אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עורך דין שתבע בתביעות קטנות על משלוח ספאם חויב בהוצאות של 5,000 שקל

צילום: Getty images Israel

עורך דין שתבע בתביעות קטנות על משלוח ספאם חויב בהוצאות של 5,000 שקל


08.10.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

השופט מנחם קליין ציין כי עורך הדין השתהה בבקשה להסירו מרשימת התפוצה כך שמספר ההודעות גדל משמעותית, ביודעו את ההשלכות המשפטיות הנובעות מכך, ובחר לנהל דיון ממושך: "לא אוכל להתעלם מכך שעל אף הפצרותיי הרבות, המשיך התובע לטעון שעה ארוכה תוך שאזרחים באולם שואלים שוב ושוב מתי יגיע תורם"

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה תביעה שהגיש עו"ד תום שנפ נגד חברת קיי.אס.פי מחשבים בע"מ בגין משלוח 35 הודעות דואר זבל לתיבת המייל שלו, וחייב אותו בהוצאות משפט בסך של 5,000 שקל. השופט ד"ר מנחם קליין הטיל את החיוב בהוצאות, בין היתר, משום שעל אף הפצרותיו הרבות, המשיך עו"ד שנפ לטעון שעה ארוכה תוך שאזרחים באולם שואלים שוב ושוב מתי יגיע תורם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השופט קליין קבע כי עו"ד שנפ לא "נלכד" בתוך בסיס נתונים כלשהו אלא פנה מיוזמתו ורכש מוצר מהנתבעת, ובמסגרת זו הסכים לקבל דברי דואר למייל שלו. במהלך ביצוע ההזמנה, שנפ בחר לרשום את כתובת המייל שברשותו אף שלא היה חייב לעשות כן. כמו כן, תיבת הסימון המאשרת להוסיף את הנמען לרשימת התפוצה הייתה מסומנת מראש והתובע לא טרח להסיר את הסימון לכך. מכך הסיק השופט כי הוא בחר להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל מידע פרסומי על מבצעים והגרלות מחברת קיי.אס.פי.

עו"ד שנפ טען בין היתר בתביעתו, אותה העמיד על סך של 10,000 שקל, כי בטופס ההזמנה שהגישה הנתבעת אמנם מופיעה תיבת סימון לקבלת דברי דואר, אך תיבה זו מסומנת מראש כהסכמה כברירת מחדל. לדידו, אין המדובר בהסכמה מפורשת מכיוון שרוב הלקוחות כלל לא שמים לב לתיבה זו ולכן אין לראות תיבה מסומנת זו כהסכמה לקבלת דברי דואר.

לטענת עו"ד שנפ, על פי הדירקטיבה האירופית, על מנת שתיחשב הסכמה כהסכמה מפורשת, יש לסמן באופן אקטיבי את תיבת הסימון לקבלת דברי פרסומת ואילו תיבה המסומנת מראש כברירת מחדל אינה מהווה הסכמה לעניין זה. אולם, השופט קליין הסכים עם עמדת ההגנה לפיה הדירקטיבה של האיחוד האירופאי שהפנה אליה עו"ד שנפ כלל לא נהוגה בארץ ואינה מחייבת ואין בה בכדי לשנות או להשפיע על החוק והפסיקה בישראל.

מאחר שבמקרה זה מדובר בתביעה קטנה שהגיש עורך דין במקצועו ובעיסוקו ובהסכמת הצדדים, התיר השופט קליין לנתבעת להיות מיוצגת על ידי עורך דין אף על פי שהמדובר בהליך תביעות קטנות.

עוד התייחס השופט לעיקרון תום הלב ב"תביעות ספאם" וציין כי התובע במקרה זה אינו אדם פשוט מן השורה אלא עורך דין מומחה בתביעות מסוג זה של דואר זבל, העובד במשרד המתמחה בתחום. "השאלה ששאלתי את עצמי הינה האם התנהלותו של התובע תואמת את רוח החוק והאם הוא זכאי לפיצוי בהתאם לעקרונות החוק הכפוף לעיקרון תום הלב", כתב השופט בפסק הדין. "את התשובה לכך יש לחלק לשני חלקים. הראשון, יש לבדוק האם מבחינה עובדתית תרם התובע לכך שתצמח עילת תביעה או למצער תצמח התביעה לממדים שכאלה. לדידי, התשובה לכך חיובית. התובע תרם בכך שלא דרש כבר מן ההודעות הראשונות אותן קיבל, להסירו מרשימת התפוצה. משהשתהה התובע בבקשה להסירו מרשימת התפוצה גרם לכך שמספר ההודעות יגדל משמעותית ביודעו את ההשלכות המשפטיות הנובעות מהדבר (המדובר בפיצוי גבוה יותר). סבורני כי התנהגותו של התובע בעניין זה עולה לכדי חוסר תום לב".

השופט קליין קבע כי מאזן ההסתברויות נוטה לכך שהתובע ניסה "ללכוד" ולמצוא עילת תביעה יש מאין, וכי הדבר עולה לכדי חוסר תום לב בנסיבות העניין. "מטרת המחוקק כפי שהובאה לעיל בהרחבה היתה להגן על האזרח מן השורה, המוצא עצמו חסר אונים למול 'מתקפת' ספאם שאינו יודע 'מהיכן נחתה עליו' והגוזלת ממנו זמן ומשאבים כלכליים. מטרת החוק לא היתה למצוא עוד אפיקי הכנסה לעורכי דין".

השופט קליין ציין כי אין חולק על כך שזכותו של עורך דין – ככל אזרח או תושב במדינת ישראל – לבחור להגיש את תביעותיו בהליך תביעות קטנות ולא להיזקק להליך אזרחי רגיל. לבחירה זו יתרונות ברורים כגון אגרה נמוכה וזמן המתנה קצר לדיון. עם זאת, עליו לדעת שברגע שבחר בהליך זה עליו להתאים את עצמו להליך, ובכלל זה לטעון בקצרה. השופט ציין כי באותו יום שבו התקיים הדיון היו קבועים עוד 14 דיוני תביעות קטנות וצדדים רבים המתינו באולם לתורם. "אזרחים מן השורה שמביאים בפני בית משפט לתביעות קטנות את טרוניותיהם כלפי רשויות השלטון, תאגידים גדולים, חברות ביטוח, חברות תיירות וכדומה", הסביר השופט. "לא אוכל להתעלם מכך שעל אף הפצרותיי הרבות, המשיך התובע לטעון שעה ארוכה תוך שאזרחים באולם שואלים שוב ושוב מתי יגיע תורם 'והעיר שושן נבוכה'".

במקרה זה, קבע השופט, "על אף שבדרך כלל פסיקת הוצאות בהליך בתביעות קטנות נמוכה ולא משמעותית, סבורני שבתיק מסוג זה, בו הופיעו שני עורכי [דין], טענו ארוכות (על חשבון צדדים רבים שהמתינו באולם!) וניהלו בעצם טיעון שמתאים יותר להליך אזרחי מאשר תביעות קטנות, מן הראוי לפסוק הוצאות ריאליות לפי תקנות סדר הדין האזרחי". עוד הוסיף השופט כי ב"כתבי בי דין הארוכים ובטענותיו המשפטיות המלומדות, חייב התובע את הנתבעת ליטול ייצוג משפטי, דבר שאינו ניתן חינם במדינתנו. במצב שכזה סבורני שעלי להטיל הוצאות ריאליות על התובע, לרבות שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 שקל".

ת"ק 55572-04-15

 

לקריאה נוספת, ראו:

עורכת דין שלא הסכימה להצעת פשרה של ביהמ"ש תפוצה ב-10% בלבד מתביעתה

 

כך הפך חוק הספאם למקור פרנסה נוח עבור תובעים סדרתיים 

 

העליון הגדיל את סכום הפיצוי עבור דואר זבל: "אמצעי אפקטיבי להרתעת הרבים

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה