אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושר סופית: תקופת ההתיישנות תושעה כשהנתבע הטעה את התובע וגרם לעיכוב

צילום:  Getty images Israel

אושר סופית: תקופת ההתיישנות תושעה כשהנתבע הטעה את התובע וגרם לעיכוב


02.08.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

ד"ר אבישי אדד:  "יש להצר על כך שהתיקון לא הורחב גם למצב השכיח יותר, למשל מצד חברות ביטוח ומעבידים, הנהנים מתקופת התיישנות מקוצרת ומשהים את בירור פניות המבוטחים/העובדים אליהם, אף כאשר אלו נשלחות על סף תקופת ההתיישנות, על מנת לסתום את הגולל על התביעה"

מליאת הכנסת אישרה בשבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות), התשע"ה-2015 של חברות הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון ותמר זנדברג ממרצ.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

במסגרת אישור סופי של הצעת התיקון לחוק, הוסף לרשימת הנסיבות המצדיקות השעיה של תקופת ההתיישנות בהליכים אזרחיים עילת השעיה נוספת והיא כשהנתבע או מי מטעמו גרמו לעיכוב על ידי הטעיית התובע, הכוללת גם מקרים שבהם הנתבע גרם ביודעין לכך שהתובע לא יהיה מודע לעובדות רלוונטיות או שגרמו לעיכוב על ידי הפעלת כוח נגד התובע, איום עליו או ניצול של מצוקתו.

בדברי ההסבר להצעת החוק, שכאמור אושרה סופית ונכנסה לספר החוקים, מוטעם כי "אחד מהטעמים המרכזיים להתיישנות תביעה הוא הזנחת זכותו של התובע משך תקופה ארוכה בלי שנקט פעולה מתאימה למימושה. מחדל זה יוצר הנחה של ויתור על הזכות. כאשר התובע מראה, כי העיכוב בהגשת התובענה אינו נובע ממחדל, אלא יש לכך סיבה ראויה, מהווה הדבר שיקול כבד משקל להשעות את מרוץ תקופת ההתיישנות, כל עוד סיבה זו קיימת. כאשר העיכוב בהגשת התובענה נגרם עקב התנהגות פסולה של הנתבע או מי מטעמו, אין הנתבע ראוי עקרונית להגנת התיישנות, ואין להחשיב את תקופת העיכוב כחלק מתקופת ההתיישנות".

עוד צוין בדברי ההסבר כי כאשר מדובר בפגיעה בנסיבות של ניצול יחסי כוח, תלות או מרות, בהן הנפגע נתון לשליטת הפוגע או מי מטעמו, המפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו, החשש מפני הפוגע מעמידה את הנפגע בפני בחירה קשה עקב ההשלכות שעשויות להיות להליך המשפטי. במקרים אלו, מוכרת תופעה של שיהוי בהגשת התביעה או בדיווח על הפגיעה כתוצאה מתקופת התיישנות קצרה שאינה מאפשרת הגשת תביעה.

יחסי עובד ומעסיק הם דוגמה בולטת למצב בו נפגע יימנע, ברוב המקרים, מהגשת תביעה, עקב החשש לאבדן מקום עבודתו או אבדן זכויות המגיעות לו במקום העבודה. במקרים אלה ובמקרים דומים עלול הנפגע לאבד את זכות התביעה עקב חלוף תקופת ההתיישנות, וכתוצאה מכך הפוגע יחמוק מהליכים משפטיים נגדו ולא יישא באחריות לפגיעה.

הצעת החוק הוכנה בסיוע איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל. בקריאה הטרומית תמכו 37 חברי כנסת בהצעה ללא מתנגדים, והיא הועברה לוועדה למעמד האישה להמשך טיפול. בכל אחת מהקריאות השנייה והשלישית תמכו מספר זהה של 24 חברי כנסת, ללא מתנגדים.

עו"ד ד"ר אבישי אדד, מומחה לסדר דין אזרחי מאוניברסיטת בר אילן, מסביר כי "מדובר בתיקון חיוני וחשוב. עדיין, יש להצר על כך שהמחוקק לא ניצל הזדמנות זו והרחיב את המונח "התנהגות פסולה" גם למצב השכיח הרבה יותר, למשל מצד חברות ביטוח ומעבידים, הנהנים בעניינים מסוימים מתקופת התיישנות מקוצרת, המשהים את בירור פניות המבוטחים/העובדים אליהם, אף כאשר אלו נשלחות על סף תקופת ההתיישנות, על מנת לסתום את הגולל על כוחם של אלה לפנות בתביעת זכות לבית המשפט נגדם. מפעם לפעם, בתי המשפט מתייחסים לתופעה זו ופוסלים את טענת ההתיישנות מכוח עיקרון תום הלב, אולם לדעתי יש מקום להוראה מפורשת בעניין זה, בדומה להסדר החדש בסעיף 7א לחוק ההתיישנות, אשר תאריך את תקופת ההתיישנות ללא סייג בנסיבות בהן העיכוב בהגשת התביעה נובע בעיקר מחמת הנתבע".

עו"ד אדד הבהיר כי" תיקון כזה נדרש בשיטתנו באשר הוא נובע מהעיקרון היסודי 'אין חוטא נשכר', החל ברגיל בדין המהותי, וראוי לתת לו מהלכים חקוקים בדיני ההתיישנות. אני מתקשה לראותו נכנס לתיבת 'ניצול מצוקה' במובנה הרגיל, למרות שבדברי ההסבר נאמר כי 'כאשר העיכוב בהגשת התובענה נגרם עקב התנהגות פסולה של הנתבע או מי מטעמו, אין הנתבע ראוי עקרונית להגנת התיישנות, ואין להחשיב את תקופת העיכוב כחלק מתקופת ההתיישנות".  ואם כך, מדוע לא לנסח כלל רחב המונע בעד נתבע להיבנות ממחדליו או מעשיו שלו שהניאו את התובע מלנקוט בהליך משפטי עוד בטרם חלפה תקופת ההתיישנות!". לדבריו, "הוספת סעיף 7א לחוק ההתיישנות הוא נחוצה וחשובה, אולם היה מקום להרחיבו כאמור, ומרגע שייטמע בשיטה – יתייתר גם החשש להתדיינות מרובה בעטיו, ודאי לא מעבר להתדיינות הקיימת גם כיום בחריגים להתיישנות. אגב, החשש להתדיינות יתר עשוי לבוא על ריפויו החלקי אם מצמצמים את הכלל המוצע על ידי למצבים בהם מתקיים פער כוחות מובנה בין הצדדים להליך, כגון תובענות צרכניות או בענייני עובד-מעביד."

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

אושר בטרומית: השעיית תקופת ההתיישנות בשל התנהגות פסולה של הנתבע

 

ביה"ד הארצי: דיני ההתיישנות אינם חלים על חובות מבוטחים למוסד לביטוח הלאומי

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.