אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אב הסובל ממחלת נפש זוכה מעבירת איומים כלפי עו"ס אשר הוציאה את בתו מחזקתו

צילום: istock

אב הסובל ממחלת נפש זוכה מעבירת איומים כלפי עו"ס אשר הוציאה את בתו מחזקתו


03.08.2015 | עו"ד נעמה זינגר

 

ביהמ"ש הרשיע את האם בעבירת איומים כלפי העובדת הסוציאלית אך זיכה את האב, לאחר שקבע כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין והתנהגותו בעת ביצוע העבירות נבעה ממצבו הפסיכוטי. השופט ארז נוריאלי קיבל את עמדת המדינה ונתן צו טיפול מרפאתי כפוי לנאשם, לתקופה של שלוש שנים, התואמת את עונש המאסר על עבירת איומים

בית משפט השלום הרשיע אם בביצוע עבירת איומים כלפי עובדת סוציאלית לאחר שזו חטפה את בתה, לשיטתה, והוציאה אותה מחזקתה. מנגד נקבע זיכויו של האב מביצוע העבירה לאחר שנקבע כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין, שכן הוא סובל ממחלת נפש והתנהגותו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו נבעה ממצבו הפסיכוטי. בנסיבות אלו ניתן בעניינו צו טיפול מרפאתי כפוי שיעמוד בתוקפו לתקופה של שלוש  שנים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

נגד הנאשמים, הורים לקטינה, הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירת איומים. על פי עובדות כתב האישום, במהלך פגישה בשירות הרווחה שקיימו הנאשמים עם עובדת סוציאלית בעניינה של הקטינה, השמיעה הנאשמת באוזניה, לאחר שזו לשיטתה חטפה את בתה והוציאה אותה מחזקתה, בין היתר את הדברים הבאים: " חטפת ילדים.. אני יכולה להגיע אליך ואמצא אותך בכל מקום". ביחס לנאשם  נטען כי  הוא קרב לעברה של המתלוננת, דפק עם ידו בחוזקה על דלת הכניסה לחדר, ואמר לה: "את תראי אני עוד אהפוך הכל, אני מסוגל לעלות הכל בלהבות...".

הנאשמים הכחישו את המיוחס להם בכתב האישום. בעניינו של הנאשם הוגשה חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי שנגעה לכשירותו לעמוד לדין ואחריותו למעשיו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו. בחוות הדעת נקבע כי הנאשם סובל ממחלת נפש וכי התנהגותו בעת ביצוע העבירות נבעה ממצבו הפסיכוטי, הוא לא הבין את טיב מעשיו ותוצאותיו והוא אינו מסוגל לעמוד לדין. חוות הדעת אומצה על ידי הצדדים והוסכם כי הנאשם אינו כשיר דיונית ומהותית לעמוד לדין.

המדינה טענה כי על מנת להורות על זיכויו של הנאשם מחמת אי כשירות מהותית, יש לקבוע תחילה כי העבירה בוצעה, אולם לא ניתן לעשות כן מאחר שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. כן הפנתה המדינה לסעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש וטענה כי החוק מחייב את בית המשפט לקבוע כי תקופת הטיפול המרבית תהא זהה לתקופת המאסר המרבית הקבועה לצד העבירה, וזאת למשך שלוש שנים. לנוכח דברים אלו, עתרה המדינה להורות על הפסקת ההליכים וליתן צו טיפול מרפאתי כפוי בעניינו של הנאשם לתקופה של שלוש שנים.

בא כוחו של הנאשם הפנה מנגד לסעיף 34ח לחוק העונשין הדן באי כשירות מהותית ולהלכת וחנון החלה לשיטתו במקרה של אי כשירות דיונית ומהותית, ועתר להורות על זיכוי. לטענתו, בשים לב לחוות הדעת אשר קבעה כי הנאשם אינו מסוכן, ואין להורות בעניינו על מתן צו טיפול מרפאתי כפוי. לחילופין טען הסניגור כי על פי לשון החוק, התקופה המרבית לצו טיפול מרפאתי כפוי נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. משכך, ביקש להורות על מתן צו טיפול מרפאתי כפוי בהתאם לסעיף 15(ב) לחוק ולקצוב את הצו לתקופה שלא תעלה על חודשיים.

השופט ארז נוריאלי הרשיע את הנאשמת בעבירת איומים וזיכה את הנאשם מעבירה זו מחמת סייג אי השפיות. השופט ציין כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה מהו הדין, מקום בו עסקינן בנאשם אשר אין מחלוקת כי אינו כשיר לעמוד לדין, וגם לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה בה הואשם. ככלל, נקבע  בעבר כי במצב דברים זה, יש מקום להורות על הפסקת הליכים. אולם ברע"פ 2675/13 בעניין וחנון שונתה ההלכה הקיימת ונקבע כי נאשם אשר נקבע לגביו שהוא חוסה תחת הסייג הקבוע בסעיף 34ח לחוק העונשין, קרי לא כשיר מהותית, דינו זיכוי מלא. מכוח האמור ובשים לב לחוות הדעת הרפואית נקבע כי יש להורות על זיכויו המלא של הנאשם.

עוד קבע השופט כי לאחר שמיעת העדויות ועיון במצגים, הוכח מעל לכל ספק סביר וכנדרש במשפט פלילי כי הנאשם ביצע את היסוד העובדתי של העבירות המיוחסות לו. השופט ציין כי היות שבפסקי הדין שניתנו לאחרונה נקבע כי מרוח הוראות חוק טיפול בחולי נפש, מעיון בדברי ההסבר ומנוסחו של צו האשפוז, על בית המשפט לקבוע את תקופת האשפוז המרבית ולהורות כי צו הטיפול המרפאתי יעמוד בתוקף לתקופה אשר לא תעלה על שלוש שנים, בשים לב כי לצדה של עבירת האיומים קבוע עונש של שלוש שנות מאסר.

באשר לנאשמת קבע השופט כי אין לבחון האם דברי האיום פעלו להפחיד או להקניט את אותו אדם כלפיו נאמרו, אלא האם בנסיבות בהן נאמרו עלולים היו להפחיד או להקניט אדם רגיל. השופט קבע כי מהראיות הוכח שהדברים שהשמיעה הנאשמת כלפי המתלוננת, כמו גם אמרות נוספות שעלו מעדותה, על רקע הנסיבות הכוללות שאפפו את האירוע, מהווים איומים כמשמעותם בסעיף 192 לחוק.

 

ת"פ 59438-12-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

לראשונה: ביהמ"ש הוציא צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת של עובדות סוציאליות 

 

תגובה: "התערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה? המציאות אפילו לא קרובה

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה