אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה בקשה לייצוגית נגד בנקים: לא הוכח חישוב ריבית שגוי על הלוואות לדיור

צילום: Getty images Israel

נדחתה בקשה לייצוגית נגד בנקים: לא הוכח חישוב ריבית שגוי על הלוואות לדיור


25.08.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה את הבקשה בהיעדר עילה וקבע כי תכנית שאפתנית להביא לתיקון באופן חישוב הריבית בכלל המוסדות הפיננסים צריכה להבהיר כי הפרקטיקה הנוהגת היא שגויה, וכי העובדה ששיטה מסוימת מתקבלת יותר על דעתם של המבקשים אין בה כדי להקנות לה משקל יתר אל מול שיטת החישוב של הבנקים, העולה בקנה אחד עם החוק ועם עמדת הרגולטור

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנקים מזרחי טפחות, לאומי למשכנתאות והפועלים, בטענה לטעות בחישוב הריבית על הלוואות הדיור שהם גובים. השופטת אסתר שטמר קבעה כי תכנית שאפתנית להביא לתיקון באופן חישוב הריבית בכלל המוסדות הפיננסים צריכה להבהיר כי הפרקטיקה הנוהגת היא שגויה, אולם המבקשים לא עמדו בנטל זה והחישוב כדרך הבנקים עולה בקנה אחד עם החוק ועם עמדת הרגולטור.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת המבקשים, חישוב הריבית על הלוואות הדיור שגובים הבנקים הוא מוטעה, עומד בניגוד להוראות החוק וכולל רכיב אסור של ריבית דריבית. להבהרת טענתם חישבו המבקשים כי בשיטה כפי שהיא נוהגת כיום, אין הבדל בין מי שמשלם את מלא הריבית בתום תקופת ההלוואה לבין מי שמשלם אותה בתקופות התשלום החוזיות (למשל מדי חודש), דבר שאינו לוקח בחשבון את ערך הכסף שנשאר בידי הלווה ששלם את הריבית בתום תקופת ההלוואה.

הבנקים מאידך, סברו כי המבקשים טועים באופן החישוב בכך שהמציאו הגדרה של "ריבית דריבית מראש" שאינה מקובלת ואינה ידועה, נמנעו מלהשתמש בהגדרות המקובלות ובנוסחאות הידועות, הציבו משתנים בלתי ראויים בהגדרות שהסכימו לקבל עליהם ומשום כך טעו לחשוב שהעולם כולו טועה והחישוב הנכון צריך להיות אחר.

השופטת אסתר שטמר דחתה את הבקשה בהיעדר עילה וקבעה כי תכנית שאפתנית להביא לתיקון אופן חישוב הריבית בכלל המוסדות הפיננסיים צריכה להבהיר כי הפרקטיקה הנוהגת, הנשענת על תאוריות כלכליות, מנוגדת לדין ושגויה. זאת, באמצעים המקובלים בעולם המשפט, לרבות חוות דעת מומחה וסימוכין מדעיים. לדעת השופטת, המבקשים לא עמדו בדרישה זו שכן החישוב כדרך המשיבים עולה בקנה אחד עם הנוסחאות שבכללי הבנקאות (גילוי נאות ומסירת מסמכים).

עוד ציינה השופטת שטמר כי מהשוואת אופן הצבת הנתונים בנוסחאות בשתי חוות הדעת מטעם הצדדים, ניתן לראות כי מומחה המבקשים הציב בנוסחאותיו את שיעור הריבית המתואם במקום את שיעור הריבית הנומינלי – אז היה מקבל אותה תוצאה שלפיה פועלים הבנקים. כמו כן, המומחה לא נתן תשובה ברורה לשאלה מדוע כעיקרון יש להציב את הריבית המתואמת במקום הריבית הנומינלית. לדעת השופטת, המחלוקת בין הצדדים נובעת מהבדלי מינוח, אך כיוון שהמבקשים לא הוכיחו כי המינוח שנקטו בו הוא המינוח הנכון והראוי, ואילו המשיבים נסמכו על הוראות החוק והרגולטור, המינוח הנכון הוא כדברי הרגולטור ואין מקום למסקנה הנובעת מהצבת מינוח אחר בנוסחת הריבית.

עוד הודגש כי העובדה ששיטה מסוימת מתקבלת יותר על דעתם של המבקשים אין בה כדי להקנות לה משקל יתר, אלא אם כן ניתן לרדת לעומקה, אלא שלכך נדרש עומק אקדמי רב מזה שהוצג בחוות דעת היועץ הכלכלי מטעם המבקשים. לאור האמור, נקבע כי המבקשים אינם אוחזים בעילת תביעה ראויה ולכן אין מקום לבחון את התאמת בקשת האישור לדרישות סעיף 8 בחוק תובענות ייצוגיות.

 

ת"צ 14631-09-11

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה