אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > פטור מהיטל השבחה עבור שימוש אישי בדירת מגורים יוענק לכל שותף במקרקעין

צילום: Getty images Israel

פטור מהיטל השבחה עבור שימוש אישי בדירת מגורים יוענק לכל שותף במקרקעין


16.09.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורם של זוגות שהחזיקו בזכויות בחלקה שעליה נבנו דירותיהם וקבע אין להבחין לעניין הפטור בין בניית דירת מגורים לשימוש אישי של בעל זכויות במקרקעין משותפים לבין בעל זכויות יחיד. בדעת רוב קבעו השופטים כי החשש מניצול לרעה של הפטור אינו מצדיק את המיסוי הלא שוויוני שיקפח דווקא את אלה שיזדקקו לו

בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של שני זוגות שהחזיקו בזכויות בחלקת מקרקעין עליה נבנו דירות מגורים עבור כל אחד מהם, וקבע כי כל זוג יוכל ליהנות מפטור מהיטל השבחה המוענק עבור "שימוש אישי בדירת מגורים". בדעת רוב קבעו השופטים כי נוכח תכליות החוק ועיקרון השוויון החל על דיני המס, יש לאמץ את הפרשנות לפיה מקום בו מספר בעלי זכויות בקרקע שהושבחה, שהם גם המחזיקים במקרקעין, בונים דירות מגורים לשימושם האישי, יש להעניק פטור לכל אחד מהם עבור כל אחת מהדירות. כן נקבע כי גם אם קיים חשש לניצול לרעה של הפטור, עדיין נראה כי הגשמת מטרות הפטור ומימוש עיקרון השוויון בדיני המס עדיין יצדיקו את הפרשנות האמורה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המבקשים הם שני זוגות שהחזיקו בזכויות בחלקה מסוימת, שעליה הוקם בניין וכל זוג קיבל בו דירה אחת ועבר להתגורר בה. בעקבות האמור, הוצגה דרישה לזוגות לתשלום היטל השבחה עבור הדירות, אלא שכל זוג טען כי הוא פטור מההיטל בהתאם לסעיף 19(ג)(1) לחוק התכנון והבניה העוסק במחזיק במקרקעין שבנה דירה לשימושו האישי. הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה סברה מנגד כי אין להעניק שני פטורים לשתי דירות בגין אותה חלקה. לגישתה, יש להעניק רק פטור אחד בגין החלקה, ופטור זה יתחלק בין המבקשים. בית משפט השלום קיבל את עמדת המבקשים וקבע כי כל זוג זכאי לפטור מהיטל השבחה בגין דירתו, אולם בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה בערעור ופסק כי יינתן רק פטור אחד לחלקה.

השופט צבי זילברטל קיבל את בקשת רשות הערעור ואת הערעור לגופו, וציין כי לשון סעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, המעניקה פטור מהיטל השבחה למחזיק במקרקעין שבנה דירת מגורים לשימושו האישי, מעוררת שאלות רבות. לשיטתו של השופט, שתי הפרשנויות האפשרויות מתיישבות עם לשון הסעיף, ועל כן ההכרעה ביניהן תתבסס על בחינת התכליות העומדות בבסיסו ועל שיקולי מדיניות רחבים.

השופט זילברטל הבהיר כי הפטור מהיטל השבחה הניתן עבור שימוש אישי בדירת מגורים נועד בראש ובראשונה להקל על בעלי זכויות במקרקעין בשיפור תנאי מגוריהם, מבלי שיאלצו לשאת בנטל הכלכלי הנוסף של תשלום ההיטל. תכליות נוספות של סעיף הפטור הן שיקום אזורי מצוקה והקלה על מצוקת הדיור. עוד הזכיר זילברטל כי אחד מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית בכלל ושל דיני המס בפרט הוא עיקרון השוויון, לפיו יש להחיל את דיני המס באופן שוויוני ולהטיל מס דומה על נישומים שעניינם דומה. מכאן, שרק במקום בו יימצא הבדל רלוונטי בין נישומים יהיה ניתן להבחין ביניהם גם לצרכי החיוב במס. על רקע האמור, לא מצא השופט הצדקה או הסבר מניח את הדעת להבחין לעניין הטלת ההיטל או מתן פטור ממנו בין בניית דירת מגורים לשימושו האישי של בעל זכויות במקרקעין משותפים לבין הטלת היטל על בניית דירת מגורים לשימושו האישי של בעל זכויות יחיד במקרקעין. בעניין זה, ציין השופט כי שותפות במקרקעין אינה תמיד תוצאה של "בחירה" וניתן להניח כי לעתים קרובות דווקא שותפים במקרקעין יזדקקו להטבת המס אשר אחת מתכליותיה העיקריות היא סוציאלית לשם בניית דירת מגוריהם, יותר מאשר בעלים יחיד.

עוד ציין השופט כי אין היגיון כלכלי ותכנוני רב באפשרות הפרשנית לפיה הפטור ניתן למקרקעין עצמם, וזאת מבלי שהסעיף כולל הגדרה של גודל החלקה לה ניתן הפטור. זאת ועוד, פרשנות זו יכולה להוביל למצב בו עבור חלקה גדולה מאוד היכולה להחיל עשרות של דירות מגורים יינתן רק פטור אחד, אפילו המחזיקים בחלקה הם רבים וכל אחד מהם בונה עבור עצמו דירה למגוריו. לדעת זילברטל, פרשנות כזו הייתה יכולה להיות סבירה ואף הגיונית לו הסעיף היה כולל הגדרה של שטח המקרקעין המזכה בפטור, אך בהיעדר הגדרה כאמור, הפרשנות לפיה הפטור ניתן לבעל הזכויות במקרקעין, יהא שטח המקרקעין אשר יהא, נראית סבירה יותר.

השופט ניל הנדל, שנותר בדעת מיעוט, העלה חשש מפני שימוש מסחרי בפטור ופגיעה בקופה הציבורית. על כך השיב השופט זילברטל כי המנגנון הדו-שלבי הקבוע בסעיף הפטור הוא אפקטיבי במידה מספקת כדי למנוע שימוש מניפולטיבי ומסחרי גרידא בפטור. עוד הוזכר כי כדי ליהנות מהפטור על הנישום להתגורר בדירה לפחות ארבע שנים בטרם ימכור אותה לצד שלישי, ולכן נראה שההתארגנות הנדרשת לשם ניצול מסחרי של הפטור היא מסובכת ואף לא כדאית. בנוסף, גם אם יימצא מי שיהיה מעוניין בתכנון מניפולטיבי וארוך טווח מעין זה, כלל לא ברור שהמהלך המורכב המתואר יניב רווחים משמעותיים עבורו או עבור משתפי הפעולה עמו. עוד הוסיף השופט זילברטל כי גם אם יימצאו מקרים בודדים בהם ינוצל הפטור באופן שאינו תואם את תכליותיו, נראה כי הגשמת מטרות הפטור ומימוש עיקרון השוויון בדיני המס עדיין יצדיקו את הפרשנות לפיה יש להעניק את הפטור לכל אחת מהדירות של המבקשים. אשר לחשש מפני פגיעה ניכרת בקופה הציבורית, אין בכוחו להצדיק מיסוי לא-שוויוני אשר יקפח באופן אקראי דווקא את השותפים במקרקעין אל מול בעלי זכויות יחידים.

לסיכום נקבע כי כל אחד מהזוגות המבקשים יהיה פטור מתשלום היטל השבחה בעת מכירת דירת המגורים שבבעלותו, בכפוף לקיום יתר תנאי הפטור. למסקנה זו הצטרף גם המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, שהוסיף כי הוא אינו בטוח אם לא ייתכנו מניפולציות ו"תרגילים" בעקבות ההכרעה, שכן אין חקר ליצירתיות המבקשים שלא לשלם מסים והיטלים. עם זאת, בשים לב לתכלית העקרונית של הפטור, זו מושגת לכאורה לכל אחד מן הזוגות, והכל בכפוף לתנאי הדין.

 

רע"א 8907/13

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.