אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ד: גלישה באינטרנט במהלך יום העבודה מהווה גזילת שעות עבודה מהמעסיק

צילום: Getty images Israel

ביה"ד: גלישה באינטרנט במהלך יום העבודה מהווה גזילת שעות עבודה מהמעסיק


03.08.2015 | עו"ד לילך דניאל

בית הדין לעבודה דחה תביעה שכנגד שהגישה חברה נגד עובד שפוטר וקבע כי יתכן שעובדים גולשים באתרים שונים במהלך עבודתם ויש בכך משום גזילה של שעות העבודה, אולם על המעסיק להזהיר את העובדים, לפקח על כך ולקבוע נהלים ולא להגיש תביעות שכנגד ולהעלות טענות מן הגורן ומן היקב תוך דרישת כספים ששולמו לעובד כדין

בית הדין האזורי לעבודה קיבל בחלקה את תביעתו של עובד בחברה לשיווק צעצועים שפוטר, ודחה את התביעה שכנגד שהגישה החברה, בטענה כי העובד נהג "לגזול" את שעות העבודה ולבלות חלק ניכר מהן בגלישה באינטרנט ובעיסוק בענייניו האישיים. השופטת אריאלה גילצר כץ קבעה כי יתכן שעובדים גולשים באתרים שונים במהלך שעות עבודתם ויש בכך משום גזילה של שעות העבודה, אולם על המעסיק להזהיר את העובדים לבל יעשו כן, לפקח על כך ולקבוע נהלים ולא להגיש תביעות שכנגד לאחר שעובד מגיש תביעה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע הועסק במשך כשנתיים בתפקיד מנהל תחום צעצועים בחברת הנסיך הקטן, העוסקת בייבוא ושיווק של מוצרי תינוקות וצעצועים. באחד הימים, נקרא התובע למשרדה של מנכ"לית החברה מספר פעמים, שם התנהלה שיחה בין הצדדים. בסיומו של אותו יום, נקרא התובע שוב למשרד המנכ"לית ושם הודיעה לו זו כי הוא מפוטר מעבודתו. לאור האמור, הגיש התובע תביעה נגד החברה, שבה טען כי הוא פוטר ללא עריכת שימוע כדין וללא נימוק ענייני.

מנגד, טענה החברה, בין היתר, כי התובע ביצע את עבודתו ברמה בינונית-נמוכה באופן שגרם לה להפסדים, ואף שהובהר לו מספר פעמים כי החברה אינה מרוצה מעבודתו, הוא לא שיפר את תפקודו. כן נטען כי התובע חסם את חלון משרדו בפוסטר ושינה את מיקום המחשב על מנת שלא ניתן יהיה לראות באלו אתרים הוא גולש באינטרנט. בנוסף, התובע היה ספון במשרדו במשך שעות רבות ולא יצא לשטח, הגיע למשרד בלבוש לא הולם והסתכסך עם עובדת שהייתה כפופה לו.

בכל הנוגע לפיטורין, טענה החברה כי בסמוך לכך נבדקה רשימת ההיסטוריה במחשב שעליו עבד, אז התגלה שהתובע מעביר את שעות עבודתו בצפייה בסרטים ובסדרות ובכך למעשה "גונב" שעות עבודה. לטענת החברה, הבדיקה העלתה שהתובע מקדיש 50% מזמנו בעבודה לצפייה בסדרות ועיסוק בתחביבו (תכנון טיולי אופניים), וכי מבדיקה של הטלפון הנייד שהיה בשימושו עלה כי כל השיחות הנכנסות היו שלא בענייני עבודה וכך גם כל המיילים שקיבל. עם זאת, טענה החברה כי על מנת שלא לפגוע בתובע התמקד השימוע באי הצלחתו וניתנה לו הזדמנות להשיב על הטענות נגדו ולחזור לאחר כמה שעות. משלא עלה בידו להעלות נימוק משכנע, החליטה מנכ"לית החברה לפטרו. לאור האמור, טענה החברה כי לא היה מקום לערוך לתובע שימוע נוכח היותו "נוכל" שהונה אותה, וכי הייתה רשאית לשלול את פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת.

כמו כן, הגישה החברה תביעה שכנגד בה עתרה להשבת שכר בגובה של 50% מהשכר ששולם לתובע, מחצית מההפרשות לפנסיה, השבת דמי ההבראה, השבת פיצויי פיטורים ודמי ההודעה המוקדמת. כן תבעה החברה פיצוי בשל היקפה החמור של גניבת השעות על ידי התובע והחזר הוצאות משפט שנגרמו לה. בתגובה לטענות אלו טען התובע כי הוא גלש באינטרנט מעת לעת ולא מעבר לגלישה של כל עובד אחר. לשיטתו, הראיות שהוצגו על ידי החברה בעניין זה היו מטעות שכן דובר על "עמוד אינטרנט פתוח ולא על גלישה אקטיבית".

השופטת אריאלה גילצר כי. קיבלה את טענות התובע ודחתה את טענות החברה נגדו. השופטת ציינה כי בשיחה שנערכה עם התובע ביום פיטוריו ובשיחות אחרות לא הועלו טענות ספציפיות כלפיו לגבי תפקודו וככל הנראה רק נאמר לו שהחברה אינה מרוצה מעבודתו. לא זו אף זו, החברה לא ערכה את השימוע בלב פתוח ובנפש חפצה ומנהלת החברה אף הודתה בכך. לאור האמור, נקבע כי יש לחייב את החברה בפיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בגובה משכורת אחת.

עוד נקבע כי כל טיעוניה של החברה באשר לגלישת התובע באתרים השונים לא הועלו בשימוע ולא ניתנה לתובע הזדמנות להתגונן. בנוסף, התחוור כי נפלו למצער מספר פגמים בראיות שהציגה החברה להוכחת גלישתו של התובע באינטרנט במשך יום העבודה, ובהן בין היתר העובדה שהיסטוריית הגלישה התייחסה לכל שעות היממה, לרבות שעות הלילה בהן ברור כי התובע לא היה כלל בעבודה. כן ציין בית הדין כי הנתונים הטכניים שהופקו ממחשבו של התובע הובאו ללא ניתוח של מומחה במחשבים אלא על ידי מנהלת החברה שלה אין כל הכשרה בנושא.

השופטת גילצר כץ הוסיפה כי על המעסיק לפקח על עבודת עובדיו בזמן אמת, ולא להגיש לאחר שנתיים תביעה על השבת שכר עבודה. לשיטתה, הדעת נותנת כי יתכן שעובדים גולשים באתרים שונים במהלך שעות עבודתם ויש בכך משום גזילה של שעות העבודה, אולם על המעסיק להזהיר את העובדים לבל יעשו כן, לפקח על כך ולקבוע נהלים ולא להגיש תביעות שכנגד לאחר שעובד מגיש תביעה ולהעלות טענות מן הגורן ומן היקב תוך דרישת כספים ששולמו לעובד כדין. כן נקבע שגם ההערכה כי 50% מעבודת התובע בחברה נעשתה לענייניו הפרטיים לא הייתה מבוססת אלא נזרקה לחלל האוויר ללא כל ביסוס אריתמטי.

לאור כל האמור נדחה רכיב התביעה להחזר הפרשי שכר. כמו כן, בנסיבות העניין לא עומדת לחברה כל זכות לשלול את פיצויי הפיטורים של התובע וחלף ההודעה המוקדמת, בשים לב לכך שפוטר בשל אי שביעות רצון מתפקודו ולא משום סיבה אחרת. כן נדחתה התביעה להחזר דמי ההבראה ששולמו לתובע, והחברה חויבה להשיב לתובע סכום שקיזזה משכרו בטענה לנזק שגרם לרכב החברה.

 

ס"ע 1692-11-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

מעסיק שנכנס לפייסבוק של עובדת יפצה אותה ב-20 אלף שקל על פגיעה בפרטיות

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה