אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העתקת רשימת הלקוחות ואנשי הקשר לקראת התפטרות – הפרת חובת תום הלב

צילום: Getty images Israel

העתקת רשימת הלקוחות ואנשי הקשר לקראת התפטרות – הפרת חובת תום הלב


27.08.2015 | ליאור שדמי שפיצר

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי פעולות ההכנה לקראת העזיבה שבהן נקט עובד, שכללו את העתקת רשימת הטלפונים של לקוחות החברה ואנשי הקשר אצלם מהטלפון הנייד שנמסר לו לצרכי עבודה, גלשו להפעלתו של עסק חדש שהקים ללא ידיעת המעסיקה ומהווים הפרה של חובת תום הלב וחובת הנאמנות

בית הדין הארצי לעבודה חייב עובד לשעבר לפצות את המעסיקה ב-25 אלף שקל וקבע כי פעולות ההכנה לקראת העזיבה שבהן נקט, שכללו את העתקת רשימת הטלפונים של לקוחות החברה ואנשי הקשר אצלם, גלשו להפעלתו של עסק חדש שהקים ללא ידיעת המעסיקה ומהווים הפרה של חובת תום הלב וחובת הנאמנות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת התובעת, חברת תוויות איכות, במהלך עבודתו של הנתבע אצלה הוא הקים עסק מתחרה אשר פעל במסווה על שם רעייתו. לטענתה, בסמוך לאחר התפטרותו, נודע לחברה כי הוא עובד בעסק ובמסגרת זו הוא פנה ללקוחותיה. על רקע האמור, הגישה החברה תביעה כספית בה עתרה, בין היתר, לפיצוי על הפרת חובת תום הלב וגזל סוד מסחרי מכוח חוק העוולות המסחריות.

העובד הגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד, בהם הכחיש את הטענות שיוחסו לו וטען כי הוא זכאי לתשלומים שונים מהחברה.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי החברה שהקים העובד נכנסה לתחום שבו לא פעלה החברה באותה עת, ולכן לא התקיימה תחרות ביניהן. בית הדין דחה את טענת החברה כי העובד עשה שימוש שלא כדין בסוד מסחרי שלה, שכן נקבע כי הוא רכש אמנם בקיאות וידע רב בתחום הדפוס, אך אלו היו בגדר כישורים מקצועיים והם קניינו, כך שהוא יכול היה להשתמש בהם גם לאחר סיום עבודתו. עם זאת, נקבע כי העובד העתיק את הזיכרון של הטלפון הנייד שנמסר לו לצרכי עבודה, משום שרצה לשמור לעצמו גם את פרטיהם של הגורמים העסקיים בחברה שמולם עבד. בנוסף, הוא פעל לקידום פעילות העסק במקביל לעבודתו בחברה, ומבלי ליידע אותה או לקבל את אישורה. בכך, קבע בית הדין, הפר העובד את חובת תום הלב ואת חובת האמונים כלפי החברה.

בערעור שהגישה טענה החברה, בין היתר, כי פעולותיו של העובד לקידום עסקו הפרטי, העתקת רשימת הטלפונים של לקוחות החברה ואנשי הקשר אצלם וכן המסרון ששלח העובד לאנשי הקשר ובו מספר הטלפון החדש שלו, אינם מהווים רק הפרה של חובת תום הלב אלא גם מעשים העולים כדי הטעיית לקוחות החברה ושידולם וכן מהווים גזל של סודות מסחריים.

גם העובד ערער על ההחלטה וטען כי בקידום העסק של אשתו לא היה חוסר תום לב, לאור קביעתו של בית הדין כי העסק לא התחרה בחברה, וכי בית הדין שגה בקביעתו כי יחסי העבודה הסתיימו בהסכמה ולא בפיטורים.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור העובד וקיבל בחלקו את ערעורה של החברה. השופט אילן איטח קבע אין להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי לפיו העסק התמקד בתקופה הרלוונטית בפעילות דפוס שלא התחרתה בחברה – הדפסת תוויות נומרטור רץ, אשר החברה לא היתה מעוניינת כלל לפתח באותה עת. עם זאת, קושי מסוים נמצא בקביעת בית הדין האזורי לפיה העסק היה שייך לרעייתו של העובד. "ברי כי מקום עסק בתחילת דרכו יש לו קושי להתנהל על ידי מנהל שאין לו מושג בתחום בו פועל העסק", העיר השופט. "ברי כי מטבע הדברים לימור תסתייע בבן זוגה העובד לצורך ניהול העסק... כך או כך, גם אם העסק היה 'שייך' בשעתו ללימור לבדה, ברור כי באותה העת ידיו של העובד היו טבולות עמוק בבריכת העשייה של העסק".

השופט איטח נמנע מלהתערב במסקנתו של בית הדין כי העובד פעל בחוסר תום לב ותוך הפרת יחסי האמון, בכל הקשור להעתקת מספרי הטלפון, משלוח המסרון ועצם הפעילות בעסק חדש במקביל לעבודתו בחברה – גם אם הוא אינו מתחרה בה. בהקשר זה צוין כי ייתכן שאגב החלפת מכשיר טלפון נייד והעתקת מספרי טלפון אישיים יועתקו גם מספרי טלפון של לקוחות, וייתכן גם שעובד שעוזב יעדכן גורמים אלה ואחרים בפרטי ההתקשרות החדשים עמו. אולם, במקרה זה עיקר הזיכרון בכרטיס ה-SIM היה מוקדם לאנשי קשר הנוגעים לפעילות עסקית, כך שהעובד ביקש למעשה לשמור לעצמו "מאגר מידע" השייך במהותו לחברה. במקרה זה, העתקת רשימת אנשי הקשר מלמדת כי לרשימה זו יש ערך מוסף והעתקתה חסכה לעובד השקעת משאבים בקיבוץ הנתונים המופיעים בה.

עוד צוין כי העובדה שהמידע לא נשמר בכספת אלא הונח במקום "פרוץ" אין משמעה בהכרח כי המידע אינו סודי או בעל ערך מיוחד. "במקרה זה, לכל הפחות הוכח כי רשימת הלקוחות היתה בבחינת מידע קונפידנציאלי שנמסר לעובד במסגרת יחסי האמון ולצורך עבודתו", קבע השופט איטח. "מידע זה צריך היה להיות מוחזר לחברה עם סיום העבודה ולא היה מקום להעתיקו".

השופט קבע כי המסרון שנשלח לאנשי הקשר לא היה תמים ולא היה בו רק הודעה על סיום עבודה והחלפת מספרי טלפון, אלא הוא יועד לגורמים מקצועיים הקשורים בחברה. זאת, בין היתר נוכח משלוח ההודעה ב"תפוצה" למעט למנכ"ל עצמו.

לבסוף, אושרה קביעתו של בית הדין האזורי כי פעילות העובד בקשר לעסק עלתה כדי הפרת חובות האמון ותום הלב. "כלל ככלל מותר לעובד העומד לפני סיום עבודתו לעשות פעולות הכנה לקראת העזיבה, ובכלל זה פעולות להקמתו של עסק", נכתב בפסק הדין. "אלא שבמקרה זה פעולותיו של העובד חרגו מגדרן של 'פעולות הכנה', וגלשו להפעלתו של עסק ממש מבלי ליידע את מעסיקתו על השינוי שחל... העובד לא הסתפק בפעולות הכנה לקראת פרישתו, אלא פעל פעילות לא זניחה בעסק אחר שהקים, גם בהנחה כי מדובר בעסק שהוקם עבור רעייתו. זאת עשה העובד מבלי ליידע בכך את החברה ומבלי לגלות לה כי חל שינוי ב"מפת האינטרסים" שלו וכעת הוא מחויב לא רק לעבודתו בחברה, אלא גם (ואולי בעיקר) לפעילות האחרת".

השופט ציין כי בית הדין האזורי בחר שלא לקצוב את הפיצוי המגיע לחברה ולהעמידו על סכום ההוצאות הניכר שסבר כי יש לחייב את החברה, והבהיר כי בכך נפלה שגגה. "היה על בית הדין לקבוע מחד גיסא את גובה הפיצוי ומאידך גיסא את שיעור הוצאות המשפט", קבע השופט איטח. "בהיעדר קציבה כאמור, לא ניתן לבקר את ההכרעה. אשר על כן, ערעורי הצדדים בסוגיה זו מתקבלים ואנו מחייבים את העובד לפצות את החברה בסכום של 25 אלף שקל נכון למועד סיום העבודה". בנוסף, חויב העובדה בשכר טרחת עורך דין בסך של 7,500 אלף שקל.

ע"ע 4675-05-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

מנהל מכירות שהתקשר בסתר עם חברה מתחרה יפצה את המעסיקה ב-150 אלף שקל 

 

ביה"ד: אין לאכוף על עובדת תניית סודיות ואי תחרות כשאין לחברה סודות 

 

 

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה