אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נאור מגנה את דרישת השר ארדן שלא לקדם שופטים המקלים עם מיידי אבנים

השר גלעד ארדן. צילום: בוריס קוזנץ

נאור מגנה את דרישת השר ארדן שלא לקדם שופטים המקלים עם מיידי אבנים


16.09.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

נשיאת ביהמ"ש העליון הבהירה כי דבריו של השר לביטחון פנים מנוגדים לעקרונות המשטר הדמוקרטי: "אין מרות על השופטים זולת מרותו של הדין". גלעד ארדן: "אני מניח שאם הייתי מציע להציג בפני הוועדה לבחירת שופטים מי מהשופטים מקל או מחמיר עם עברייני מין, לא הייתי זוכה לביקורת כזו"

השר לביטחון פנים גלעד ארדן דורש משרת המשפטים שלא לקדם שופטים המקלים בעונשם של מיידי אבנים. השר ארדן צפוי להיפגש היום (ד', 16.9) עם שרת המשפטים איילת שקד כדי להציג בפניה רשימה של 30 פסקי דין שבהם גזרו שופטים שונים עונשים מקלים ומגוחכים על מיידי אבנים על כוחות הביטחון, אוטובוסים ורכבי הסעות ילדים. מטרת הפגישה היא לבקש מהשרה, כיושבת ראש הוועדה לבחירת שופטים, להציג בפני חברי הוועדה את פסקי הדין הללו, כדי שגם הם יילקחו בחשבון במסגרת כלל השיקולים אותם שוקלים חברי הוועדה כאשר הם מצביעים על קידומם של שופטים מבית המשפט השלום לבית המשפט המחוזי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

"מחבל שזורק אבנים צריך לשבת בכלא תקופה ארוכה. נקודה", הצהיר השר ארדן בערב חג ראש השנה. "מאז שנכנסתי לתפקידי כשר לביטחון הפנים אני מקדם טיפול שורש נגד תופעת משליכי האבנים ובקבוקי התבערה. לא רק שאני לא מקבל את התופעה המסוכנת הזו אלא בדיוק ההיפך – הנחיתי את המשטרה ומג"ב להילחם באופן התקיף ביותר כדי לעצור כל מחבל שזורק אבנים ובעצם מנסה להרוג".

"לצערי זה לא מספיק כיוון שכדי לחסל את תופעת זריקת האבנים – צריך להחמיר נגדם בענישה בבתי המשפט", הסביר ארדן. "כיום, העונשים שנגזרים בבתי המשפט על מחבלים שזורקים אבנים נעים בין עבודות לשירות הציבור, מאסר על תנאי או מספר חודשים בודדים בכלא (לעיתים רחוקות) לכל היותר, על אף שהמחוקק הגדיר (!) את זריקת האבנים כעבירה חמורה מאוד שמסכנת חיים והעונש עליה צריך להגיע למספר שנים בכלא".

בערב החג הציג ארדן דוגמה מוחשית: "אדל ביטון ז"ל נרצחה בגלל אבן. לכן לא יכול להיות שמחבלים שזורקים אבן, יקבלו מאסר על תנאי או כמה חודשים בודדים בכלא – רק כי במקרה מישהו לא מת. מי שזורק אבנים או בקבוקי תבערה על כלי רכב בנסיעה או על כוחות הביטחון, צריך לשבת תקופה ארוכה בכלא, בלי קשר לתוצאה ואני אמשיך לעשות הכול כדי שזה יקרה".

וכמו התנבא השר ארדן, יממה לאחר הצהרתו של השר ארדן, בעיצומו של החג נרצח אלכסנדר לבלוביץ ז"ל בפיגוע זריקת אבנים בנסיעתו מסעודת ליל החג בירושלים.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, הביעה מחאה בערב ראש השנה על דבריו של השר ארדן וציינה כי היא רואה את דבריו בחומרה רבה. "הדברים נוגדים את עיקרון העצמאות האישית של השופט, שהוא מרכיב מרכזי בכל משטר דמוקרטי", הגיבה הנשיאה נאור. "הם נוגדים את העיקרון הקבוע בחוק יסוד: השפיטה, לפיו אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה זולת מרותו של הדין. אם גזר דין זה או אחר נראה לרשות המבצעת קל מדי, הדרך הראויה היא לערער עליו. נשיאת בית המשפט העליון אינה מביעה כל עמדה לגבי העונשים הראויים, אך היא מבקשת להביע מחאתה על הניסיון להשמיע לשופטים אזהרה כי אם לא יפסקו כפי שסבורה הרשות המבצעת שראוי לפסוק – לא יקודמו. הדברים המיוחסים לשר ארדן מתאימים למדינות שלא היינו רוצים להידמות אליהן, ולא למדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. שופטי ישראל ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, ולא יגורו מפני איש", הדגישה הנשיאה נאור בתגובתה החריגה.

"אם השר רוצה עונשים חמורים יותר – שידאג לשינוי החוק"

על רקע חילופי הדברים בין השר לביטחון הפנים ארדן לבין הנשיאה נאור וכתגובה לדבריה פרסם השופט בדימוס הרן פינשטין פוסט בעמוד הפייסבוק שלו ובו ציין כי "הרעיון של השר ארדן לפיו קידום שופטים תלוי בחומרת העונש שיטילו על זורקי אבנים הוא פסול. אם השר רוצה עונשים חמורים יותר שידאג לשינוי החוק כך שמי שהורשע בזריקת אבנים עונשו יהיה קבוע מראש מבלי שתהא לבית המשפט היכולת לשנותו. עונשי מינימום או עונשי חובה".

ובכל מקרה, מוסיף השופט פינשטין, "ההרתעה העונשית אינה רק מאסר גדול יותר, אלא יש להרתיע על ידי קנסות גבוהים ביותר אשר אי תשלומם המיידי יגרור הפקעת רכוש או נכסים אחרים. כך גם יש לקבוע בחוק חובת פיצוי לקורבן ללא שיקול דעת לבית המשפט לגבי גובה הפיצוי. כיום ניתן לפצות את הנפגע על פי שיקול דעת בית המשפט ולאחר שמיעת ראיות בנדון. בכל מקרה יש לשקול הריסת בתים".

השופט פינשטין הוסיף כי "הניסיון שלי למדני כי הוויכוח לגבי העונש מתמקד יותר בגובה הקנס מאשר באורך תקופת המאסר. ובזווית הפוכה: אם דעתו של ארדן תתקבל, ייחשף לפחות קריטריון אחד של הוועדה למינוי שופטים... ועוד הרהור קל: הוועדה למינוי שופטים הטילה על שתי שופטות לקרוא פסקי דין של מועמדים לקידום והן אמורות להמליץ או לפסול מועמדים. הקריאה הזו אינה מהווה סינון מוקדם על פי החלטות שיפוטיות של המועמדים?", תמה השופט פינשטין.

השר ארדן שיתף את הגולשים בעמוד הפייסבוק שלו כי "יום לפני שאלכסנדר לבלוביץ ז"ל נרצח בפיגוע האבנים בירושלים, פורסמה היוזמה שלי להציג בפני חברי הוועדה לבחירת שופטים את הנתונים על שופטים המקלים במיוחד עם זורקי אבנים ובקבוקי תבערה. לא עשיתי זאת במקרה", גילה השר ארדן. "כשר לביטחון הפנים לא אתן לתופעה הרצחנית הזו להימשך. זורקי אבנים הם רוצחים לכל דבר... והם לא יכולים להשתחרר בערבות או עם עבודות לתועלת הציבור. כך לא נשיג הרתעה!. הסיכוי שמי מהם יישב שנים ארוכות בכלא הוא אפסי. זהו מצב בלתי נסבל ואם כדי לשנותו אצטרך כעת להתמודד עם ביקורת משמאל, אני מוכן לשלם את המחיר", הצהיר השר ארדן.

לגופה של הביקורת, ציין השר ארדן כי "מי שעוקב אחרי הקריירה הציבורית שלי יודע שאני לא צריך הטפות מוסר בנושא שמירת החוק והגנה על בית המשפט", והוסיף: "כמי שישב במשך שבע שנים בוועדה לבחירת שופטים – אין רבים שמכירים את ההליך טוב ממני. לכן אני מרשה לעצמי לקבוע שלתת לגוף הבוחר שמורכב (ולא במקרה) גם מנציגי ציבור (חברי כנסת ושרים), את מלוא המידע על שופטים שמועמדים לקידום, כולל דוגמאות לפסקי דין שלהם, זו יוזמה שמעמיקה את רצינות ההליך ואף תורמת לו".

השר ארדן הדגיש כי "חשוב מאוד שנציגי הוועדה יידעו מי מקל ומי מחמיר בטרם יצביעו על השופטים הבודדים שיקודמו מתוך עשרות המועמדים השונים. אני מניח שאם הייתי מציע להציג איזה שופט מקל או מחמיר עם עברייני מין, אני בטוח שלא הייתי זוכה לביקורת כפי שנשמעה. אני מכבד מאוד את נשיאת בית המשפט העליון ויחד עם זאת מחויבותי העליונה כשר לביטחון הפנים היא למצוא כל דרך כדי להבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל".

עלייה ניכרת בעבירות התקיפה באמצעות יידוי אבנים

בתנועה למשילות ודמוקרטיה העלו בשבט הביקורת את דבריה של הנשיאה נאור, ולטענתם אין זה מתפקידה של נשיאת בית המשפט העליון "לחנך" פוליטיקאים. בתנועה מזכירים כי כאשר מערכת המשפט רצתה להעביר מסר ברור על התנהגות שאינה מקובלת, נשלח אדם שזרק נעל על נשיאת בית המשפט העליון לשלוש שנים בכלא. "מתפקידם של נבחרי הציבור להסביר לשופטי בית המשפט כי גם אזרחים רגילים ראויים להגנת החוק והמשפט", אומרים בתנועה למשילות.

לאחרונה הפיץ פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן הנחייה חדשה ומחמירה לפרקליטים התובעים, במשטרה ובפרקליטות, כי עליהם לדרוש מבתי המשפט להטיל מעצרים עד תום ההליכים וענישה מחמירה על מידיי אבנים לעבר כלי רכב. ההנחיה המעודכנת של עוה"ד ניצן בנושא (מספר 2.19) פורסמה לאחרונה באתר של משרד המשפטים, על רקע שינויי חקיקה וריבוי המקרים בתקופה האחרונה.

לפי נתוני משטרת ישראל, בשנים האחרונות חלה עליה ניכרת באופן שיטתי במספר עבירות התקיפה והאלימות המוצעות באמצעות יידוי אבנים. על רקע זה, נכתב בהנחיה, מתעורר צורך בענישה שיהיה בה כדי להלום את חומרת המעשה ולהרתיע משתתפים פוטנציאליים מפני נטילת חלק בעבירות אלה. בד בבד נדרשת בחינה קפדנית של שאלת מעצרם עד לתום ההליכים של הנוטלים חלק בעבירות אלה וקביעת האפשרות לחלופות מעצר במקרים המתאימים לכך.

תיקון לחוק שנכנס לתוקפו בחודש יולי 2015, קובע עונשים של 10 ו-20 שנות מאסר על מיידי אבנים לעבר כלי רכב, כאשר העונש החמור יותר חל במקרה בו ניתן להוכיח שהמטרה לא הייתה רק לגרום לבהלה, אלא גם לפגוע פיזית בנוסעי הרכב. ניצן קובע כי ככל שניתן להוכיח פוטנציאל לסיכון הרכב והנוסעים בו, יש להעמיד לדין לפי סעיף זה, ורק במקרים אחרים – על סעיפים קלים יותר, כגון תקיפה או תקיפת שוטר. בנוסף לכך, יש מקרים בהם ניתן להעמיד לדין גם על פציעה חמורה, חבלה במזיד ברכב והתפרעות.

מטרתה של ההנחיה היא לעצב מדיניות אכיפה אחידה לטיפול בעבירות יידוי אבנים. על מדיניות זו לספק מענה הולם לחומרת העבירות ולסיכון הרב הגלום בהן, ועם זאת להתחשב בפרופיל השכיח של מבצעי העבירות, שפעמים רבות הם צעירים או קטינים, ללא מעורבות פלילית קודמת.

בהנחיה מודגש כי בתקופות של מתיחות מוגברת, בהן מתבצעות הפרות סדר בהיקף נרחב, הכוללות לעיתים תכופות יידוי אבנים, הרי שעולה רמת המסוכנות של מבצעי העבירות, ולכן, ככלל, יש להחמיר במדיניות המעצרים בהתאם לצורך השעה, ולהסכים להסתפק בחלופת מעצר רק במקרים חריגים. הכול, תוך לקיחה בחשבון גם של גיל הנאשם.

עו"ד ניצן מורה להחמיר במדיניות הענישה בהתאם לצורך השעה. כך למשל, יש לשקול לבקש מאסר מאחורי סורג ובריח וקנס אף במקומות שבהם ככלל הפרקליטות אינה מבקשת עונשים אלה; יש לבקש מאסרים לתקופות ארוכות יותר מאלה שמתבקשות בדרך כלל וכולי.

ההנחיה נכתבה בסיועה של פרקליטת מחוז ירושלים (פלילי), עו"ד נורית ליטמן. במחוז זה לבדו מוגשים מדי שנה מאות כתבי אישום בעקבות אירועי התפרעויות ויידויי אבנים, וכבר מיושמת בו מדיניות להחמרה בבקשות המעצר ובענישה.

במשרד המשפטים מציינים כי מתחילת 2015 הגישה פרקליטות מחוז ירושלים מאות כתבי אישום בגין הפרות סדר, רבים מהם נגד קטינים.

 

לקריאה נוספת, ראו:

תיקון לחוק: עצירים ביטחוניים לא יהיו זכאים להעסקה ולשיחות טלפון במקום המעצר

 

החמרה בענישה של מיידי אבנים לעבר כלי תחבורה גם ללא כוונה לסכן חיים

 

ח"כ מירי רגב תיזום ענישת מינימום על מיידי אבנים: "מערכת המשפט מנותקת"

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה