אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושר: שוטרים יוכלו לבצע חיפוש על אזרחים גם ללא חשד סביר לנשיאת נשק

צילום: Getty images Israel

אושר: שוטרים יוכלו לבצע חיפוש על אזרחים גם ללא חשד סביר לנשיאת נשק


20.10.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, המסמיך שוטרים לערוך חיפוש על גופו של אדם לשם בדיקה אם הוא נושא נשק שלא כדין, אם קיים חשש סביר לעבירת אלימות או במקומות מועדים כגון אירועי ספורט או מקומות שמוגשים בהם משקאות משכרים

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב', 19.10) בקריאה ראשונה את הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5) (סמכות חיפוש לשוטר לשם מניעת אלימות), התשע"ו-2015. בהצעת החוק מוצע להסמיך שוטרים לערוך חיפוש על גופו של אדם לשם בדיקה אם הוא נושא עמו נשק שלא כדין, גם אם לא קיים חשד סביר שהאדם אכן נושא נשק כאמור, ובלבד שקיים חשש סביר שאותו אדם עומד לבצע עבירת אלימות נגד אחר. בנוסף, מוצע להסמיך שוטרים לערוך חיפוש על גופו של אדם,  גם אם לא קיים חשד סביר שאותו אדם נושא עמו נשק שלא כדין או חשש סביר שהוא עומד לבצע עבירת אלימות נגד אחר, ובלבד שהוכרז על ידי מפקד מחוז במשטרת ישראל, על פי תנאים שנקבעו בהצעת החוק, כי קיים במקום סיכון ביטחוני מיוחד או שמוגשים במקום משקאות משכרים לפרק זמן מסוים, או שמדובר בעסק המנוי בתוספת המוצעת, הכוללת, בין היתר, מועדון, פאב, דיסקוטק ומקום בו נערכים משחקים או אירועי ספורט.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "סמכות חיפוש כאמור במקומות המועדים לאלימות, תאפשר למשטרה לפעול לצמצום האלימות. יצוין כי כדי למזער את הפגיעה בפרטיות כתוצאה מחיפוש על גופו של אדם, הוגבלו הסמכויות על ידי צמצום מטרת החיפוש לאיתור כלי נשק בלבד".

לדברי השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, "היום כשאנחנו רואים מה מחיר הדמים שלחוסר הסמכויות, אני מקווה שהכנסת מבינה את חשיבות התיקון. לאור המצב הביטחוני הייחודי שאיתו מתמודדת מדינת ישראל נוצר צורך דחוף לתת למשטרה כלים להתמודד עם המצב. אני קורא לאזרחים לצד הערנות הנדרשת, לא ליטול את החוק לידיים ולאפשר למשטרה לשמור על הסדר, אסור שמעשה כמו שהתרחש אתמול, שבו מצא את מותו אדם בלתי מעורב, יחזור על עצמו. גם כשהדם רותח, מרגע שחלפה הסכנה, אסור בתכלית האיסור לנהוג כפי שנהגו האזרחים בזירת הפיגוע. אנחנו לא ננהג כמו האויבים שלנו".

ח"כ איציק שמולי סיפר ש"אנחנו רגילים שבודקים אותנו בשדה תעופה ובכניסה לקניונים, מה שלאנשים בשוויץ ישמע אולי מוזר, כי המציאות הביטחונית בישראל היא שונה. אני חושב שלאור המציאות הביטחונית הנוכחית, התיקון הזה מתבקש. יש לחוקק את החוק לתקופה מוגבלת, ושהחקיקה תפרט תוך כדי ההכנה בוועדה, מתי בדיוק עולה חשש או חשד".

מנגד, טען ח"כ דב חנין כי "החוק הזה הוא לא פתרון הוא חלק מהבעיה. לשוטרים יש היום המון כלים, חשד סביר זה משהו מאוד גמיש. הוויתור הזה על נורמות ייצר יותר שנאה ויותר קשיים".

ח"כ אחמד טיבי התריע על כך ש"כל ערבי הוא אובייקט למישוש אחרי הצעת החוק הזו, המישוש הפך להיות כלי האיום האולטימטיבי נגד ערבים. עם התירוץ של ביטחון אפשר להכשיר שום דבר. כשההצעה הזו הועלתה בהקשר של מועדוני נוער לא היה לה סיכוי ועכשיו כשהיא מועלית בהקשר הביטחוני יש לה סיכוי".

חברת הכנסת זהבה גלאון הלינה על כך שהשר לביטחון פנים "לקח הצעה שבית המשפט דחה פעם אחר פעם מחשש לתת לכל שוטר לפעול על פי שיקול דעתו ללא קריטריונים ברורים. השוטרים יבדקו אנשים רק על פי החזות. אנחנו השתגענו? הממשלה רוצה לתת מענה לצורך פסיכולוגי ופוגעת בצורה אנושה בזכויות אדם".

39 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק, 21 התנגדו וחבר כנסת אחד נמנע. ההצעה תועבר לדיון בוועדת החוקה של הכנסת להמשך טיפול.

עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות האזרח, מסביר כי "הצעת חוק המישוש מסמיכה שוטר לעכב אדם ברחוב ולבצע על גופו חיפוש פולשני מבלי שיש חשד כלשהו או הצדקה אחרת. זוהי הצעה שהמשרד לביטחון פנים מנסה לקדם כבר שנים בתירוצים שונים, כדי לתת לגיטימציה לפרקטיקה משטרתית שנפסלה על ידי בתי המשפט, ושבפועל היא משמש בעיקר כלפי אנשים כהה עור ובעלי חזות מזרחית".

לדברי עו"ד פינצ'וק, "כבר היום יש למשטרה סמכויות חיפוש נרחבות – די בכך שאדם מעורר חשד כדי ששוטר יוכל לערוך עליו חיפוש. בדרך זו, למשל, סוכל לפני כמה פיגוע במגדל העמק. הצעת חוק המישוש קודמה במשך שנים כמענה, כביכול, לאלימות במועדונים. רק עכשיו מלבישים עליה 'שיקולי הביטחון' תוך ניצול ציני של המצב, ואפילו בלי לטרוח ולתת הסבר, כיצד בדיוק היא תועיל כדי לצמצם ולו במעט את הסכנות הביטחוניות. לעומת זאת, הניסיון בארץ ובעולם מלמד, ששוטרים שפועלים לפי 'תחושת בטן' וללא קריטריונים ברורים נאלצים להסתמך על סטיגמות ועל דעות קדומות, דבר שמחמיר את שיטור היתר ואת האכיפה הסלקטיבית שקיימות ממילא נגד מיעוטים: בארה"ב – אפרו-אמריקאים ולטינים, ובישראל - מזרחים, יוצאי אתיופיה וערבים".

עוד הוא מציין כי סמכות דומה שניתנה למשטרה בבריטניה נפסלה על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם, בשל פגיעתה בפרטיות ובכבוד האדם. בית הדין הדגיש כי כאשר שוטרים מוסמכים לעכב אדם ולערוך עליו חיפוש ללא כל דרישה לחשד אינדיבידואלי – הדבר מזמין שרירותיות, אפליה, ושימוש יתר בסמכויות הפוגעניות".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה