אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה תביעה נגד מרכנתיל דיסקונט בגין נזקים נטענים מניהול חשבון רשלני ולקוי

צילום: Getty images Israel

נדחתה תביעה נגד מרכנתיל דיסקונט בגין נזקים נטענים מניהול חשבון רשלני ולקוי


10.09.2015 | עו"ד רונן שיכמן

בית המשפט המחוזי דחה תביעת לפיצוי בסך של 3.88 מיליון שקל שהגישו חברה ובעליה וקבע כי היתה זו התנהלותו הכלכלית של בעלי החברה שהביאה לריקון קופתה, בכך שהתעלם באופן שיטתי ממכתבי ההתראה של הבנק, ביצע משיכות פרטיות ופעל באופן בלתי מחושב

בית המשפט המחוזי דחה תביעה שהגישו חברה ובעליה לתשלום פיצויים מבנק מרכנתיל דיסקונט בגין נזקים נטענים שנגרמו על ידי הבנק כתוצאה מניהול חשבון החברה באופן לקוי ורשלני. השופט שאהר אטרש קבע כי בעל החברה פעל באופן בלתי מחושב וכי התנהלותו הכלכלית הייתה בעייתית משביצע משיכות פרטיות שהביאו לריקון קופת החברה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע הוא קצין בטיחות ותעבורה מטעם משרד התחבורה ובעל מניות יחיד בחברה, התובעת 2. התובע פתח חשבון על שם החברה בסניף בנק מרכנתיל דיסקונט ובנוסף ניהל בבנק חשבון עו"ש פרטי. בתביעתו עתר התובע לפיצוי בסך 3.88 מיליון שקל בגין נזקים שנגרמו לו ולחברה, בטענה כי הבנק ביצע כלפיו שורה של עוולות נזיקיות, הפר את חובת הזהירות, היה אדיש לתוצאות מעשיו, זלזל, הטעה לעתים אף במכוון ובזדון, ניצל לרעה הליכים או המשיך בהם שלא לצורך, והכל תוך פגיעה בכבודו של התובע.

הלכה למעשה נטען כי הבנק הוא הגורם האחראי להתמוטטות החברה, אשר אינה פעילה מסוף שנת 2006. לטענת התובעים, החברה הייתה רווחית ובעלת פוטנציאל עסקי רב, אך הבנק ניצל את חוסר בקיאותו של התובע בדיני בנקאות וגרם לכך שהוא יזדקק להלוואות חוזרות ונשנות. עוד נטען כי הבנק התנה שירות בשירות והעניק לתובע הלוואות בתנאי שהוא יפקיד כספים בפק"מ. כך, צבר התובע סכום כסף בלתי מבוטל בפק"מים, שהיה סגור לתקופות זמן שונות, דבר שאילץ את התובע להמשיך ללוות כספים מהבנק.

בנק מרכנתיל דיסקונט טען מנגד כי ככל שנגרמו לתובעים נזקים, היה זה בשל ניהולם הכושל של התובעים את עסקיהם, וכי אין כל קשר עובדתי או משפטי בין מעשה או מחדל כלשהו של הבנק לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים. לטענת הבנק, בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה הוא פעל ביושר, בתום לב ובדרך מקובלת, בזהירות, במיומנות ובסבירות, כפי שכל תאגיד בנקאי סביר היה פועל בנסיבות העניין.

השופט שאהר אטרש דחה את התביעה וקבע כי התובע פעל באופן בלתי מחושב וכי התנהלותו הכלכלית הייתה בעייתית. השופט ציין כי התובע ביצע משיכות פרטיות שהביאו לריקון קופת החברה וכי כפי שהוא הודה בעצמו, מרבית הזמן חשבון החברה התנהל בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת. החברה נקלעה לקשיים כלכליים וסבלה מבעיות בתזרים המזומנים וחוסר נזילות עקב חוסר מעקב ובקרה בגביית חובות.

השופט קבע כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כי החברה חדלה לעבוד בשנת 2006 עקב התנהלות הבנק. לא נמצא כי מדיניות האשראי בסניף לא היתה עקבית, לא היתה מובנת או ניתנה לתקופות קצרות בלבד, כטענת התובעים. מסגרות האשראי בחשבון התובעת הועמדו באופן רציף ומתחדש מעת לעת. התובע ידע בזמנים הרלוונטיים מה מסגרת האשראי שעמדה לרשותו וההלוואות שהעמיד הבנק לתובעים נפרסו על פני תקופת זמן ארוכה. עוד נקבע כי הבנק לא מימש במסגרת קפריזה את הביטחונות הנזילים של התובעים וכי התובע התעלם באופן שיטתי ממכתבי ההתראה והדרישה של הבנק.

השופט ציין כי התובע נהג לפקוד את הבנק לעיתים קרובות ולשלוח מכתבים למנהלי הבנק, ועל כן חזקה עליו, כי היה מעודכן במצב חשבון החברה. בנוסף, התובע נעזר ביועצים כלכליים. על כן, לא נמצא כי הבנק כפה על התובעים להפקיד סכומי כסף גדולים בפק"מים בתמורה למתן שירותי אשראי, הלוואות וניכיון שיקים. בנוסף נקבע כי הבנק לא גבה מהתובעים עמלות יתר והתובעים אף זכו להנחת "גודל" בניכיון שיקים.

 

ת"א 19711-07-10

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.