אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > לראשונה: פסיכולוג שקיים יחסי מין עם מטופלת נידון לשישה חודשי עבודות שירות

צילום: Getty images Israel

לראשונה: פסיכולוג שקיים יחסי מין עם מטופלת נידון לשישה חודשי עבודות שירות


21.09.2015 | ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש ציין לחומרה את הפגיעה באמון ואת הניצול הציני שנעשה בתכנים שהביאה המתלוננת לחדר הטיפולים. יחד עם זאת, הודגש כי עד כה לא נעשה שימוש בסעיף 347א(ב) לחוק העונשין, הקובע חזקה ההופכת את קיום יחסי המין בנסיבות אלה לעבירה פלילית, דבר המלמד כי אין מדובר בתופעה נפוצה המחייבת לשדר מסר של הרתעה

בית משפט השלום בתל אביב גזר אתמול (א', 20.9) שישה חודשי עבודות שירות לפסיכולוגי קליני מומחה שהורשע במעשה מגונה בהסכמה תוך ניצול יחסי מטפל מטופל. השופט בני שגיא קבע את העונש ברף הנמוך של מתחם הענישה, בין היתר נוכח העובדה כי מדובר במקרה ראשון של העמדה לדין בעבירה לפי סעיף 347א(ב) לחוק העונשין שעניינו יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בשתי עבירות של בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מטפל מטופל.על פי כתב האישום, המתלוננת, צעירה בת כ-30, פנתה לנאשם לקבלת טיפול אישי בשל משבר אישי קשה שפקד אותה. היא התחילה בטיפול אצל הנאשם בתדירות של פעם בשבוע, למשך יותר משנה. לאחר שנה נפרדה המתלוננת מבעלה ונקלעה למשבר רגשי חריף. היא ביקשה מהפסיכולוג להיפגש באופן מיידי וזה הציע לה להיפגש ברכבו ולנסוע איתו לחוק הים הנמצא סמוך לקליניקה שלו. המהלך הישיבה ברכב השתמשו השניים בסם מסוג חשיש והפסיכולוג אמר למתלוננת כי בכך מגיעים יחסי הטיפול שלהם לסיומם וכי היא לא תוכל יותר להיות מטופלת שלו. בהמשך ביצע הפסיכולוג במתלוננת מעשה מגונה בהסכמה שהושגה שלא כדין, נוכח מצבה הנפשי של המתלוננת ויחסי הטיפול שהתקיימו ביניהם.

למחרת היום נפגש הנאשם עם המתלוננת בחדר במלון ששכר בחיפה, ושם שאל את המתלוננת, בין היתר, אם היא רוצה ממנו ילד. הנאשם אף הציע כי הם ירכיבו אוהל מסדינים ושמיכות, שאותו כינה "איגלו" כתחליף לביתה של המתלוננת, קרי נישואיה שהתפרקו. בהזדמנות זו ובהזדמנות נוספת לאחר מכן בעל הנאשם את המתלוננת בהסכמה, תוך ניצול מצוקתה ויחסי הטיפול ביניהם.

בהכרעת הדין נקבע כי המפגשים המיניים התרחשו בתקופת הטיפול וכי חזקת התלות הקבועה בסעיף 347א(ב) לחוק העונשין אינה ניתנת לסתירה. בית המשפט קבע בהקשר זה כי טיפול נפשי אינו מכשיר חשמלי אשר ניתן להפעלה וכיבוי בלחיצת כפתור, וכי על מנת שאירועים מסוימים ייחשבו כאירועים שקרו לאחר התקופה הטיפולית, יש לראותם ככאלה המתרחשים לאחר תהליך מסודר של פרידה וסיום טיפול. עוד נקבע כי מקום שבו קיימת תלות שנוצרה על רקע טיפולי והתקיימו יחסי מין, יש לראות בכך כהוכחה לניצול התלות.

התובעת, עו"ד עופרה קרמני, ציינה את הנזק העצום שנגרם למתלוננת, שגם איבדה את עבודתה, והדגישה כי הנאשם לא רק ניצל את עצם היותו המטפל שלה ואת האמון שנתנה בו אלא היה כאן ניצול ציני של התכנים שהביא המתלוננת לחדר הטיפולים – ובמיוחד החסך בחום, אהבה ומגע. עוד טענה התובעת כי הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו ולכן על העונש לשקף את הרף העליון של מתחם הענישה.

הסנגורית, עו"ד גלית מבורך, טענה כי מדובר במקרה ראשון שבו מעמידה התביעה לדין בעבירה זו, ויש בכך כדי להשליך על הענישה. לדבריה, מקום בו המחוקק קובע חזקה ההופכת את קיום יחסי המין לעבירה פלילית, מבלי לתת משקל כלשהו לרכיב ההסכמה, יש להעניק משקל בענישה להיעדרה של כפייה פיזית או תכנון רב שלבים.

השופט בני שגיא התייחס למכלול העובדות הרלוונטיות כאל אירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם וקבע כי אין להסכמתה של המטופלת נפקות של ממש ביחס לאחריות הפלילית. "'ספת הפסיכולוג' היא אחד המקומות בהם אדם יכול וצריך להרגיש מוגן, בטוח ונטול חששות מחשיפת נתונים ורגשות או מהפיכתו בהמשך לקורבן תוך ניצול המידע שמסר", כתב השופט בגזר הדין. "כללי האתיקה יוצרים מעטפת הגנה ראשונה סביב ספת הפסיכולוג והחוק הפלילי יוצר מעטפת הגנה נוספת. במקרה דנן, ניתץ הנאשם את שתי ההגנות, ביצע במתלוננת מעשה מגונה וקיים עמה יחסי מין בשתי הזדמנויות בעת שהיתה במצב נפשי קשה ומשברי". השופט סבר כי מצבה של המתלוננת והיעדר היכולת לתת הסכמה אמיתית לקיום יחסי המין מלמדים אף על פגיעה באוטונומיה של הפרט ובזכותו לקבל החלטות ביחס למעשיו ולגופו.

השופט הדגיש כי העובדה עד שכה לא נעשה שימוש בסעיף 347א(ב) לחוק העונשין יכולה ללמד כי אין מדובר בתופעה נפוצה, מהסוג שראוי כי בית המשפט ישדר לגביו מסר מיוחד של הרתעה לכלל הגורמים הטיפוליים, והסכים כי יש לנתון זה משמעות גם בקביעת העונש ההולם.

השופט הביא בחשבון במסגרת שיקוליו גם את העובדה כי הנאשם בחר לנהל את משפטו, דבר שחייב את העדת המתלוננת. "ברור כי במקרה זה לא ניתן להעניק לנאשם הקלה בעונש, אך ברור באותה מידה כי לא ניתן להחמיר בעונשו רק בשל בחירתו לנהל את המשפט", העיר השופט.

השופט שגיא ציין עוד כי הנאשם, בן 46 ואב לארבעה ילדים, הושעה מעיסוקו, מטה לחמו נגדע כמעט באחת, והמשפחה נקלעה למשבר כלכלי משמעותי שסופו לא ברור. "יש לראות במעשיו של הנאשם ככאלה המבטאים כשל מוסרי, כשל מקצועי וכשל פלילי, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מעשים אלה גרמו לחורבן עולמו המקצועי של הנאשם ופגעו פגיעה אנושה גם במארג המשפחתי", כתב השופט. על יסוד מכלול השיקולים קבע השופט כי העונש המתאים צריך לעמוד על חלקו התחתון של רף הענישה שנקבע, וגזר על הנאשם שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך של 10,000 שקל למתלוננת.

ת"פ 49350-06-14

 

לקריאה נוספת ,ראו:

פסיכולוג שקיים יחסי מין עם מטופלת הורשע בבעילה אסורה תוך ניצול יחסי תלות 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.