אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תזכיר חוק חדש יפחית את העומס על בג"ץ ויעביר התדיינויות על קנסות לשלום

צילום: אתר בתי המשפט

תזכיר חוק חדש יפחית את העומס על בג"ץ ויעביר התדיינויות על קנסות לשלום


17.09.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

עד היום נאלצו חייבים שרצו לתקוף החלטה מנהלית על קנס מנהלי, אגרה או הוצאות משפט לעתור לבג"ץ שדן בבקשתו בהרכב של שלושה שופטים. בתזכיר החוק מוצע להסדיר מסלול של ביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות כאמור בבית משפט השלום

תזכיר חוק ממשלתי מציע שקנסות מינהליים לא יידונו לפני שלושה שופטי בג"ץ אלא לפני שופט בית משפט השלום. נכון להיום, על פי החוק הקיים משנת 1995, ברגע שאזרח מקבל קנס מינהלי בגלל עבירה או חובת תשלום של אגרות או הוצאות משפט – הוא נאלץ לטפס עד לבית המשפט העליון כדי שיידון בבקשתו, בהרכב של שלושה שופטים, לפריסת הקנס לתשלומים או לדחות את תשלום החוב. כך, מעניק החוק הקיים סמכות מינהלית למנהל המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות לפרוס או לדחות את תשלום החוב, או מעניק סמכות לעובד מדינה שמינה שר המשפטים לפטור חייב מתשלום תוספת פיגורים.

"מצב משפטי זה אינו רצוי ואין לו כל הצדקה לא מבחינה דיונית ולא מבחינה עניינית", נטען בדברי ההסבר של תזכיר חוק ממשלתי חדש שהופץ היום (ה', 17.9) להערות הציבור והמשפטנים. "מבחינה דיונית לא מן ההכרח להזכיר את העומס הרב המוטל על בית המשפט העליון; עומס אשר מחייב אותנו לפעול לחלוקת סמכויות מחודשת ומושכלת בעניינים מִנהליים. לכך יש להוסיף כי מבחינה עניינית אין כל הצדקה שעניינים מִנהליים כאלה, אשר מבחינת מהותם וטיבם ואף מבחינת שווים הכספי מקומם להידון לפני בית משפט השלום, יידונו לפני שלושה שופטים של בית המשפט העליון; בטח ובטח שלא כערכאה ראשונה ואחרונה כפי המצב הקיים".

בתזכיר החוק נטען עוד כי "מובן מאליו כי מצב משפטי זה אף אינו משרת את ציבור החייבים אשר על מנת לתקוף החלטה מִנהלית פשוטה יחסית אשר ניתנה בעניינם נאלצים לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק, ולמותר לציין את ההוצאות הכרוכות בהליך מהסוג הזה".

על רקע זה, מטרתו של תזכיר החוק הממשלתי המוצע היא להסדיר מסלול של ביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות הניתנות לפי סעיפים 2ב 2ג לחוק המרכז לגבייה. "הסדרה כזו היא לטובת כלל הגורמים הנוגעים בדבר, ובפרט לטובת החייבים אשר הדרך לבית המשפט תונגש עבורם; הסדרה זו אף משרתת את האינטרס הציבורי בעודה מקדמת חלוקת סמכויות מושכלת בין בתי המשפט", מנמקים במחלקת ייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים.

על פי החוק המוצע, המתווה העיקרי של "תקיפה" מינהלית בנושאים של קנסות, אגרות והוצאות יהיה כזה שבשלב הראשון, ההחלטה המִנהלית הראשונית תהיה בסמכותו של מנהל המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות לפרוס או לדחות את תשלום החוב, או סמכותו של עובד המדינה שמונה על ידי שר המשפטים לפטור חייב מתשלום תוספת פיגורים, וכן סמכותו להורות על פריסת תשלום החוב או על דחיית התשלום אגב הטיפול בבקשת החייב לפטור מתשלום תוספת פיגורים.

בשלב השני, תהיה ביקורת מִנהלית פנימית לרשות לעיון חוזר לפני הגורם שקיבל את ההחלטה, הלא הוא מנהל המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות או עובד המדינה, בעילות של גילוי עובדות חדשות או שינוי נסיבות, אשר יש בהן כדי לשנות את ההחלטה המִנהלית הראשונית; והשגה על ההחלטה בעיון החוזר, או על ההחלטה המִנהלית הראשונית כאשר לא מתקיימות אותן עילות המצדיקות עיון חוזר, אשר תוגש למנהל רשות האכיפה והגביה.

רק בשלב השלישי ניתן יהיה לעתור לבית משפט השלום על החלטת מנהל רשות האכיפה והגביה בהשגה. מכיוון שהחלטת מנהל רשות האכיפה והגביה בהשגה היא החלטה מִנהלית, יקיים בית משפט השלום, בדונו בעתירה על החלטה זו, ביקורת שיפוטית לפי כללי המשפט המִנהלי ובכלל זה לפי עילות הסף ולפי עילות ההתערבות של המשפט המִנהלי (שהן שונות מהעילות בתחום המשפט האזרחי או הפלילי).

לפי ההסדר המוצע התזכיר החוק החדש, רשאי בית משפט השלום בעשותו כן לדון ולהחליט על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העותר.

עוד מוצע כי שרת המשפטים איילת שקד תהיה רשאית להתקין תקנות סדרי דין אשר יחולו  בעתירה לפי חוק זה וכן כי תקנות סדרי דין ראשונות תותקנה בתוך 30 ימים מיום פרסומו של החוק. לבסוף, מוצע כי תחילתו של חוק זה תהיה בתום 30 ימים מיום כניסתן לתוקף של תקנות סדרי דין האמורות.

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.