אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > המרוץ לתפקיד היועמ"ש: פרקליט המדינה לשעבר משה לדור תומך באביחי מנדלבליט

עו"ד אביחי מנדלבליט. צילום: לע"מ

המרוץ לתפקיד היועמ"ש: פרקליט המדינה לשעבר משה לדור תומך באביחי מנדלבליט


07.10.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

עו"ד משה לדור תומך במינויו של מזכיר הממשלה והפרקליט הצבאי לשעבר עו"ד אביחי מנדלבליט, המועדף גם על ראש הממשלה, לתפקיד היועמ"ש. פרופ' רון שפירא הסיר את מועמדותו לתפקיד: " תפקיד היועמ"ש צריך להיות רזה יותר או פוליטי יותר. היועמ"ש הוא לא משגיח הכשרות של הממשלה, הוא צריך להיות הפרקליט שלה"

פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד משה לדור, תומך במינויו של מזכיר הממשלה והפרקליט הצבאי לשעבר, עו"ד אביחי מנדלבליט, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה במקומו של עו"ד יהודה וינשטיין, שיפנה את כסאו בסוף ינואר 2016. כך חשף שלשום (ב, 5.10) הכתב המשפטי גיא פלג בחדשות ערוץ 2. עוה"ד מנדלבליט נחשב למועמד המועדף על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמינה את מנדלבליט לתפקידו כמזכיר הממשלה מזה שתי קדנציות. היועמ"ש היוצא מסתייג ממינויו של מנדלבליט למחליפו בתפקיד בשל חלקו בפרשת הרפז, למרות שבעצמו החליט לסגור את התיק נגדו בפרשה זו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

עוה"ד מנדלבליט העביר לוועדה בראשות הנשיא בדימוס ד"ר אשר גרוניס, אשר תמליץ לממשלה על שניים או שלושה מועמדים לתפקיד היועמ"ש הבא, את חוות דעתו של עו"ד לדור לקראת הריאיון שתקיים עמו בימים הקרובים. מחשיפת ערוץ 2 אמש עולה כי לדור כתב בהמלצתו כך: "מנדלבליט נתפס בעיניי, ולמיטב התרשמותי בעיני כולנו, כדמות מופת. הן 'כמקצוען' משפטי בתחומו והן במישור האישי, כשגם בזכות אלה הכול נותנים אמון רב בו ובמנהיגותו. בדיונים הוא מפגין יושרה ויושר אינטלקטואלי, ולא היה מקום לחשש אי פעם כי שיקולים בלתי ענייניים לחלוטין הדריכוהו, או כי דרכו הוכתבה או הושפעה מתכתיבים או ציפיות של אחרים".

לדברי לדור, "בנסיבות אלה, הטרידה אותי ההערכה כי אם שגה היועץ המשפטי לממשלה במסקנותיו, כי אז גם הפגיעה האפשרית במנדלבליט היא ניכרת כפל כפליים. אם שגה, אין צריך לומר, היא גם פוגעת בציבור שאפשר ותינטל ממנו האפשרות ליהנות באורח מלא מתרומתו של עובד ציבור חיובי וללא דופי. דומני שניתן לסמוך על כך כי אנשי המערכת, ייזמו את הדינמיקה של בחינה נוספת שתעשה בעקבות העברת מסמכי מנדלבליט, ואולי זו תוביל לתיקון הדברים. במצב זה ואם לכך יגיעו, לבטח תישקל גם התנצלות בפני מי שיוסר במשך השנה האחרונה בתחום היקר ביותר לעובד ציבור איכותי – ניקיון מעשיו וטוהר מידותיו, לצד הדאגה לכך ששמו לא יוכתם בתחומים הללו".

תיק החקירה נגנז

בתקופת פרשת הרפז, מנדלבליט היה הפרקליט הצבאי הראשי. הרמטכ"ל דאז, האלוף במיל' גבי אשכנזי, דיווח לו שהמסמך המקורי שכתב אל"מ במיל' בועז הרפז מצוי בידיו, ומנדלבליט ביקש יממה כדי "לישון על זה לילה" לפני שייעץ משפטית לרמטכ"ל דאז, ולמחרת הנחה את אשכנזי להודיע ליועץ וינשטיין שהמסמך בידיו. בשל שהות קצרה זו המשטרה חקרה את מנדלבליט, בין היתר, בחשד כי העביר מידע שקיבל אודות הפרשה מתוקף תפקידו למעורבים בפרשה, הגם שלא היו זכאים לקבל את המידע. מדובר בשיחה שקיים מנדלבליט עם עוזרו של וינשטיין והמשנה שלו, עו"ד רז ניזרי (אף הוא מועמד כיום לתפקיד היועמ"ש הבא, ראו בהמשך).

בסיום חקירתה, הודיעה המשטרה כי מנדלבליט חשוד בעבירות של שיבוש מהלכי משפט ובעבירות של מרמה והפרת אמונים. אלא שפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן הניח לפני היועמ"ש וינשטיין – על דעת כלל הפרקליטים שבחנו את התיק – את המלצתו לפיה יש לגנוז את תיק החקירה שנפתח נגד מנדלבליט.

המלצת פרקליט המדינה לגנוז את תיק החקירה בעניין זה התבססה על קיומם של קשיים ראייתיים מסוימים להוכחת ביצועה של העבירה על ידי מנדלבליט ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, בעיקר במישור הוכחת היסוד הנפשי, וכן על כך שגם בהתעלם מהקשיים הראייתיים, מכלול נסיבות האירוע כולו, ובעיקר העובדה שמנדלבליט עשה את המעשה הנכון כבר למחרת היום והעובדה שלא נגרם נזק קונקרטי לחקירה, מובילים למסקנה כי אין הצדקה להגיש נגדו כתב אישום.

אשר לחשד לביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים, חשד זה נסב על כך שמנדלבליט העביר, לכאורה, מידע מישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ וינשטיין בנוגע לפרשה לאשכנזי ולעוזרו דאז, אל"מ במיל' ארז וינר, בשעה שהשניים נחקרו בפרשה כעדים ולא היו אמורים לקבל דיווחים מתוך ישיבות אלה. גם בעניין זה, לאחר בחינה של תכני השיחות ופוטנציאל הפגיעה הנמוך שלהם במהלך החקירה ובתוצאותיה, סבר פרקליט המדינה ניצן כי הגם שיש בראיות לגלות התנהגות בעייתית, מצויה היא ברף הנמוך, בין היתר בהתחשב בכך שאשכנזי ווינר לא היו חשודים בפרשה אף כי היו מעורבים בה, וככזו איננה מצדיקה העמדה לדין פלילי.

לכן אימץ היועץ וינשטיין את המלצת פרקליט המדינה שי ניצן והחליט שיש לגנוז את תיק החקירה נגד מנדלבליט.

עו"ד פרופ' רון שפירא, דיקן מרכז פרס ברחובות, הסיר לפני מספר ימים את מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בריאיון שערכה עמו ד"ר אילנה דיין בגלי צה"ל הדגיש פרופ' שפירא שיש לערוך שינויים באופי תפקיד היועמ"ש וסמכויותיו. "למשרת היועץ המשפטי לממשלה כמו שאנחנו מכירים אין אח ורע במדינות העולם", אמר פרופסור שפירא, "במרבית המדינות הסמכויות יותר מצומצמות, ובאותן מדינות שדומות במשהו לסמכויות היועץ המשפטי לממשלה אצלנו – זה תפקיד פוליטי מובהק. אם חשבנו על פטנט שאף אחד אחר לא חשב עליו אז אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו היטב".

לדברי פרופ' שפירא, "יש כל מיני רפורמות שאני חושב שצריך לעשות בתפקיד הזה, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות או רזה יותר או פוליטי יותר. היועץ המשפטי לממשלה הוא לא משגיח הכשרות של הממשלה, הוא צריך להיות הפרקליט של הממשלה".

מי שלדעתו צריך לשמש בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט: "אני מכיר את אביחי מנדלבליט, שהוא גם חבר, כבעל התאמה מושלמת לתפקיד. בפרשת הרפז הוא נהג בדיוק כפי שהייתי ממליץ לכל אדם אחר לנהוג במצבו".

מי הם המועמדים?

הוועדה המקצועית-ציבורית לאיתור מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בראשות הנשיא אשר גרוניס, מראיינת בימים אלה את המועמדים שהוצעו לתפקיד. חברי הועדה הם ח"כ ד"ר ענת ברקו (נציגת הכנסת), עו"ד יחיאל כץ (נציג לשכת עורכי הדין), שר המשפטים לשעבר עו"ד משה נסים (נציג מטעם הממשלה), ופרופ' גבריאלה שלו (נציגה מטעם האקדמיה).

המועמדים לתפקיד היועמ"ש הבא, לאחר שהיועץ וינשטיין יפנה את כיסאו בסוף ינואר 2016, הכשירים לכהונה בבית המשפט העליון (לפי סדר א"ב):

פרופ' ישי בר (59) – לשעבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מרצה לדיני מסים ודיני מלחמה ומוסר בבינתחומי הרצליה. 

השופטת בדימוס הילה גרסטל (60) – כיום נציבת תלונות הציבור על רשויות התביעה של המשטרה והפרקליטות. כיהנה במשך 24 שנים כשופטת בבתי משפט השלום והמחוזי עד לפרישתה לגמלאות כנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

עו"ד יורם טורבוביץ' (57) – לשעבר יועץ משפטי של משרד המסחר והתעשייה וממונה על ההגבלים העסקיים. לימים שמש כראש המטה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ובתפקידי מסחר שונים (נשיא דיסקונט השקעות ויו"ר חברת דלק אנרגיה שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה).

עו"ד איל ינון (48) – היועץ המשפטי של הכנסת מזה חמש שנים, כיהן זמן קצר במחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ובהמשך במחלקת הבג"צים. בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש הממשלה, מונה ינון ליועץ משפטי בלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה. בשנת 2007 מונה לתפקיד מזכיר הכנסת, ולימים מינה אותו יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין ליועץ המשפטי בכנסת.

עו"ד אבי ליכט (46) – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים פיסקאליים. בהחלטותיו הוביל את חוק הריכוזיות, היה חבר בוועדת ששינסקי המפורסמת ולאחרונה פעל לקידום הרפורמה בהליכי פשיטת רגל. לפני כן, שימש כפרקליט במחלקת הבג"צים.

עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט (52) – את הקריירה המשפטית שלו עשה בפרקליטות הצבאית. הוא למד משפטים כעתודאי ועלה בדרגות עד לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. במך השנים היה משני צדי המתרס, כתובע וכסנגור. מנדלבליט זוכה להערכה גדולה בקרב פרקליטים צבאיים ראשיים לשעבר, בהם גם נשיא בית המשט העליון בדימוס מאיר שמגר, שיצאו להגנתו בפרשת הרפז ותקפו את ההחלטה לפתוח נגדו בחקירה. למנדלבליט הוצע בעבר לכהן כשופט מחוזי, אך הוא בחר בתפקיד מזכיר הממשלה, שבו הוא מכהן זו הקדנציה השנייה ברצף. במישור האישי-האמוני, הוא חסיד גדול של פרופ' ישעיהו ליבוביץ'.

פרופ' סוזי נבות (57) – מרצה למשפט ציבורי (חוקתי ומינהלי) במכללה למינהל בראשון לציון. בעבר הביעה תמיכה בעד קיומו של גוף ביקורת על הפרקליטות.

עו"ד רז נזרי (42) – מכהן כיום כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים. הוא שימש בעבר כעוזר של היועצים וינשטיין, מני מזוז ואליקים רובינשטיין. בשלב מסוים, אף היה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי של השב"כ, אך וינשטיין סירב לוותר עליו והשאיר אותו כיד ימינו.

עו"ד ד"ר גיא רוטקופף (46) – את דרכו המקצועית החל כמרצה למשפטים במכללה למינהל וכיום הוא מרצה בקריה האקדמית אונו. כאשר פרופ' דניאל פרידמן מונה לתפקיד שר המשפטים, מונה רוטקופף לראש מטהו. לימים, כאשר מונה פרופ' יעקב נאמן לתפקיד שר המשפטים, שודרג מעמדו של רוטקופף למנכ"ל משרד המשפטים. בתפקיד זה כיהן גם בתחילת כהונתה של השרה ציפי ליבני. מאז שעזב את תפקידו בשנת 2014 הוא משמש כיועץ מקצועי לחברת דלק אנרגיה של יצחק תשובה הנאבקת ברגולציה בשוק הגז.

ועדת איתור הודיעה לאחרונה כי "אם יהיה צורך בכך, ייערך סבב שני של ראיונות".

בשלב מסוים, נפוצו שמועות (והדברים אף פורסמו בעיתון "ידיעות אחרונות") כי גם נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט יוסף אלון, נמנה על המועמדים המובילים לתפקיד הנחשק. אבל הוא כנראה שלא הגיע לשלב הסופי או שהחליט להסיר את מועמדותו.

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה