אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון דחה את ערעורו של ח"כ לשעבר מבל"ד שנפגש בסוריה עם מזכ"ל ארגון טרור

בית המשפט העליון. צילום: אסתר ענבר

העליון דחה את ערעורו של ח"כ לשעבר מבל"ד שנפגש בסוריה עם מזכ"ל ארגון טרור


01.09.2015 | עו"ד לילך דניאל

סעיד נפאע יצא בראש משלחת של אנשי דת דרוזים לביקור בן שבוע בסוריה ללא אישור, ובמהלך שהותו נפגש עם מזכ"ל ארגון הטרור החזית העממית שאף ניסה לתאם לו פגישה עם חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של החמאס. ביהמ"ש: חבר כנסת אינו יכול לנצל את כהונתו כדי לשמש סוכן נסיעות ל"תיירות עבריינית" למדינות אויב

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של סעיד נפאע, שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעם מפלגת בל"ד, על הרשעתו בשני אישומים שעניינם עבירות נגד ביטחון המדינה שביצע במהלך כהונתו. נפאע יצא בראש משלחת של אנשי דת דרוזים לביקור בן שבוע בסוריה ללא אישור, ובמהלך שהותו נפגש עם מזכ"ל ארגון הטרור החזית העממית שאף ניסה לתאם לו פגישה עם חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של החמאס. בין היתר נקבע כי לא חלה על נפאע החסינות המוקנית לחברי כנסת, משום שמעשיו היו מעשים פליליים עצמאיים אשר לא נגזרו מפעילות פרלמנטרית לגיטימית, וכי חבר כנסת אינו משמש כסוכן לנסיעות בלתי חוקיות ול"תיירות עבריינית" למדינות אויב וגם אינו רשאי להפוך את כהונתו קרדום למפגשים מתוכננים עם ראשי ארגון טרור.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשנת 2011 הוגש נגד נפאע כתב אישום שייחס לו עבירות נגד ביטחון המדינה אותן ביצע על פי הנטען בעת כהונתו, ובכלל זאת יציאה שלא כדין למדינת אויב ומגע עם סוכני חוץ. על פי האישום הראשון, בשנת 2007 פנה נפאע לשר הפנים בבקשה לאשר יציאת משלחת של כהני דת דרוזים מישראל לביקור בסוריה, אך אף שנענה כי לא ניתן לאשר זאת מטעמי ביטחון, חבר לשמונה אנשי דת שהיו חברים בוועד הקשר הדרוזי וקיבל מהם רשימות של כל המעוניינים לנסוע ומסמכים נלווים. את הרשימות והמסמכים העביר נפאע לחבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה ממנו ביקש להסדיר את אישורי הכניסה לסוריה. בהמשך, נסע נפאע עם מאות אנשים באוטובוסים מישראל לירדן, שם העבירו הנוסעים את דרכוניהם בתיווכו לשגרירות הסורית ולאחר שקיבלו אישורי כניסה בסיועו של בשארה נכנסו לסוריה. על פי האישום השני, במהלך שהותו בת השבוע בסוריה נפגש נפאע עם סגנו של מזכ"ל ארגון הטרור החזית העממית, כשבפגישה זו נכח גם חברו אשר לא ידע באותה עת מיהו האדם עמו הם נפגשים. באישום השלישי נטען כי במהלך הפגישה התקשר מזכ"ל הארגון אל חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של החמאס, ותיאם לנפאע ולחברו מפגש עמו למחרת בבוקר. בהתאם לכך, הגיע למחרת היום אדם מטעמו של משעל למלון בו שהה נפאע והסיע אותו לפגישה, במהלכה אף קיבל נפאע לידיו תשורה.

בית המשפט המחוזי הרשיע את נפאע בעבירות מושא האישום הראשון, תוך שציין כי הוא הודה כבר מראשית החקירה שיצא לסוריה ללא אישור בידיעה שהדבר מהווה עבירה על החוק וכי קיבל את שמות הנוסעים ומסמכיהם והעבירם לבשארה לצורך קבלת האישורים. כן קיבל בית המשפט את עדותו המהימנה של עד התביעה העיקרי, חברו של נפאע, ממנה עלה כי תפקידו של נפאע בארגון הנסיעה ובסיוע לאחרים היה אף משמעותי יותר. גם באשר למפגש עם מזכ"ל ארגון החזית העממית העדיף בית המשפט את עדותו של החבר אשר הייתה עקבית והשתלבה עם מכלול הפרטים שמסר בחקירתו ובעדותו. עם זאת, בנוגע למפגש עם חאלד משעל שיוחס לנפאע במסגרת האישום השלישי סבר בית המשפט כי אף שהדבר דובר במהלך הפגישה עם מזכ"ל החזית העממית, עדיין נותר ספק האם התקיימה פגישה כזו או אפילו האם ניתן להרשיע את נפאע בניסיון לקיימה. אשר על כן, זוכה נפאע מהעבירות מושא האישום השלישי. בגזר הדין, נידון נפאע לשנת מאסר בפועל וחצי שנת מאסר על תנאי.

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נפאע על פסק הדין וקבע כי נפאע אינו יכול ליהנות מהחסינות העניינית הניתנת לחברי כנסת, משום שמעשיו היו מעשים פליליים עצמאיים אשר לא נגזרו מפעילות פרלמנטרית לגיטימית ומ"סיכונה הטבעי". השופט אליקים רובינשטיין הבהיר כי חבר כנסת אינו משמש סוכן לנסיעות בלתי חוקיות ול"תיירות עבריינית" למדינות אויב, וגם אינו רשאי להפוך את כהונתו קרדום למפגשים מתוכננים עם ראשי ארגון טרור, מה גם שלא דובר במעשה ספונטני שגלש וחצה קו פלילי מינורי, אלא במעשה מתוכנן שכל כולו פלילי מעיקרו. עוד נדחתה הטענה כי די בעובדה שמעשיו של נפאע נעשו מתוך מניע אידיאולוגי-פוליטי וכחלק מקידום תפיסת העולם שעל בסיסה נבחר, כדי להחיל בעניינו את החסינות העניינית. חבר הכנסת אמנם נבחר על בסיס תפיסת עולמו אותה הוא מתחייב לקדם בפני בוחריו, אולם האמצעים לקידומה חייבים להיות תמיד אמצעיים חוקיים ובכלל זאת קידום הצעות חוק, העלאת הצעות לסדר היום, השתתפות בעבודת ועדות הכנסת, הצבעה במליאה ועוד, קבע השופט רובינשטיין.

עוד נקבע כי גם החסינות הספציפית אינה עומדת לנפאע, שכן למרות שההוראה הרלוונטית קובעת כי "שום הוראה המתנה את היציאה מן המדינה בקבלת היתר או רישיון לא תחול על חבר הכנסת אלא בימי מלחמה", תקנה 5 לפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ) אוסרת "על אף האמור בכל דין" על יציאה לאחת הארצות המפורטות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ללא היתר. בעניין זה דחה רובינשטיין את טענתו של נפאע כי חוק החסינות גובר על תקנה 5, שכן בשנת 2002 תוקנה הפקודה כך שהאיסור המעוגן בה לעניין יציאה למדינות אויב יחול גם על חברי הכנסת. בנוסף, נוכח מקרים שונים בעבר שבהם נסעו חברי כנסת למדינות אויב, פרסמה ועדת האתיקה של הכנסת הבהרה לפיה חל איסור על יציאה של חברי כנסת לאחת מן המדינות המנויות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות, וכי החסינות העניינית המוקנית לחברי הכנסת אינה פוטרת מתחולתו של איסור זה.

למעלה מן הצורך ציין רובינשטיין כי נוכח מעמדו של נפאע כחבר כנסת ונוכח העובדה שתיקון החוק ביקש להתמודד בין היתר עם נסיעותיהם של חברי סיעתו שלו, קשה מאוד להלום כי הוא לא היה מודע לקיומו של האיסור.

עוד נדחתה טענת נפאע לפיה חלה עליו ההגנה הקבועה בסעיף 114(ד) לחוק העונשין לעניין עבירת "מגע עם סוכן חוץ". לפי הסעיף, "לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בביטחון המדינה". לדעת בית המשפט, יש לקבל את עמדת המדינה כי המפגש שהתקיים בנסיבות שתוארו יש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה. לסיכום הערעור על הכרעת הדין דחה בית המשפט גם את טענת האכיפה הבררנית שהעלה נפאע, ואימץ את עמדת המדינה לפיה עניינו שונה מעניינם של אחרים שנכנסו למדינת אויב ולא הואשמו היות שהם אינם דמויות ציבוריות. בית המשפט הבהיר כי אין כל פגם במדיניות אכיפה השמה דגש על עבירות חמורות יותר וגם אם בעבר נקטו מדיניות שונה אין מניעה משפטית או אחרת לשנות מדיניות זו בהתאם לשיקול הדעת בעת הרלוונטית.

לבסוף, דחה בית המשפט גם את ערעורו של נפאע על העונש שהושת עליו. נקבע, כי בביצוע העבירות מושא האישומים פגע נפאע פגיעה קשה בערך המוגן של ביטחון המדינה באופן המצדיק לנהוג בו בחומרה. הפגיעה מתעצמת במיוחד נוכח העובדה שהוא ניסה תחילה להשיג אישורי יציאה בעבור חברי המשלחת אך בקשתו סורבה מטעמי ביטחון. גם המפגש עם הסוכן הזר – איש בכיר בארגון החזית העממית – פגע פגיעה קשה וחמורה בביטחון המדינה, שכן דובר במפגש של חבר כנסת עם אישיות בכירה בארגון טרור, כאשר ברור לכל כי הסיבה לכך ש"זכה" במפגש מעין זה היא מעמדו כחבר כנסת. זאת ועוד, עצם נכונותו של נפאע לבצע את המעשים וליצור את הסיכון מהווה לדעת בית המשפט זלזול מופגן וכוונה לא טובה בכל הנוגע לשמירה על הערך החשוב של ביטחון מדינת ישראל שלה הוא חב אמונים כחבר כנסת.

 

ע"פ 6833/14

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה