישר, בכוונתה לעתור לחילוט רכושו מכוח הוראת סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, ולכן עתרה לצו זמני למניעת דיספוזיציה בנכסיו.

 תפיסת הרכוש כענישה

 בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המדינה והורה על מניעת דיספוזיציה בזכויות פישר בנכסים שפורטו. בין היתר דחה בית המשפט את העמדה שהציג פישר לפיה אין לחלט כספים על פי שני מקורות חוקיים שונים מאחר שהדבר מוביל לכפל ענישה. נקבע כי כל אחת מהעבירות (שוחד והלבנת הון) עומדת בפני עצמה, והאיסור על כל אחת מהן נועד להגן על ערכים שונים ועל תכליות אחרות ומכאן שלא מדובר בכפל ענישה. כן נדחתה טענתו של פישר כי יש להתחשב רק ב-45% מסכומי השוחד, כשיעור חלקו בכספים, ונקבע כי הדין אינו מגביל את חילוט הכספים שנעברה בהם העבירה רק לסכומים שנותרו בידי הנאשם, ושהזכות לחילוט היא הזכות ליטול מרכושו כספים בגובה הסכומים שנעשתה בהם העבירה.

בנוסף נדחתה בעיקרה גם טענתו השלישית של פישר לפיה אין להביא בחשבון כספים ששולמו למשרדו ושהוצאה כנגדם חשבונית כ"שכר טרחה" שכן מדובר בשכר עבודה לגיטימי. בית המשפט דחה גם את הטענה לפיה אין להקפיא סכומים ששולמו למשרדו של פישר, המתנהל במסגרת תאגיד, ולא לפישר עצמו. בהקשר זה צוין כי שעה שמדובר בכספים ששולמו לו בגין פעילות השוחד, תוך שזהות הגוף אליו שולמו הכספים בפועל נקבעה בידיו, הרי שניתן לחלטם ממנו. עוד נדחתה טענת פישר לפיה יש להפחית את סכום המע"מ ששולם על ידו עבור חלק מהתשלומים, בנימוק שטענה זו אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בעניין זה. לבסוף, דחה בית המשפט את הטענה כי בפועל לא התקבל מלוא הסכום הנטען באישום השלישי, וקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת לפיה הסכום שולם במלואו. בסיכום הדברים נקבע כי יש לקבל את הבקשה וכי החילוט מסתכם בסך של 8.6 מיליון שקל. כן ניתן צו מניעה האוסר על ביצוע כל פעולה בזכויות פישר בנכסים המפורטים ברשימה שצורפה לכתב האישום, והובהר כי שמורה לו הזכות להגיש בקשה בעניין כספים הנחוצים לו למשפחתו למחיה.

בערעור לבית המשפט העליון קיבל השופט צבי זילברטל את טענתו העקרונית של פישר לפיה לא ניתן לחלט בכפל את הסכומים בהם נעברו העבירות. ראשית, צוין כי החילוט אינו עונש וכי תכליתו הראשונה היא למנוע מצב בו חוטא יוצא נשכר ממעשה עבירתו, והוא אף פוגע בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע העבירה. תכלית נוספת העומדת בבסיס הליך החילוט היא התכלית הקניינית, קרי להוציא מידיו של העבריין רכוש שהושג בעבירה ועל כן לא ראוי שיוותר בידיו. אשר לצו החילוט הזמני בו עוסק הערעור דנן, ציין השופט כי הוא נועד לאפשר את מימושן של תכליות החילוט הסופי, ומבחינה זו כמוהו כסעד זמני אזרחי כגון עיקול. עם זאת, יש לזכור כי בשלב בו הנאשם עדיין נהנה מחזקת החפות, יש לנקוט ככל שניתן באמצעים חלופיים שפגיעתם בקניינו של הנאשם פחותה ולהעדיפם על פני סעד זמני של תפיסת הרכוש והחזקתו עד תום ההליך המשפטי.

לדעת השופט זילברטל, לא עלה בידי המדינה להראות כי חילוט כפל הסכום בו נעברו עבירות השוחד והלבנת ההון עולה בקנה אחד עם תכליות החילוט בהליך הפלילי. עוד נקבע כי פגיעה כה משמעותית בזכויותיו הקנייניות של המערער צריכה הייתה להיעשות מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ולא על בסיס פרשנות או קונסטרוקציה משפטית אפשרית או משתמעת. במקרה זה, נראה שהן התכלית הקניינית והן התכלית ההרתעתית ימומשו על ידי חילוט מלוא הסכום שפישר קיבל לידיו כשוחד ולאחר מכן "הלבין", וכי הדבר יפְגע בתמריץ לעבור עבירות עתידיות וכן יוציא מחזקתו את מה שלכאורה השיג שלא כדין. גישת המדינה, מאידך, משמעותה פריצה אל מעבר להיקף הרכוש שהיה מעורב בעבירה ותפיסת רכוש נוסף שלא נעברה בו או לגביו כל עבירה, שכמוה כענישה לכל דבר ועל כן חורגת מהתכליות האמורות ואינה הכרחית לצורך הגשמתן.

 פגיעה במקורות המימון

 עוד התייחס בית המשפט לטענת המדינה לפיה דחיית עמדתה תוביל לכרסום ניכר בכוחו של חוק איסור הלבנת הון ותפגע בתכליותיו. נקבע כי חוק איסור הלבנת הון נועד להתמודד עם מקורות המימון של פעילות עבריינית מאורגנת ומתוחכמת, ולשם כך מאפשר לחלט ממלבין ההון רכוש בשווי הרכוש בו נעברה העבירה כולה, גם אם הסכום אותו קיבל המלבין כעמלה על פעולותיו היה נמוך יותר. עם זאת, במקרה הנדון בו שתי העבירות בוצעו לכאורה באותו הרכוש על ידי אותו אדם, וגם לעמדת המדינה אינו מקרה נפוץ ואופייני, כפל חילוט בנסיבות אלה אינו נדרש כדי להגשים את תכליות החילוט הכלליות ואף לא את התכלית הספציפית העומדת בבסיסו של חוק איסור הלבנת הון, שכן מימוש תכליות אלה מתמצה במלואו על ידי חילוט הסכום ש"הולבן". מלבד זאת, לא נמצא מקור מפורש בחוק המסמיך לחלט פעמיים בגין שתי עבירות שונות את אותו הסכום לגביו נעברו העבירות על ידי אותו אדם. משכך, דין עמדת המדינה להידחות ויש לקבל את טענתו של פישר בנושא כפל החילוט. בהתאם, הסכום שיחולט באופן זמני ישמש להבטחת יכולת החילוט בהתאם לאחד מבין המסלולים החקיקתיים האפשריים (חילוט על פי החוק לאיסור הלבנת הון או חילוט על פי חוק העונשין), ולא יחולט רכוש שנעברו בו מספר עבירות. עם זאת הבהיר בית המשפט כי קביעה זו מוגבלת לנסיבותיו של המקרה הנדון, בהן נעברו שתי עבירות באותו רכוש על ידי אותו אדם, ואילו בנסיבות אחרות, שבהן העבירות השונות יבוצעו על ידי אנשים שונים לגבי אותו הרכוש או סכום הכסף, תיתכן תוצאה אחרת.

נוכח המסקנה לפיה ממילא ניתן לחלט את הסכום בו עבר פישר את העבירות רק על פי אחד המסלולים האפשריים, לא מצא בית המשפט לדון בהשגות העובדתיות והמשפטיות שהעלה פישר בעניין חלוקת כספי השוחד וחילוטם ואשר רלוונטיות למסלול החילוט לפי חוק העונשין בלבד. עם זאת שב בית המשפט והדגיש כי על פי לשון חוק איסור הלבנת הון, ניתן לחלט את מלוא הסכום בו נעברו עבירות השוחד או ששימשו לביצוע עבירות השוחד, גם אם פישר העביר חלק מסכומים אלו לשותפיו. משכך, הסכום שהעביר למלכה ולמזכירה הוא רכוש שנעברה בו עבירה ואשר שימש לביצוע עבירה ואשר גם אותו הלבין פישר לכאורה ולכן ניתן לחלט את שוויו של מלוא הסכום ללא אבחנה בין החלק אותו קיבל פישר לכיסו לבין החלק אותו העביר לשותפיו.

לבסוף, דחה השופט זילברטל את הטענה נגד חילוט זכויותיו של פישר בכספים שבחשבונות הבנק השייכים למשרדו. זאת, כיוון שסעיף 21(א)(2)(ב) לחוק איסור הלבנת הון קובע כי "רכושו של הנידון" אותו ניתן לחלט הוא כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו. במקרה דנן, נראה כי אין חולק שהתאגיד "רונאל פישר ושות'" נמצא בשליטתו המלאה ואולי אף הבלעדית של פישר, ומכל מקום לא נשמעה טענה אחרת מצדו בעניין למעט טענה בעלמא כי אינו בעל המניות היחיד. לאור האמור, אין מניעה לחלט את חשבונות התאגיד.

 

ע"פ 6145/15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

כתב האישום נגד רונאל פישר: כך התבצע הסחר במידע מתוך חקירות המשטרה

 

רפ"ק ערן מלכה שמכר מידע מודיעיני לעו"ד רונאל פישר נידון ל-8 שנות מאסר 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.