אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה בקשה לייצוגית בגין זליגת אלומיניום למשקאות קוקה קולה המשווקים בפחיות

צילום: Getty images Israel

נדחתה בקשה לייצוגית בגין זליגת אלומיניום למשקאות קוקה קולה המשווקים בפחיות


16.09.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קבע כי אף שאכן הוכחה זליגת אלומיניום שמקורו בפחית למשקה עצמו, כפועל יוצא מחומציות המשקאות, ואף שבחלוף הזמן עולה רמת האלומיניום המצויה בפחיות, לא הוכח ברמה הנדרשת כי כמות האלומיניום הייתה בניגוד לתקן או כי היא הייתה עלולה לגרום נזק לבריאות

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, בטענה כי הרכבן המתכתי של פחיות המשקאות המוגזים מסדרת "קוקה קולה" עלול להזיק לבריאות. השופטת שושנה אלמגור קבעה כי אף שאכן הוכח כי קיימת תופעה של זליגת אלומיניום שממנו עשויה הפחית למשקה עצמו כפועל יוצא מחומציות המשקאות, ואף שהמבקש הוכיח שבחלוף הזמן עולה רמת האלומיניום המצויה בפחיות – לא הוכח ברמה הנדרשת שכמות האלומיניום הייתה בניגוד לתקן או כי היא הייתה עלולה לגרום נזק לבריאות, ולכן לא הוכח במידה הדרושה יסוד הנזק בעוולות שנטענו. עוד נקבע כי גם אם נגרמה לחברי הקבוצה פגיעה באוטונומיה הרי שעוצמתה היא בגדר "זוטי דברים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בבקשה לאישור התביעה הייצוגית שהוגשה נגד החברה המרכזית למשקאות קלים טען המבקש כי הפחיות שבהן משווים המשקאות קוקה קולה, ספרייט ופאנטה עשויות מאלומיניום או סגסוגת אלומיניום, וכי החברה אינה מגלה לציבור לקוחותיה כי המשקה המצוי בפחית, שהוא חומצי, גורם לתהליך כימי שכתוצאה ממנו נספחות לתוך המשקה מתכות כגון אלומיניום, בדיל וסטרונציום. לטענת המבקש, בהימצאות אלומיניום בפחיות המשקאות מפרה המשיבה את הוראות התקן הישראלי בעניין משקאות לא כוהליים, וכי אי גילוי הימצאותן של המתכות בפחיות מהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. לפיכך, עתר המבקש לפיצוי על נזק לא ממוני שנגרם לו ולחברי הקבוצה בדמות פגיעה באוטונומיה של הרצון.

המשיבה בתגובה טענה כי אין כל הוראת דין האוסרת על הימצאות המתכות במשקאות וכי המבקש לא הוכיח קיומו של תהליך כימי שבעטיו מאכלות החומצות שבמשקה את הפחיות וגורמות לספיחת מתכות אל תוך המשקאות. להשקפתה, בבדיקות המעבדה שנערכו מטעמה ריכוז האלומיניום שנמצא במשקאות שבפחיות הה מזערי ונמוך "בעשרות מונים'' מהצריכה היומית הממוצעת של האוכלוסייה הכללית ממוצרי מזון אחרים, ומכל מקום אין בו כדי לפגוע בבריאות מי שצרכו את המשקאות שבפחית.

השופטת שושנה אלמגור דחתה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית וקבעה כי הוכח במידה הנדרשת כי אכן קיימת תופעה של זליגת אלומיניום שממנו עשויה הפחית למשקה עצמו, ככל הנראה כפועל יוצא מחומציות המשקאות. בעניין זה, הסתמכה השופטת על חוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אשר הגיע למסקנה זו בעקבות מחקרים שסקר, שהצביעו על כך שאלומיניום נמצא בריכוז גבוה יותר בפחית שתייה בהשוואה לאחסון אותם משקאות בבקבוק או מכל פלסטיק. הסיבות לתופעה, לדעתו, בין היתר בשל חומציות המשקה, הרכב החומרים שמהם עשויה הפחית וזמן האחסנה. גם המומחה מטעם המשיבה אישר את תופעת זליגת האלומיניום ובדיל מהפחיות למשקאות ואף הפנה לדוח משרד הבריאות האמריקני ובו נתונים על זליגת אלומיניום למשקה קוקה קולה שרמת חומציותו דומה לזו שהזכיר מומחה המבקש. מכאן ניתן להסיק כי ככל שמשקה הקוקה קולה נמצא זמן רב יותר בפחית, עלתה רמת האלומיניום במשקה. ולכן הוכחה במידת ההוכחה הנדרשת בשלב זה התופעה של זליגת אלומיניום לתוך המשקאות שאוחסנו בפחיות.

השופטת התייחסה לתוצאות בדיקות מעבדה שהגיש המבקש וקבעה כי הוא הוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת שבחלוף הזמן עולה רמת האלומיניום המצויה בפחיות המשקה, אך הוא לא הוכיח את שיעור העלייה. לפיכך, התעוררה מחלוקת בין המומחים האם ריכוזי המתכות שנמצאו במשקאות עלולים לגרום למחלה או לנזק בריאותי כלשהו לאדם הצורך אותם. לאחר בחינת הדברים הסיקה השופטת כי אף שמשרד הבריאות אכן היה ער לקושי מסוים בהימצאות אלומיניום במים ובמשקאות, הוא בחר שלא לתת לו ביטוי או התייחסות בתקנות עד שנת 2013, ולכן עולה שהמבקש לא השכיל להוכיח אפשרות סבירה שהופרה החובה בתקן הרלוונטי. עוד הוסיפה השופטת כי גם לו היא הייתה מגיע למסקנה כי החובה הופרה, עדיין לא הוכחה אפשרות סבירה להוכחת העילה, שכן לא הוכח במידה הדרושה יסוד הנזק, קרי לא הוכח ברמה הנדרשת שכמות האלומיניום אשר נמצאה במשקאות הייתה כזו שהיא בניגוד לתקן או כי היא הייתה עלולה לגרום נזק לבריאות.

השופטת הבהירה כי אף שמבדיקות המעבדה הוכח שככל שחולף הזמן כמות האלומיניום בפחית עולה, אך לא הוכח שיעור העלייה ובפרט מה שיעורה ביום התפוגה לאחר שמונה חודשים מיום הייצור. אשר לנזק לבריאות, גם המומחה מטעם המבקש הסכים שלמעט תינוקות ואנשים חולים, אין בצריכת המשקה המכיל כמויות אלומיניום שנמצאו כדי להוות אפשרות לסכנה או נזק בריאות. לפיכך לא שוכנע בית המשפט כי כמות האלומיניום שהוכח שהייתה בפחיות הייתה ברמה כזו שעוררה תחושות של זעם ותסכול, אפילו אם הייתה פגיעה באוטונומיה, המצדיקות פיצוי בגינן. זאת ועוד, גם אם נגרמה לחברי הקבוצה פגיעה באוטונומיה הרי שעוצמתה בנסיבות העניין היא ברף נמוך שהוא בגדר "זוטי דברים". גם בסיכומו של דבר פסקה השופטת כי לא קיימת אפשרות סבירה שהתביעה תתקבל וחייבה את המבקש לשלם למשיבה הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 20 אלף שקל.

ת"צ 52959-02-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

העליון דחה בקשה לייצוגית נגד גרבר: אין דמיון לפרשת הסיליקון בחלב של תנובה 

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה