אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > גבר שהציג עצמו כבעל כוחות ריפוי זוכה מחמת הספק מעבירת אינוס של מטופלת

צילום: Getty images Israel

גבר שהציג עצמו כבעל כוחות ריפוי זוכה מחמת הספק מעבירת אינוס של מטופלת


21.10.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קבע כי אף שהמתלוננת הותירה רושם מהימן, הצטברות הנסיבות, ובכללן מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת וחלוף חמש וחצי שנים מאז קרות האירוע עד הגשת התלונה, מעוררת ספק בשאלה האם המעשים הנטענים אכן התרחשו או שמא המתלוננת טעתה ופירשה לא נכון תחושות שחשה בעקבות הטיפול

בית המשפט המחוזי זיכה מחמת הספק גבר שהציג עצמו כמי שמסוגל לרפא מחלות ולברך בברכות שונות, מעבירת אינוס של צעירה שהגיעה אליו עם בני משפחתה על מנת לקבל את ברכתו ועזרתו בעקבות פרידה קשה שחוותה. השופטת עירית וינברג נוטוביץ קבעה כי אף שהמתלוננת הותירה רושם מהימן, הרי שהצטברות הנסיבות, ובכללן מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת וחלוף חמש וחצי שנים מאז קרות האירוע עד הגשת התלונה, מעוררת ספק בשאלה האם המעשים שהמתלוננת העידה עליהם אכן התרחשו או שמא היא טעתה ופירשה לא נכון תחושות שחשה בעקבות הטיפול.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

נגד הנאשם הוגש כתב אישום שייחס לו ביצוע עבירת אינוס. על פי הנטען, בסביבות שנת 2008 הציג עצמו הנאשם בכזב כמי שמסוגל לרפא מחלות ולברך את הפונים אליו בברכות שונות, לרבות מציאת זיווגים. בעקבות האמור, פנתה אל הנאשם אישה על מנת שיברך אותה למציאת זיווג טוב. לאחר שנישאה, רצתה האישה להודות לנאשם על ברכתו ועל כן הגיעה מלווה באחיותיה ואביה אל ביתו של הנאשם. לאחר שהנאשם שמע שאחותה סובלת ממיחושים בבטנה, הוא הורה לה לשכב על גבה על המזרון, הניח את ידו על בטנה התחתונה, דקר את מצחה עם סיכה והסביר לה שבכך הוא "משחרר לה אנרגיות שליליות". בהמשך פנה הנאשם אל אחות נוספת, היא המתלוננת בתיק, ולאחר שזו סיפרה לו כי נפרדה לאחרונה מבן זוגה דפדף הנאשם בספר תורה ואמר למתלוננת שתגיד לו מתי לעצור. כשעשתה כן, קרא הנאשם בדף בו עצר ואמר לה כי עליה לחזור אל בן זוגה ממנו נפרדה. בעקבות הדברים החלה המתלוננת לבכות ועל כן הורה הנאשם לאחיותיה ולאביה לצאת מהחדר. לאחר שנותרו לבד, הורה הנאשם למתלוננת לשכב על המזרון על גבה, שאל אם היא סובלת מבעיות בבטנה, ומשהשיבה בחיוב מישש את בטנה מעל ומתחת לחולצה ונגע בבטנה התחתונה. בהמשך, שאל הנאשם את המתלוננת אם היא סובלת מבעיות בקיום יחסי מין וכשהשיבה בחיוב הורה לה להמשיך לשכב ולפשוט את מכנסיה ותחתוניה. המתלוננת עשתה כן נוכח אמונתה כי הדבר יסייע לטיפול בבעיותיה ובמצבה הנפשי הירוד, אך בשלב זה ביצע בה הנאשם את המעשה הנטען. לאחר שסיים, התלבשה המתלוננת ויצאה מחדרו של הנאשם בוכיה ונסערת וכעבור חמש וחצי שנים הגישה את תלונתה.

השופטת עירית וינברג נוטוביץ זיכתה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו וציינה כי המתלוננת ובני משפחתה העידו כי ביום האירוע הגיעה המתלוננת אל הנאשם במצב נפשי מעורער, לאחר שזמן קצר לפני כן שבה מטיול בדרום אמריקה, נפרדה מחבר שהכירה שם וחוותה את הפרידה בצורה קשה. השופטת ציינה עוד כי העדויות לא היו עקביות בשאלה האם בני המשפחה יצאו מיוזמתם מחדרו של הנאשם או יצאו לבקשתו. עוד נקבע כי בין אם יציאת בני המשפחה מהחדר נעשתה לבקשת הנאשם ובין אם ביוזמתם, המגע הפיזי של הנאשם במתלוננת נעשה כשהיא במצב רגיש ושברירי וכשהיא בוכיה ונסערת.

בכל הנוגע למועד הגשת התלונה, העידה המתלוננת כי היא הגישה את התלונה כחמש וחצי שנים לאחר האירוע מאחר שהייתה במצב נפשי לא טוב ולא הייתה בשלה להתחיל בהליך משפטי, אך בהמשך הוסיפה כי היא חששה מהכוחות של הנאשם שיפגע בבני משפחתה. לפיכך, הסיקה השופטת כי אין מדובר בזיכרון מודחק, שכן המתלוננת זכרה את האירוע ודיברה עליו בפתיחות מיד לאחר התרחשותו ובהמשך שוחחה עליו עם בני משפחתה במהלך השנים. משכך, מדובר בתלונה כבושה אשר כבישתה פגעה ביכולתו של הנאשם לזכור את האירוע ולהתייחס פרטנית למפגש עם המתלוננת. כמו כן, כבישת התלונה תקופה כה ארוכה פגעה גם ביכולתם של עדי התביעה, לרבות המתלוננת, לזכור את הפרטים המהותיים של האירוע באופן שפגע באפשרות לתת לעדות את משקלה הראייתי המלא.

בכל הנוגע לאירוע המיני עצמו, ציינה השופטת וינברג נוטוביץ כי אין בנמצא גרסה ברורה לגבי פרטיו ובעניינים מהותיים קיים שוני בין איך שהמתלוננת זוכרת את האירוע לבין איך שאחותה זכרה שהמתלוננת סיפרה לה בסמוך לאחריו. לדעת השופטת, לא ניתן לקבוע איזו גרסה נכונה, מי משתיהן זכרה טוב יותר את האירוע – זו שחוותה אותו או זו ששמעה ממנה על התרחשותו, ואיזו מהעדויות "נקייה" מ"רענון הדדי" בלתי מכוון במשך למעלה מחמש שנים. עוד הוסיפה השופטת כי ניתן להתרשם שבחלוף כחמש וחצי שנים מאז האירוע ועד הגשת התלונה במשטרה פרטים רבים נשכחו או נטשטשו. כפועל יוצא, כל אחד מהעדים זוכר דברים שונים, גם בעניינים מהותיים, וקיים קושי לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לאירוע המיני. בנוסף, יתכן שהשיחות בין בני המשפחה על האירוע לפני הפניה למשטרה יצרו בלבול ואולי אף עיוות של העובדות, באופן המקים ספק לגבי היכולת להסתמך על זיכרונם ביחס לפרטי האירוע.

השופטת התייחסה לעדויות ההגנה, שכללו עדויות של שלוש נשים שטופלו על ידי הנאשם בטיפול שכלל נגיעות בבטן התחתונה, ותיארו שחוו תחושות מיניות חזקות בעקבות הנגיעות מבלי שהיה כל מגע באזור זה. השופטת קבעה כי מדובר בנשים בוגרות שעוררו רושם מהימן ובעדותן יש כדי לעורר ספק בשאלה האם הנאשם אכן החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה של המתלוננת או שמא המתלוננת חשה תחושות אלה בעקבות הנגיעות שנגע הנאשם בבטנה התחתונה, כפי שנגע באחותה או במי מעדות ההגנה.

ביחס לעדות הנאשם קבע בית המשפט כי זו לא הותירה רושם מהימן וניתן היה להתרשם שהוא מתחמק ומתחכם. עם זאת, גרסתו העיקרית שאין הוא זוכר את המפגש עם אחיותיה של המתלוננת ואביה לאחר החתונה אינה בלתי סבירה, בשים לב לשנים הרבות שחלפו מאז ולכך שעשרות רבות של אנשים פקדו את ביתו וביקשו להיעזר בכוחותיו, בטיפוליו ובברכותיו. בנוסף, עמדה השופטת על מחדל חקירה שעניינו חסרון עדותה של אחות המתלוננת שטופלה על ידי הנאשם דקות ספורות לפניה ויכולה הייתה לשפוך אור על הטיפול עצמו, על גבולות המגע שהנאשם נגע בבטנה התחתונה, על התחושות שחשה בעקבות הטיפול ועוד.

אשר למהימנות המתלוננת עצמה, ציינה השופטת כי זו מסרה בכנות ופתיחות את פרטי האירוע כפי שהיא מאמינה שחוותה אותם ועדותה הותירה רושם חיובי. עם זאת, יש בהצטברות הנסיבות בתיק כדי לעורר ספק בשאלה האם המעשים שהמתלוננת העידה עליהם אכן התרחשו או שמא טעתה ופירשה לא נכון תחושות שחשה בעקבות הטיפול. הפסיקה הכירה בקיומו של פער אפשרי בין האופן בו קורבן עבירות מין חוותה או פירשה את ההתרחשויות לבין ההתרחשויות בפועל, אולם במקרה זה יש בהצטברותן של הנסיבות כדי להתגבש לכלל ספק שצריך לפעול לטובת הנאשם.

 

תפ"ח 35012-12-13

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה