אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > גד פרופר, צביקה טבצ'ניק ובכירים במשק מונו לנציגי ציבור בביה"ד הארצי לעבודה

צילום: Getty images Israel

גד פרופר, צביקה טבצ'ניק ובכירים במשק מונו לנציגי ציבור בביה"ד הארצי לעבודה


26.10.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

נציגי עובדים והמעסיקים החדשים, בהם גם עצמון ליפשיץ, דורון קמפלר וד"ר מיכל בירון בן גרא, נכנסו לתפקידם אתמול וישמשו לצד השופטים חלק מההרכב הדן בהליכים המתנהלים בבית הדין לעבודה

בכירים במגזרי המשק ובאקדמיה מונו כנציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הבכירים הם: גד פרופר, עצמון ליפשיץ, דורון קמפלר, צביקה טבצ'ניק, עפרה ברטוב לינצ'בסקי (כנציגי המעסיקים) ומיכל בירון בן גרא (כנציגת העובדים).

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

גד פרופר הוא תעשיין ישראלי, שעמד בראש חברת "אסם" עם הקמתה עד שבשנת 2012 מכר את מניותיו (5%) לחברת נסטלה, שהיא הבעלים של אסם, בסכום של 369 מיליון שקל. פרופר משמש יו"ר לשכת התעשייה והמסחר של ישראל והאיחוד האירופי, יו"ר מועצת המנהלים של סייקלטק, דירקטור בחברת פרופר בע"מ ודירקטור במועצת העסקים ישראל – בריטניה I.B.B.C.

עצמון ליפשיץ הוא כיום סמנכ"ל משאבי אנוש גלובלי נס טכנולוגיות, בעברו שימש כסמנכ"ל הקונצרן "תנובה".

דורון קמפלר הוא מנכ"ל כרמל מערכות מיכלים בע"מ ויו"ר מכון האריזה והעיצוב. כמו כן, הוא משמש מזכיר הוועדה המייעצת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. צביקה טבצ'ניק הוא סמנכ"ל וראש מערך המשכנתאות בבנק איגוד.

ד"ר מיכל בירון בן גרא, היחידה שמונתה לנציגת העובדים, היא מרצה לניהול בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה.

נציגי הציבור החדשים נכנסו לתפקידם אתמול (א, 25.10) וישמשו לצד השופטים חלק מההרכב הדן בהליכים המתנהלים בבית הדין הארצי לעבודה.

נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, אמר בתגובה למינויים כי "מערכת בתי הדין לעבודה שמחה לקבל לשורותיה את נציגי הציבור שמונו לאחרונה. המערכת פועלת במטרה לקדם את יחסי העבודה בישראל לרווחת הציבור בכללותו. בתוך כך מקודמת השותפות בין ארגוני העובדים, ארגוני המעסיקים והמדינה. ביטוי מובהק לשותפות זו נמצא בחוק בתי הדין לעבודה המחייב שילובם של נציגי עובדים ונציגי מעסיקים היושבים במותב, כנציגי ציבור. מערכת בתי הדין לעבודה מאחלת הצלחה לנציגי הציבור החדשים".

סעיף 2 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, קובע כי "לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי ציבור", וסעיף 10 לחוק זה קובע כי "נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ונציגי מעסיקים, שימנו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור".

השתתפות אנשים שאינם משפטנים בהליך השיפוטי מהווה שינוי משמעותי מהמקובל במערכת השיפוטית. אמנם קיימות מסגרות אחרות בהן שותפים נציגי ציבור או אנשים שאינם משפטנים, כגון בית הדין לשכירות או בתי הדין הצבאיים, אולם בבתי הדין לעבודה הדבר שונה. בחוק בית הדין לעבודה הפקיד המחוקק ענפי משפט שלמים (משפט העבודה וביטחון סוציאלי) בידי בתי הדין, אשר בהם יושבים שופטים ונציגי ציבור. נציגי הציבור מכהנים גם בבית הדין הארצי לעבודה, שהוא הערכאה העליונה במערכת בתי הדין לעבודה.

בהתאם לסעיף 11 לחוק, מינויו של נציג ציבור הוא לארבע שנים, אך מותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת, ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.

דרך המלך בבית הדין לעבודה הנה דיון במותב המורכב משופט מקצועי (אב בית הדין) ושני נציגי ציבור - נציג עובדים ונציג מעסיקים, בבית הדין האזורי. בבית הדין הארצי המותב מורכב משלושה שופטים מקצועיים ומשני נציגי ציבור – נציג עובדים ונציג מעסיקים. בחוק נקבעו מספר הליכים בהם ידון שופט ללא נציגי ציבור, כגון ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים ותיקים פליליים. 

אין על נציג ציבור מרות בענייני שפיטה, זולת מרותו של הדין. בפעולתו בבית הדין יפעל נציג הציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון בהתייעצות עמו נתמנה, או לציבור שהוא מייצג.

נציג הציבור הנו חבר בהרכב לכל דבר ועניין, ומעמדו בעת הדיון כמעמד השופט לצדו הוא מכהן בהרכב. בהיבט הדיוני, פירושו של דבר שהעדרו של נציג ציבור מההרכב יפגום בהליך באופן שבנסיבות מסוימות עלול אף להביא לידי בטלותה של החלטת ההרכב.

בהיבט המהותי, פירושו של דבר שנציג הציבור רשאי לכתוב דעה נפרדת במסגרת פסק הדין, ובמקרים בהם יחלקו שני נציגי הציבור על הכרעת אב בית הדין – יוותר הוא בדעת מיעוט וקביעתם תהא המכרעת.

מעבר לכך, על נציג ציבור חלים כללי התנהגות ואתיקה עליהם הוא חייב להקפיד מכוח היותו חלק מן המותב הדן בהליכים המתנהלים בבתי הדין לעבודה. עם מינויו, מתחייב נציג ציבור למלא אחר כללי האתיקה.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה