אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: תסקיר נפגע עבירה יכול לשמש כראיה לקיומו של נזק כללי בתביעה נגררת

בית המשפט העליון. צילום: שפרה לויתן

העליון: תסקיר נפגע עבירה יכול לשמש כראיה לקיומו של נזק כללי בתביעה נגררת


21.09.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה את ערעורו של אב חורג על חיובו לפצות את בנותיה של אשתו במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה נגדו בעקבות הרשעתו במסכת עבירות מין והתעללות שביצע בהן. בתוך כך, הבהיר ביהמ"ש כי מלאת עריכתם של תסקירי נפגע הופקדה בידי אנשי מקצוע שהם עובדי ציבור המתמחים בכך, כך שמעמדם עשוי להיות דומה לזה של עד מומחה

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אב חורג על חיובו לפצות את שתי בנותיה של אשתו במיליון שקל במסגרת תביעה אזרחית נגררת שהגישו נגדו לאחר הרשעתו במסכת עבירות מין והתעללות שביצע בהן. בתוך כך, נקבע כי אמנם תסקיר נפגע עבירה אינו מצוי במעמד של "חוות דעת רפואית", אולם קיימת לו נפקות ראייתית בתביעה נגררת וניתן להשתמש בו כסימוכין לדבר קיומו של נזק כללי שנגרם לנפגעי העבירה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המערער נישא בשנות השמונים לאמן של המשיבות ובהמשך נולדו לבני הזוג עוד 3 בנות משותפות. בשנת 2003 הועמד המערער לדין בבית המשפט המחוזי בעבירות מין ואלימות שבוצעו כלפי בני משפחתו במשך כ-14 שנה. כתב האישום גולל מסכת ארוכה וקשה של מעשי אינוס במשפחה, התעללות (נפשית ופיזית, וברובה מינית) בקטינים בני משפחתו וביצוע עבירות אלימות שונות שכוונו כלפי אשתו וחמש הבנות.

בהכרעת הדין הורשע המערער בחלק מהעבירות שיוחסו לו ובין היתר באינוסה של המשיבה 1 מספר רב של פעמים ובעשיית מעשים מגונים בה, ומעשה מגונה והתעללות במשיבה 2. אשר לעבירת ההתעללות, נמצא כי המערער אכן התעלל, בעיקר נפשית, במשיבה 2 ובשלוש מבנותיו האחרות. כן נקבע כי הבנות היו עדות למעשי אלימות פיזיים קשים של המערער כלפי אִמן, לאיומים ברצח שהפנה כנגד האם, לצרחות שהיה משמיע תדיר כל אימת שדבר מה לא נשא חן בעיניו, לשבירת חפצים והשלכתם בבית ולאווירת אימה מתמדת שיצר המערער כלפי כל בני הבית. נוסף על האמור הורשע המערער גם במסכת ארוכה של עבירות איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות כלפי אשתו, אִמן של המשיבות.

בגזר הדין הושתו על המערער 18 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי וכן חויב לפצות את המשיבות בסך כולל של 50 אלף שקל. לאחר הערעורים ההדדיים על פסק הדין נדחו, הגישו המשיבות תביעה אזרחית נגררת נגד המערער.

בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו, בין היתר, כי תסקיר הנפגע איננו שקול לחוות דעת רפואית ולכן בהיעדר חוות דעת כאמור או מסקנות ועדה רפואית – לא ניתן לקבוע את אחוזי נכותן הנפשית של המשיבות כבקשתן, ולא ניתן לפסוק להן פיצויים בגין הפסדי השתכרות, ראשי נזק ממוניים אחרים ואף לא פיצויים עונשיים. מנגד נקבע כי חרף הימנעותן של המשיבות מלהביא ראיות נוספות על ממצאיה ומסקנותיה של הכרעת הדין הפלילית, בית המשפט אינו יכול לעצום את עיניו לנוכח הנזק הלא ממוני שוודאי נגרם להן, אשר טבוע במעשים שבהם הורשע המערער. בנסיבות אלה נמצא כי ניתן להסתפק בהנחות כלליות בדבר הנזק הלא ממוני שגרמו מעשיו הפליליים של המערער אף ללא היזקקות לאמור בתסקיר הנפגע, כדי לקבוע שהמערער הסב למשיבות כאב וסבל. בסופו של דבר פסק בית המשפט למשיבות פיצוי בסכום של 500 אלף שקל לכל אחת מהן. בעוד הערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי תלוי ועומד, הלך המערער לעולמו.

השופט חנן מלצר דחה את הערעור וציין כי מוסד התביעה הנגררת יוצר מסגרת דיונית מיוחדת לניהול תביעה אזרחית הנגררת להרשעה, שמטרתה העיקרית היא מניעת כפילות הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי. סעיף 42ד לפקודת הראיות משלים וקובע כי בדיון בתביעה אזרחית נגררת לפלילים "יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי". באופן זה, מוקנה תוקף של ראיה חלוטה לממצאים ולמסקנות שנקבעו בפסק הדין הפלילי. משמעות הדבר היא שבתובענה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים רואים בנתבע כמי שאחריותו למעשים שבגינם הוגשה נגדו התובענה הוכחה במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי. מבחינת סדרי הדין ודרכי ההוכחה של הנזק תביעה נגררת תדון כתובענה אזרחית רגילה, קרי תהא כפופה לכללים החלים ברגיל על תובענות נזיקיות.

במקרה זה ציין השופט כי הראיות היחידות שהמשיבות צירפו לתביעתן היו הכרעת הדין, גזר הדין ותסקיר הנפגע שנערך אודותיהן. השופט מלצר פסק כי אין להתערב במסקנת בית המשפט המחוזי לפיה משלא צורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית ומשלא נמסרו נתונים מספיקים – לא ניתן לפסוק למשיבות פיצוי בעד "נזק מיוחד", כגון נכות נפשית או אובדן כושר השתכרות. יחד עם זאת ולמעלה מן הצורך, העיר השופט מלצר כי אף שתסקיר הנפגע אכן איננו בגדר "חוות דעת רפואית", אין משמעות הדבר כי הוא חסר כל נפקות ראייתית בגדרי תביעה נגררת להרשעה בפלילים. לשיטתו, מההוראות הרלוונטיות בחוק סדר הדין הפלילי העוסקות בתסקיר עולה כי תכליתו להעניק לנפגע העבירה "קול" בבית המשפט הפלילי טרם שייקבע עונשו של המורשע בדין. עוד הוסיף מלצר כי בשונה מחלק ממדינות העולם שבהן תסקיר נפגע נערך על ידי הנפגע בעצמו – בישראל הופקדה מלאכת עריכתם של תסקירי נפגע בידיהם של אנשי מקצוע שהם עובדי ציבור המתמחים בכך, לרבות עובדים סוציאליים וקציני מבחן שעברו השתלמות מיוחדת. מכאן, ש"מעמדו" של עורך התסקיר עשוי לעלות לצורך זה כדי מעמדו של כמעין עד "מומחה" והתסקיר עצמו עשוי להינתן לו משקל  גם במסגרת הליך משפטי נפרד שאיננו דווקא ההליך הפלילי שבמסגרתו הוא נמסר מלכתחילה. לפיכך, סבר השופט מלצר כי בית המשפט המחוזי היה רשאי להסתמך גם על תסקיר הנפגע כסימוכין לדבר קיומו של נזק כללי שנגרם למשיבות כתוצאה ממעשיו הנפשעים של המערער.

עוד סבר השופט מלצר כי מסקנה זו מתבקשת גם מאופייה של התובענה האזרחית הנגררת המוגשת על ידי נפגעת עבירת מין, שאיננה תובענה נזיקית רגילה ושגרתית. אף שהוראות הפקודה המכירות בקבילות פסק דין בפלילים בהליך האזרחי הן בנות קרוב לארבעים שנה – נדירות הן יחסית התביעות האזרחיות המוגשות מצדן של קורבנות עבירת מין כנגד תוקפיהן. משכך, יש לדעת מלצר להכיר בקושי הטמון בעצם הגשתה של תביעה מעין זו, ולאפשר לקורבנות של עבירות מין לעשות שימוש בכלים הראייתיים שהמחוקק העמיד לרשותן כדי לתבוע את נזקיהן ממי שהורשע בדין בפגיעה בהן. בשולי הדברים הוסיף השופט מלצר כי במידע הכלול בתסקיר הנפגע ניתן לראות, במקרים המתאימים, כאילו הוכחו הדברים במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי המתנהל בגדרה של התביעה הנגררת וזאת אף מבלי שעורך התסקיר יעמוד בחקירה נגדית.

לאור האמור, קבע השופט מלצר כי מהכרעת הדין לבדה עולה בבירור כי המשיבות סבלו מידי המערער שנים של השפלה, אימה וסבל שלא הייתה מהם הפוגה ואין להם מזור ולכן יש בהכרעה די והותר ממצאים ומסקנות כדי לקבוע כי למשיבות אכן נגרמו כאב, סבל, עלבון, השפלה, צער ועוגמת נפש כתוצאה ממעשיו של המערער. עוד נקבע כי המערער לא הציג כל עילה להתערבות בסכום הפיצוי שבית המשפט המחוזי פסק על דרך האומדנה, וכי ניתן היה אף לפסוק פיצוי גבוה יותר למשיבה 1.

השופט סלים ג'ובראן והמשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין הצטרפו לפסק דינו של השופט מלצר. השופט רובינשטיין העיר, עם זאת, כי למרות החשיבות הרבה שהוא מייחס לתסקיר נפגע העבירה ולמרות שהוא נכון אף לראות בו מעין "עדות מומחה", הרי שיש לזכור כי מומחה בהליך האזרחי הרגיל נחקר על חוות דעתו על ידי הצדדים, ואילו בהליך פלילי רשאי בית המשפט לבקש הסבר או השלמה לאמור בתסקיר מעורכו. עם זאת, נשאלת השאלה האם הוראה זו חלה גם בתביעה נגררת אלא שיש להותירה לעת זו בצריך עיון.

 

ע"א 8195/09

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.