אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עונשי מאסר לנאשמים שסייעו להוציא במרמה כספים מהמל"ל ופטורים משירות צבאי

צילום: Getty images Israel

עונשי מאסר לנאשמים שסייעו להוציא במרמה כספים מהמל"ל ופטורים משירות צבאי


17.08.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

ישראל פינטו ויהודה קרייטמן הדריכו תובעים כיצד להציג מצגי שווא בפני פסיכיאטרים וועדות הביטוח הלאומי כדי שייקבע כי הם חולים במחלת נפש המזכה בקצבת נכות. במקרים אחרים הם הדריכו חיילים או מועמדים לגיוס או זייפו חוות דעת של פסיכיאטרים כדי לסייע להם להשתחרר מצה"ל במרמה

גזרי דין נגד שני מעורבים בפרשת "האוצר הלאומי", שהוציאו כספים מביטוח לאומי וקיבלו פטורים מצה"ל שלא כדין. בית המשפט המחוזי בירושלים גזר אתמול (א', 16.8) על ישראל פינטו (30) 22 חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל. על יהודה קרייטמן (29) נגזרו ארבעה חודשי מאסר בפועל, חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 14,200 שקל. גזרי הדין ניתנו במסגרת הסדר טיעון שכלל תנאי מוקדם בדבר השבת שני ספרים עתיקים לספרייה הלאומית, שהם בעלי שווי וערך רב, שנגנבו על ידי פינטו אשר קיבל תמורתם עשרות אלפי שקלים או דולרים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השניים הורשעו על פי הודאתם בעבירות הכרוכות במצגי מרמה לביטוח לאומי ולרשויות הצבא, ביחס למצב רפואי (פסיכיאטרי) של אזרחים שונים, לשם קבלה במרמה של קצבאות נכות ופטורים משירות צבאי. סך הנזק שעתיד היה להיגרם לקופת הביטוח הלאומי כתוצאה מעבירות המרמה של השניים מסתכם לפחות ב-6.8 מיליון שקל.

תעשיית הפטורים

על פי כתב האישום המקורי שהוגש נגדם, באמצעות עו"ד אביעד דוויק מפרקליטות מחוז ירושלים, פינטו וקרייטמן הציגו מצגי מרמה לביטוח הלאומי ולרשויות הצבא באשר למצב הרפואי (פסיכיאטרי) של אזרחים שונים כדי לקבל במרמה קצבאות נכות ופטורים משירות צבאי בתמורה לתשלום שקיבלו מהתובעים השונים. השניים הדריכו תובעים שהגישו טופס תביעה לקצבת נכות לביטוח הלאומי כיצד להציג מצגי שווא בפני פסיכיאטרים שונים ובפני ועדות הביטוח הלאומי. פינטו וקרייטמן הנחו אותם מה לומר ובאיזה אופן להתנהג על מנת שהפסיכיאטרים והועדות ייקבעו שהם חולים במחלת נפש המצדיקה זכאות לקצבת נכות.

בחלק מהמקרים, פינטו וקרייטמן הצטרפו בעצמם לבדיקות בפני הפסיכיאטרים והוועדות והציגו בעצמם מצגי שווא לגבי התובעים. לעיתים עשו זאת תוך שהם מוסרים שמות בדויים ומתחזים לאנשים אחרים.

כמו כן, בחלק מהמקרים, פינטו וקרייטמן זייפו חוות דעת של פסיכיאטרים שונים ונתנו אותם לתובעים כדי שיצרפו את המסמכים המזויפים לטופס התביעה. בכתב האישום שהוגש נגד השניים הובאה טבלה הכוללת תשעה שמות של תובעים שהגישו תביעות בצפת, ירושלים, אשדוד, כפר סבא ובמגדל העמק, בין החודשים ינואר 2012 ועד אפריל 2013. בשני הטורים האחרונים של הטבלה האמורה מופיעים סכומי הכסף ששולמו על בסיס התביעה עד ליום הגשת כתב האישום, ובטור האחרון מופיע סכום הכספים הפוטנציאליים שאמורים היו להיות משולמים לתובעים על בסיס התביעה, עד גיל הפנסיה או עד תום הקצבה הזמנית.

במקרים רבים, בשל מצגי השווא השונים, טפסי התביעה הכוזבים, חוות הדעת המזויפות והכוזבות, קבעו הוועדות לתובעים קצבת נכות חודשית ובחלק מהמקרים קבעו הוועדות כי התובעים זכאים לקצבת נכות רטרואקטיבית. סך הנזק שעתיד היה להיגרם לקופת הביטוח הלאומי כתוצאה מעבירות המרמה מסתכם לפחות ב-6.8 מיליון שקל.

בנוסף, פינטו וקרייטמן הדריכו חיילים או בחורים המיועדים לגיוס (מלש"בים) כיצד להציג מצגי שווא בפני פסיכיאטרים כדי שיוכלו לקבל מהם אישורים רפואיים, אותם יוכלו להציג בפני הצבא בכדי שהצבא יפטור אותם משירות צבאי. בחלק מהמקרים, השניים זייפו חוות דעת של פסיכיאטרים שונים ונתנו אותן לחיילים או למלש"בים כדי שיציגו את המסמכים המזויפים בפני גורמי הצבא הרלוונטיים.

הסדר הטיעון שנחתם עם פינטו כולל הסכמה על הודאה בשני תיקים נוספים, שהוגשו נגדו בבית משפט השלום בירושלים, שבמסגרתו נקבע כי תנאי לכך הוא השבת ספרים גנובים. העבירות האמורות באותו תיק כוללות זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וגניבה. אחד התיקים היה קשור בגניבת שני ספרים יקרי ערך מהספרייה הלאומית בירושלים, אותם החזיר פינטו. לדבריו, היה עליו לרכוש את הספרים מאספן בסכומים של עשרות אלפים, לא ברור אם שקלים או דולרים.

שיקולי הרתעה

סגן הנשיא, השופט משה דרורי, קיבל את הסדר הטיעון ברובו, לאחר שראה לנכון לאמץ את השיקולים שעמדו ביסוד הסדר הטיעון, ככל שמדובר בקשיים הראייתיים ובחיסכון הזמן השיפוטי. "אין בידיי כלים להעריך את הקשיים הראייתיים, ואני מאמין לבאת כוח המאשימה, כי אם המשפט היה מתקיים והיו צריכים להישמע כמאה עדים, היה הדבר מביא לנטל כבד מבחינת 'ימי אולם'", קבע השופט דרורי.

"העבירות שבפניי הן עבירות כלכליות, שנועדו להשיג רווח קל", אפיין השופט דרורי את חומרת הפרשה. "אין זה סוד, כי כאשר מדובר בסוג זה של עבירות אין למעשה 'קורבן עבירה' או 'נפגע עבירה' (להבדיל מעבירות אלימות, שוד, או אונס, שבהן יש מתלונן/ מתלוננת, שעומד בשער וזועק ומבקש להעניש את הפוגע בו). עבירות של קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, ודומיהן, נעשות בעצה אחת בין התובע מהרשות, יחד עם אותו עבריין מבצע, ולעתים גם תוך שיתוף פעולה עם אנשי הרשות (במקרה שבפנינו ההיבט האחרון לא היה). עבירות כאלה, לא תמיד מתגלות, בלשון המעטה. ניתן לומר, במידה לא קטנה של 'ביטחון השערתי', כי כנגד עבירות כאלה שהתגלו לעין השמש, היו עבירות אחרות שעדיין לוטות בערפל.

"בנסיבות אלו, שיקולי הענישה כוללים לא רק ענישת מבצעי העבירה, אלא גם הרתעה כללית, וזאת על פי מבחן היעילות הכלכלית, הפשוט: אם יידע עבריין כי הסיכוי שמעשיו יתגלו הוא נמוך, וכי בסיומו של יום, ייהנה כלכלית מפרי מעשיו, כיצד יורתע?! לעומת זאת, אם יידע כל עבריין פוטנציאלי, כי כאשר הוא מבצע עבירה כלכלית (קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, שוחד וכדומה), לא רק שלא ייהנה מפרי מעשיו הרעים, אלא ייענש – כלכלית – כפל כפליים, ישמש הדבר להרתעה".

לכן אימץ כאמור השופט דרורי את רובו של הסדר הטיעון שאליו הגיעו באי-כוח הצדדים, כך שהוכפל הסכום שאותו שלשל פינטו לכיסו לקנס בסך של 100 אלף שקל. השופט דרורי אף הסתייג מגובה הקנס שעליו הוסכם ביחס לנאשם קרייטמן וסירב להפחית מהקנס סכום כלשהו הנופל מ-14,200 שקל, שהוא הסכום שנכנס לחשבון הבנק של הנאשם ורעייתו. "יהיה זה בלתי סביר לחלוטין אם בהסדר טיעון כלשהו, ביחס לעבירה פלילית שמטרתה כלכלית, יש ראיות מוצקות לכך שמבצע העבירה הפלילית הכניס לכיסו 14,200 שקלים, ואילו הפרקליטות – בהסדר טיעון – מגיעה להסכמה כי רק חלק מהכסף יהווה קנס", נימק השופט דרורי בגזר הדין. "שכן, משמעות אישור הסדר טיעון כזה הוא, כי היתרה נותרת בכיסו של העבריין. הכיצד ניתן להתייחס לעונש ולהרתעה, כאשר אדם מבצע עבירה כלכלית, וחלק מהסכומים שהפיק נשארים בכיסו?".

 

ת"פ 56001-10-13

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה