אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > השופט דורון פורת מבימ"ש השלום בטבריה מונה לנשיא בתי משפט השלום בצפון

השופט דורון פורת. צילום: אתר בתי המשפט

השופט דורון פורת מבימ"ש השלום בטבריה מונה לנשיא בתי משפט השלום בצפון


12.10.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

השופט פורת, המכהן כיום כסגן נשיא בית משפט השלום בטבריה, יחליף את הנשיא ג'ורג' אזולאי, שיושבע לכהונת שופט של בית משפט המחוזי בנצרת ביום חמישי האחרון

סגן נשיא בית משפט השלום בטבריה, השופט דורון פורת, מונה לכהונת נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון. מינויו של השופט פורת לכהונת נשיא בתי משפט השלום במחוז צפון יחל ביום 16.10.2015, ואושר על ידי שרת המשפטים איילת שקד ובהסכמת נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור. השופט פורת יחליף את הנשיא ג'ורג' אזולאי, שיושבע לכהונת שופט של בית משפט המחוזי בנצרת ביום חמישי השבוע (15.10).

השופט פורת סיים בשנת 1988 את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1988-1989 התמחה בפרקליטות מחוז מרכז. בדצמבר 1989 הוסמך כעורך דין ומאז שימש כפרקליט בפרקליטות מחוז מרכז. בינואר 2002 מונה לכהונת שופט של בתי משפט השלום במחוז הצפון. במרץ 2006 סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת חיפה. בינואר 2013 מונה לכהונת סגן נשיא בתי משפט השלום המחוז הצפון.

מהנהלת בתי המשפט נמסר כי "מערכת בתי המשפט מוקירה את תרומתו של הנשיא היוצא, השופט ג'ורג' אזולאי, ומאחלת לו הצלחה בהמשך תפקידו כשופט בית משפט המחוזי נצרת. מערכת בתי המשפט מאחלת לנשיא הנכנס, השופט דורון פורת, הצלחה רבה".

השופט פורת התפרסם בשורה של פסקי דין. כך לדוגמה, הטיל הוצאות אישיות בסך 6,000 שקל  לטובת אוצר המדינה על עו"ד ארז גוטמן מחיפה בגין התנהלותו עת שימש כסנגור של הנאשם אייל אלוני, על שפגע ביכולת של בית המשפט לנהל תיק באופן ענייני ויעיל, הביא לבזבוז זמן שיפוטי וביטא למעשה זלזול בהליך השיפוטי.

במסגרת התנהלותו של עו"ד גוטמן התייחס השופט פורת לדברים הבאים: הגשת שתי בקשות בצירוף פרוטוקול של בית המשפט אחר, אשר עבר שינוי, לכאורה, על ידי עו"ד גוטמן או מי מטעמו, על דרך של מחיקת מספר שורות מהפרוטוקול המתייחסות אף הן להתנהגותו בפני שופטת אחרת, ואף בחירתו שלא להסביר כיצד נמחקו שורות אלה; לא התייצב לדיוני ביהמ"ש מספר פעמים ואף הודיע לנאשמים בניגוד להחלטת בית המשפט, כי אין הם צריכים להתייצב בבית המשפט והודיע לעוזרת המשפטית כי הוא לא מכבד את החלטת בית המשפט ועוד.

בנוגע להטלת הוצאות אישיות על עורך דין ציין השופט פורת את הדברים הבאים: "התנהלותו של עו"ד גוטמן אינה ראויה, בלשון המעטה. בכל שנותיי כשופט, לא הטלתי מעולם הוצאות אישיות על עורך דין. בכל שנות עבודתי כעו"ד, מעולם לא ביקשתי להטיל הוצאות אישיות על חבר למקצוע. עו"ד ארז גוטמן, בהתנהלותו, גרם להתמשכות ההליכים ובשל כך מצאתי להטיל עליו חיוב בתשלום הוצאות אישיות לאוצר המדינה. הליך משמעתי הננקט על ידי לשכת עורכי הדין, ראוי שלא לפרסמו ברבים. עו"ד ארז גוטמן בחר בתשובתו בבית המשפט לחשוף את דבר ההליך המתנהל כנגדו. משבחר עו"ד ארז גוטמן לחשוף את דבר ההליך, ראוי להעמיד דברים על דיוקם. התלונה כנגד עו"ד ארז גוטמן הוגשה על ידי הנהלת בתי המשפט. התלונה כוללת נושאים שהם מעבר לאמור בהחלטה זו. החלטה זו היא בגין בזבוז זמנו של הציבור בשל התנהלותו של עו"ד ארז גוטמן. מעשיו של עו"ד ארז גוטמן נעשו בזדון, ובשל כך ראויים הם לגינוי בכל פה" (ת"פ 1703-10-08).

במקרה אחר שבו דן השופט פורת הוא הטיל תג מחיר מחמיר למכת המדינה של גניבת מקנה צאן, כאשר גזר על עטיה אבו סבית מהפזורה בנגב שש שנות מאסר בגלל גניבתם של 77 טלאים, ששווים הכולל כ-160 אלף שקל, מדיר במושב אליעד ברמת הגולן. במהלך הנסיעה לדרום ומרדף השוטרים אחר רכבי השודדים, התהפך אחד הרכבים ומתו 26 מהטלאים ורק 13 מהם נותרו בחיים. ברכבו של הנאשם נחנקו למוות 21 מהטלאים שהיו ברכבו הסגור ורק 17 נותרו בחיים עד שחולצו על ידי המשטרה.

השופט דורון פורת החמיר בגזר הדין בגלל הפגיעה בבעלי החיים. בנוסף, גזר עליו השופט פורת קנס של 40 אלף שקל ופיצוי בסך 80 אלף שקל למתלונן.

"עבירות של גניבת מקנה וגניבות חקלאיות הפכו זה מכבר למכת מדינה,, אפיין השופט פורת בגזר דינו. "חקלאים נאלצים לשמור על משקיהם מפני חומסים וגנבים. משקים רבים נזנחו בשל פגעי הגניבות שפשו במחוזותינו. אין המדובר בפגעי הטבע, מדובר בנגע ידי אדם, אשר נזקו קשה פי כמה וכמה מונים. ארץ מכורה הופכת אט אט לארץ שחקלאיה עזבוה.  לא ניתן לסגור משקים חקלאים ובפרט משקים המגדלים בעלי חיים,  מאחורי חומות בצורות. דירים ורפתות אינם מבצרים וכספות. היכולת לנעול מקנה ובקר מאחורי בריחים, המונעים אפשרות גניבה, כמעט ואינה קיימת. מאידך, למקנה ולבקר ערך כלכלי רב, המושך אליו גורמים עברייניים, המבקשים להתעשר על חשבונם של החקלאים העמלים. עבירות של גניבת מקנה רבו במחוז הצפון, בשל היותו אזור חקלאי.  חוסר היכולת למגן את הרפתות והדירים מקל עד מאוד על המבקשים לחמוס את רכושם של המגדלים. 

"יוצא אפוא, כי החקלאי המבקש להגן על משק החי שלו, נמצא חשוף לגניבות ופגיעות. על בית המשפט בגוזרו את הדין לתת משקל רב לצורך ביצירת חומות של הרתעה כנגד אלו המבקשים, ברגל גסה, לרמוס את שלטון החוק ולחמוס את רכושם של אחרים. עיון בתמונות הצבעוניות שהוגשו מלמד עד כמה רעה ומרה היתה אחריתם של הטלאים, אשר נחנקו למוות בתוך רכבו של הנאשם. שמעתי את טיעוניו של הסנגור לפיהם לא רצה הנאשם במות הטלאים, ברם אין להתעלם מהתוצאה הקשה של מעשיו שהביאו למות הטלאים ומהעובדה שהנאשם לא עשה כדי למנוע את המעשה הבלתי אנושי".

כמו כן, "בגזירת הדין לחומרה, יש לתת משקל לנזק ולפגיעה שנגרמה לבעלי החיים כתוצאה מהדרך שבה הם הועמסו והוסעו ברכב שאינו מותאם להובלת מקנה. כמו כן, יש לתת את הדעת לנזקים הבריאותיים האחרים הנובעים מהעברת מקנה, שלא ברישיון ובהיתר וטרינרי. המשמעות היא כי גניבת המקנה גוררת בעקבותיה שחיטה של בעלי חיים, ללא פיקוח תברואתי. לא אחת מועברים בעלי החיים לשוק ונמכרים כבשר ללא פיקוח משרד הבריאות" (ת"פ 55403-10-12).

בפרשה אחרת, השופט פורת החליט לבטל את הרשעתו של נימר סלימאן יליד 1985 מנצרת, אחראי תפעול אתר "כול אלערב" באינטרנט ועובד עיתון "כול אלערב", לאחר שהרשיעו על פי הודאתו בהתאם להסדר טיעון בכתב אישום שתוקן, בעבירת חדירה לחומר מחשב שלא כדין, שבוצעה במסגרת עבודתו. השופט פורת קבע, לאחר ביטול ההרשעה, כי סלימאן ביצע את העבירה המיוחסת לו וגזר עליו את העונשים הבאים: חתימה על התחייבות כספית בסך 10,000 שקל, לפיה יתחייב להימנע מביצוע כל עבירה על חוק המחשבים למשך שלוש שנים; ביצוע  של"צ בהיקף של  140 שעות והשלמת המכסה תוך 12 חודשים, וכן תשלום הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.

סגן הנשיא פורת ציין כי הכלל הוא כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו,  ביטול הרשעה הוא  החריג לכלל. אחת ממטרות הענישה היא הרתעה. הרתעת היחיד והרתעת הרבים. סיום הליך משפטי ללא הרשעה הוא בבחינת חריג, אשר אין בו כדי למלא באופן מלא את אינטרס ההרתעה. בית המשפט לא ישתמש בסמכות יוצאת דופן זו, אלא בנסיבות נדירות ביותר, כאשר יש בעצם ההרשעה משום תגובה חריפה באורח קיצוני למעשה העבירה מחד גיסא, ובנסיבות העניין אין מקום לענישה אלא להעמדה במבחן (ת"פ 48684-06-11).

בחודש פברואר אשתקד הוציא השופט פורת צו הרחקה למשך שנה ממשחקי כדורגל בשל התבטאות גזענית. אליעד אוזן, תושב בית שאן, הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט, עבירה לפי סעיף 15 לחוק איסור אלימות בספורט.

בתאריך 25.4.2014 סמוך לשעה 16:00, באצטדיון הכדורגל של העיר בית שאן, במהלך אירוע ספורט, התבטא הנאשם באופן גזעני כלפי אוהדי ושחקני קבוצת הכדורגל  של דלית אל כרמל. לצד צו ההרחקה נדון למאסר על תנאי למשך שלוש שנים ונקנס בסכום של 500 שקלים (ת"פ 44493-08-14).

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה