אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > האם היכרות של שופט עם בא כוח מייצג יכולה להקים חשש ממשי למשוא פנים?

צילום: Getty images Israel

האם היכרות של שופט עם בא כוח מייצג יכולה להקים חשש ממשי למשוא פנים?


18.10.2015 | ליאור שדמי שפיצר

רשמת בית הדין לעבודה מירב חבקין דחתה בקשת פסלות בשל חשש נטען למשוא פנים, נוכח היכרות קודמת בינה לבין באת כוח אחד הצדדים, שהופיעה בפניה פעמים בודדות בעבר, והבהירה: אין לי כל קשר או היכרות אישית עם אותה עורכת דין, ואף לא נטען כי בענייננו הובעה דעה כלשהי הנוגעת לסיכויי התביעה

רשמת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחתה בקשה לפסול אותה מלשבת בדין בשל חשש נטען למשוא פנים, נוכח היכרות קודמת וממשית בינה לבין באת כוח אחד הצדדים. הרשמת מרב חבקין הבהירה כי לא היה לה מעולם כל קשר או היכרות אישית עם אותה עורכת דין וכי ההיכרות ביניהן מתמצה בכך שזו הופיע בפניה פעם אחת או פעמיים. על כן, קבעה הרשמת, מדובר בבקשה הנעדרת לחלוטין בסיס עובדתי או משפטי אשר לא היה מקום להגישה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המבקשות עתרו לפסילת הרשמת מחמת חשש לאי עשיית צדק, חשש ממשי למשוא פנים, הואיל ו"דומה כי קיימת קרבה ממשית אחרת" בין בא כוחה של המשיבה לבין המותב היושב בדין. לטענתן, ההיכרות הקודמת של הרשמת עם עורכת הדין נודעה להן מפי עורכת הדין עצמה, שטענה כי ההיכרות עם הרשמת תסייע לה בניהול התיק, שכן היא מכירה את החלטותיה.

עוד טענו המבקשות כי אין להן בשלב זה ידיעה בדבר טיב הקשר בין המותב לבין ב"כ המשיבה, אך קיים חשש ממשי ולא סובייקטיבי למשוא פנים. המבקשות ציינו כי אמנם הגשת בקשת פסלות אינה במקומה כאשר צד מבקש להשיג על החלטה שאינה לשביעות רצונו, אך במקרה זה מדובר במצב שונה, שכן "מדובר בשורה ארוכה של החלטות אשר נוטות באופן משמעותי ובלתי אובייקטיבי לטובת המשיבה".

לתמיכה בטענתן ציינו המשיבות כי בדיון שהתקיים בתיק העירה הרשת כי עורכת הדין מוכרת לה היטב וכי לא מתאים לה לא להתייצב לדיון.

הרשמת מירב חבקין הבהירה כבר בפתח החלטתה כ אין ולא היה לה מעולם כל קשר אישי או היכרות אישית עם באת כוח המשיבה, וכי היכרותה עמה מתמצה בכך "שהופיעה בפני, למיטב זכרוני, פעם אחת או פעמיים".

הרשמת ציינה כי על פי הפסיקה, בקשה לפסילת שופט, המטילה צל כבד על שופט באופן אישי ועל מערכת השפיטה, מחייבת ראיות משמעותיות לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות. עילת הפסלות תיבחן באמת מידה אובייקטיבית ואין די בתחושתם של בעלי הדין ובאי כולם או בהשקפתם הסובייקטיבית.

"נפלא מעיני כיצד ניתן לטעון מחד גיסא ל'קרבה ממשית' והיכרות קודמת 'מובהקת' של מותב זה עם ב"כ המשיבה... ומאידך ובה ובעת לטעון כי אין למבקשות ידיעה בדבר הקשר בין המותב לבין ב"כ המשיבה והאם מדובר בקשר מקצועי או אחר", כתבה הרשמת בהחלטתה.

הרשמת התייחסה לטענת המבקשות בנוגע לדיון שאליו לא התייצבה עורכת הדין, והעירה כי היא מתקשה מאוד לשער שציינה כי ב"כ המשיבה מוכרת לה היטב, מהטעם הפשוט כי לא כך הם פני הדברים. "גם אם ציינתי כי אני מכירת את עורכת הדין, ברור לגמרי כי הכוונה להיכרות מקצועית מאולם בית הדין, הא ותו לאו", קבעה השופטת. "כך או כך, בין דברים אלה לבין המסקנה, כי קיימת הכרות ביני לבין ב"כ המשיבה באופן המביא לחשש ממשי למשוא פנים, לא קיים כל קשר. אף הטענה, כי עצם העובדה שב"כ המשיבה ציינה בבקשתה שאינה נוהגת שלא להופיע לדיונים מעידה כ'אלף עדים' על הקשר בינה לבין המותב גובלת, לדידי, באבסורד של ממש".

הרשמת דחתה גם את טענת המבקשות כי הן היו מודעות להיכרות המוקדמת עוד עם קבלת כתב התביעה, שכן במועד בו הוגש כתב ההגנה היא כלל לא כיהנה כרשמת בבית הדין.

עוד הבהירה הרשמת כי מדובר בהחלטה דיונית, וכי כידוע אין לתקוף החלטות מסוג זה באמצעות בקשת פסלות. משוא פנים, על פי הפסיקה, שקול לדעה קדומה שאינה ניתנת עוד לשינוי, ציינה השופטת. חשש ממשי למשוא פנים הוא על כן חשש ממשי כי דעתו של השופט ננעלה ואין הוא פתוח עוד לשכנוע של בעלי הדין ולראיות הבאות לפניו. בענייננו, הדגישה הרשמת, לא נטען כי הובעה דעה כלשהי, ודאי שלא דעה מוגמרת הנוגעת לסיכויי התביעה.

הרשמת הוסיפה כי ראוי היה בהחלט כי המבקשות תחויבנה בהוצאות בגין בקשה זו אולם היא מצאה לנכון לנהוג לפנים משורת הדין ועל כן אין צו להוצאות.

 

ד"מ 19833-08-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

העליון: הגשת תלונה נגד שופט ואי שביעות רצון מהחלטותיו לא מצדיקים פסלות 

 

משרד המשפטים: בעלי דין מערערים בעניין פסלות שופט כדי לעכב את ההליך 

 

נשיא העליון פסל שופטת מלדון בתיק שבו מייצג עורך הדין של גיסתה לשעבר

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה