אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > קופ"ח לא תממן ניתוח השתלת כליה בחו"ל – לא הוכח כי לא מדובר בסחר באיברים

צילום: Getty images Israel

קופ"ח לא תממן ניתוח השתלת כליה בחו"ל – לא הוכח כי לא מדובר בסחר באיברים


19.10.2015 | ליאור שדמי שפיצר

ביה"ד הארצי לעבודה דחה את ערעורו של מבוטח בקופ"ח מאוחדת נגד דחיית תביעתו להחזר הוצאות ניתוח השתלת כליה מתורם חי שעבר בפיליפינים. השופטים קבעו כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אין מדובר בסחר אסור באיברים והוא אף לא שלל את העובדה שהתורם תוגמל כספית על הכליה שתרם

 

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו של מושתל כליה על ההחלטה הדוחה את תביעתו להחזר הוצאות מקופת חולים מאוחדת עבור ניתוח ההשתלה שעבר בפיליפינים, בנימוק כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אין מדובר בסחר באיברים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המערער, שסבל ממחלת כליות, היה מבוטח בתוכנית לביטוח בריאות משלים בקופת חולים מאוחדת. בפברואר 2008 פנה המערער לקופת החולים בבקשה לאשר לו השתלת כליה בחו"ל, והוא הופנה לביצוע ההשתלה בלטביה. בתשובת הקופה הובהר למערער כי אם יבחר לבצע את ההשתלה במרכז רפואי אחר שאינו קשור עם הקופה בהסכם, הדבר יחייב אותו, כתנאי לביצוע כל תשלום, לשלול אפשרות כי ההשתלה בוצעה בדרך אסורה של סחר באיברים.

כשלושה חודשים לאחר מכן הודיעו נציגי הקופה למערער כי עקב מחסור באיברים להשתלה מוקפאות בשלב זה ההשתלות המבוצעות בלטביה, והם מקווים כי אלו יחודשו בעוד מספר חודשים. המערער, שלא היה יכול להמתין עוד, פנה באופן עצמאי לביצוע ההשתלה בפיליפינים, בסיוע של החברה המתאמת עד אל אחזקות בע"מ, ובמרץ 2009 בוצעה לו בפיליפינים השתלת כליה בהצלחה מתורם חי.

קופת החולים דחתה את בקשת המערער להשבת הסכומים ששילם לצורך ביצוע ההשתלה בנימוק כי לא הוסר החשש שמדובר בסחר אסור באיברים. בעקבות כך, עתר המערער לבית הדין האהזורי לעבודה וטען כי נטל השכנוע כי מדובר בהשתלה בלתי חוקית מונח על כתפי הקופה, מאחר שמדובר בתביעה חוקית על פי התקנות של "מאוחדת עדיף", המזכה את המבוטח בהחזר הוצאות השתלה בחו"ל. לטענתו, התרומה הושגה באמצעות גוף ממשלתי המפקח על מתן התרומות בפיליפינים וחזקה עליו כי הוא פעל תוך התאמה לדין המקומי. עוד נטען כי קצב ההשתלות בבית החולים שבו עבר את הניתוח אינו מעלה חשש לסחר אסור באיברים, וכי הוא המתין כמעט שנה וחצי מאז נרשם להשתלה ועד שזו בוצעה בפועל, ולא כך מתנהלות "קליניקות" העוסקות בסחר אסור באיברים ברחבי העולם.

קופת החולים טענה מנגד כי הנסיבות שבהן הוצעה השתלת איבר בחו"ל, כאשר מדובר בתורם חי שזהותו אינה ידועה למנותח בוודאות, זה מצביע ברמה גבוהה על סיטואציה של סחר אסור באיברים, כל עוד המבוטח לא הציג הסבר מניח את הדעת לתרומה זו. בית הדין לעבודה קיבל את טענת קופתהחולים וקבע כי המערער לא הסיר את החשש כי השתלת הכליה בוצעה בדרך של סחר אסור באיברים, ולכן דין התביעה להידחות.

שופטת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט ליבנה דחתה את הערעור וציינה כי תרומה מן החי המהווה סחר באיברים תיחשב ככזו במקרים שבהם הסכמתו של התורם לתרום את האיברים איננה ממניע אלטרואיסטי אלא כתוצאה ממצוקה ומלחץ כלכלי, חברתי או אחר כנגד תמורה, לרוב כספית, עבור נטילת האיבר מגופו של תורם. הגישה הרווחת במדינות המערב היא כי סחר באיברים להשתלה הוא פסול מבחינה ממוסרית, שכן הוא מעלה את החשש שבני אדם עניים וחלשים ינוצלו לרעה ויהפכו ל"מצבור איברים" עבור העשירים. איסור הסחר באיברים בחו"ל אף עוגן בחוזרי מנכ"ל משרד הבריאות לאורך השנים, ובפסיקה צוין כי בגדרי תקנת הציבור, אין מניעה כי ממשלת ישראל המתנגדת לסחר באיברים תמנע העברת כספים על ידי קופת החולים ליעדים החשודים בסחר כזה.

השופטת וירט ליבנה התייחסה לחוק השתלת איברים שנכנס לתוקפו ב-2008, עוד בטרם עבר המערער את ההשתלה, וקבעה כי המערער אישר כי יצר קשר עם החברה המתאמת, שעבדה באופן בלעדי עם בית החולים בפיליפינים, וקיבלה על כך תמורה מהמערער. בכך, קבעה השופטת, ישנה הפרה של סעיף 4 לחוק ההשתלות, האוסר על תיווך בין תורם למנותח לצורך נטילת איברים והשתלת איברים. כמו כן, המערער לא שלל את העובדה שהתורם תוגמל כספית על הכליה שתרם, וטען כי אין לו פרטים לגבי היקפה ושיעורה.

בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי מקובלת עליה קביעתו של בית הדין האזורי לפיה נטל ההוכחה כי אין מדובר בסחר באיברים הוא על המערער, לאור העובדה כי הוא זה שהתקשר עם בית החולים לצורך הטיפול והוא זה אשר ביצוע את כל הסידורים הכרוכים בכך. לפיכך, המערער הוא גם זה אשר יש באפשרותו להתקשר עם תורם הכליה ועם בית החולים שבו בוצעה ההשתלה ולהמציא את הראיות בדבר תקינותו של הליך ההשתלה. "אין זה סביר בנסיבות אלו שנטל ההוכחה יוטל על כתפי קופת החולים או על המדינה, כך שיידרש מהן לערוך את הבירורים הנדרשים, ובכלל זאת לשלוח חוקרים לחו"ל וכדו' וזאת בכל מקרה ומקרה של השתלה בחו"ל שלא במוסד רפואי המאושר על ידן", קבעה השופטת, בהסכמת השופטים לאה גליקסמן ואילן איטח. "כמו כן, הננו סבורים כי בית הדין האזורי הגיע למסקנה הנכונה כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אין מדובר בסחר באיברים, ואף לא המציא את הפרטים שנדרשו ממנו על מנת להפיג את חששה של הקופה, כי מדובר בסחר באיברים".

 

ע"ע 3153-10-13

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה