אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > המדינה מבקשת מהעליון להחמיר עם מבצעי פשעי אלימות על רקע אידיאולוגי

צילום: Getty images Israel

המדינה מבקשת מהעליון להחמיר עם מבצעי פשעי אלימות על רקע אידיאולוגי


27.08.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

פרקליטות המדינה ערערה על קולת עונשם של האחים שלמה ונחמן טויטו שהודו והורשעו בהצתת בית הספר הדו לשוני בירושלים, במסגרת ארגון "להב"ה", ודרשה להטיל עליהם עונשי מאסר גבוהים באופן משמעותי, נוכח החשש לביצוע מעשי חיקוי ופעולות תגמול "המובילים למדרון חלקלק שבסופו תבערה גדולה"

פרקליטות המדינה הגישה אתמול (ד', 26.8) לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של האחים שלמה ונחמן טויטו, שהודו והורשעו בהצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים בנובמבר 2014. בערעור מתבקש בית המשפט העליון להטיל על השניים עונשי מאסר משמעותיים ביותר, שיעלו בקנה אחד עם עיקרון ההלימה ועם הצורך בהרתעת הרבים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השופט הבכיר צבי סגל מבית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את האחים טויטו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בעבירות של הצתה והשחתת פני מקרקעין, כאשר נחמן טויטו הורשע גם בהסתה לאלימות. על שלמה טויטו נגזרו שנתיים מאסר בפועל וכן פיצוי בסך 10,000 שקל לבית הספר שניזוק על ידי העבירות שבוצעו על ידו. על נחמן טויטו נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל וכן פיצוי בסך 15 אלף שקל לבית הספר.

האחים טויטו פעלו יחדיו במסגרת ארגון "להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש". השניים החליטו לפגוע בבית הספר כיוון שלומדים בו בצוותא יהודים וערבים, נוכח סברתם כי התקיים בבית הספר טקס לזכרו של יאסר עראפת מספר שבועות קודם לכן, על רקע הפיגועים שאירעו בירושלים, ובמטרה לבצע מעשה שיצור "הד תקשורתי".

ביחד עם נאשם נוסף בפרשה, יצחק גבאי, מיד בצאת שבת, האחים טויטו הביאו שני בקבוקי ליטר וחצי ריקים לתחנת דלק ומילאו אותם בנזין. השלושה הצטיידו במצית ובתרסיס צבע שחור, וכן עטפו את נעליהם בשקיות ניילון, על מנת להימנע מלהשאיר טביעות נעליים. בהמשך, הם התפרצו לבית הספר. שלמה טויטו וגבאי הציתו שתי כיתות וגרמו נזק כבד למבנה ולציוד. בד בבד, נחמן טויטו ריסס כתובות על הקיר שממול לכיתות שלשונן: "מוות לערבים", "כהנא צדק", "אין דו קיום עם סרטן" ו"די להתבוללות".

בערעור, שהוגש באמצעות סגן מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד אריה פטר, נטען כי העונשים שנגזרו על שני האחים אינם עומדים ביחס הולם לחומרת מעשיהם, נסיבות הביצוע ומידת אשמם, ואין בהם כוח הרתעתי מספיק, במיוחד על רקע אירועי המקום והזמן. "פרשה זו חושפת צבר חמור במיוחד של פגיעה חמורה ומשמעותית בערכי יסוד של החברה, נסיבות חמורות הקשורות לביצוע הפשע, נסיבות אישיות שאין לייחס להן משקל רב לקולא, וכל זאת על רקע כוונתם של שני המשיבים ליצור 'הד תקשורתי' עקב ה'סמל' שנבחר לשמש מטרה למזימתם הזדונית", נאמר בערעור.

 בערעור נאמר עוד כי הגם שבית המשפט המחוזי נתן ביטוי ברור וחד בגזר הדין – לפחות במישור הרטורי – לחומרתם המופלגת של מעשי המשיבים ולנסיבות ביצועם, הרי שלא הסיק את המסקנה העונשית המתחייבת מקביעותיו הנורמטיביות והרטוריקה הנוקבת, עליהן מבוסס גזר הדין. "בית משפט קמא הנכבד לא נתן את דעתו די הצורך לסכנות הייחודיות שנובעות מביצוען של פשעי אלימות על רקע אידיאולוגי", טוענת הפרקליטות לפני בית המשפט העליון, "לרבות החשש הממשי לביצוע 'מעשי חיקוי' (על ידי עבריינים אידיאולוגיים אחרים המזדהים עם ה'מסר' של המבצע) ופעולות תגמול (על ידי עבריינים אידיאולוגיים מצד היריב), אשר מובילים למדרון חלקלק שבסופו תבערה גדולה (תרתי משמע)".

בהקשר זה מצטט הפרקליטות בערעורה את קביעתו של השופט ניל הנדל בפרשת אסרף, לפיה "בעבירות מעין אלו – שילוב של אלימות ומניע גזעני – קיימת מסוכנות. תגובה גוררת תגובה. אין להשלים עם התופעה לא רק בשל הכיעור שבה; לא יהא זה בבחינת תגלית לומר כי העניין הוא נפיץ. במובן זה, העבירה דומה לעבירת ההצתה – תחילתה ברורה וסופה סימן שאלה מטריד".

הפרקליטות אף מביאה דוגמאות ממדינות דמוקרטיות אחרות, דוגמת ארצות הברית וקנדה, שבהן קיימת מודעות רבה לסכנות הייחודיות שנובעות מביצוען של פשעי שנאה ואלימות (לרבות אלימות כלפי רכוש) כלפי קבוצות כאלו ואחרות בציבור.

שופט בית המשפט המחוזי צבי סגל עצמו עמד בגזר הדין על הערכים החברתיים המגוונים שנפגעו מביצוע הבהרת בית הספר הדו-לשוני בירושלים ומידת הפגיעה בהם, לרבות הסיכונים הרבים לגוף ולרכוש הטמונים בשילוח אש, ואף ציין את "החומרה היתרה נוכח המוטיב האידיאולוגי" שהניע את האחים טויטו, וזאת בייחוד "על רקע פיגועים שאירעו בעיר ירושלים", מטרתם המוצהרת "לבצע מעשה שיצור הד תקשורתי", וכן הקביעה כי "בנוסף לפגיעה בערכים של שמירה על שלום וביטחון הציבור, קניינו הפרטי והציבורי, גם פגיעה בערכי כבוד האדם, השוויון והסובלנות". בית המשפט המחוזי אף הגדיר את מידת הפגיעה בערכים המוגנים כ"חמורה ומשמעותית".

עם זאת, טוענת הפרקליטות בערעורה לבית המשפט העליון כי חרף הקביעות הנוקבות הללו, נמנע השופט סגל מ"לתרגם" כדבעי את הפגיעה ה"חמורה והמשמעותית" בערכים החברתיים השונים (והמצטברים) ל"שפת" ההלימה, ולכן גם לא ניתן ביטוי מתאים לכך בעת קביעת מתחם העונש ההולם.

המדינה סבורה כי מדיניות הענישה הנהוגה הינה חמורה בהרבה מזו שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, ומדיניות זו היתה צריכה להוביל למתחם ענישה גבוה יותר, וכפועל יוצא מכך גם לעונשי מאסר בפועל גבוהים יותר. כך למשל, טוענת המדינה כי בחינת מדיניות הענישה הנהוגה בבית המשפט העליון מלמדת כי הרף התחתון אינו 10 חודשי מאסר בלבד, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אלא עומד לפחות על תקופת מאסר בפועל העולה במידה ניכרת על שנתיים תמימות.

את שלמה טויטו מייצג עו"ד עופר אשכנזי ואת נחמן טויטו מייצגת עו"ד חגית רייזמן.

בבית המשפט המחוזי טענה עוה"ד רייזמן להגנתו של נחמן טויטו, בין היתר, כי "לא עומדת מאחורי הפעילות שלהם איזושהי אידיאולוגיה מעמיקה ומושרשת", וכי "הפרקליטות נוהה בתיק הזה אחרי רחשי ליבם של המתלוננים... והיא צריכה לייצג את הציבור... ואת העמדה העונשית הראויה במדינת ישראל".

עו"ד עופר אשכנזי, המייצג את שלמה טויטו מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר כי "אנו סבורים שהעונש שנגזר על הנאשם הינו הולם ומידתי בנסיבות המקרה ולאור נסיבות חייו הקשות, ואנו נציג את עמדתנו בבית המשפט".

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה