אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש: הגשת כתבי אישום נגד נשים באלימות במשפחה מעמיקה את חוסר השוויון

צילום:  Getty images Israel

ביהמ"ש: הגשת כתבי אישום נגד נשים באלימות במשפחה מעמיקה את חוסר השוויון


02.08.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

 

השופטת רבקה גלט זיכתה אישה שהואשמה בנקיטת אלימות פיזית נגד בעלה בשל "זוטי דברים" ומתחה ביקורת על התביעה המשטרתית שסברה כי עיקרון השוויון מחייב העמדה לדין: "לא ניתן להתעלם מן הפער ולהניח קיומה של דומות מוחלטת בין גברים לנשים באופן שיצדיק הגשת כתבי אישום, תוך עיוורון מוחלט לסוגיה המגדרית"

 

בבואה להאשים נשים באלימות בתוך המשפחה מחובתה של התביעה המשטרתית לבחון את שיקולי השוויון המהותי, והתביעה אינה יכולה להתנער מחובתה זו ולפטור עצמה על ידי הגשה שוויונית-מכאנית של כתבי אישום, וגם אם היא מונחית על ידי מדיניות כללית בעבירות מסוימות, עדיין עליה לבחון את המקרה הקונקרטי. כך פסקה עקרונית השופטת רבקה גלט, מבית משפט השלום ברמלה, במסגרת הכרעת דין שבה זיכתה אישה שנקטה באלימות פיזית נגד בעלה, בשל "זוטי דברים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

על פי עובדות האישום, במהלך ויכוח, תקפה הנאשמת לימור דבח את בן זוגה בביתם, בכך שהכתה בידה בגבו ובחזהו. בתשובתה לאישום מסרה דבח כי בעת האירוע היתה בחודש הרביעי להריונה עם תאומים. במהלך ויכוח, בן זוגה ואמו החלו להתקדם לעברה בצורה מאיימת, לכן הרחיקה את בן הזוג והדפה אותו עם היד ושמרה על הבטן, וזאת לאור דברים שחוותה בעברה.

בעלה פתח את עדותו בפנייה ישירה לבית המשפט ואמר כי הוא נשוי לנאשמת, יש להם שלושה תינוקות, והם מעוניינים "לסיים עם זה", פתחו דף חדש, אינם רוצים להתעסק בעבר, אלא להסתכל קדימה ולהצליח. לגבי אירוע האלימות, מסר הבעל כי התלונה הוגשה על ידי אמו. הוא לא ידע שהדברים יתגלגלו לבית המשפט וגם אמו לא הבינה זאת. לדבריו, התקופה שבה אירע המקרה היתה לחוצה, כיוון שהיו קשיים כלכליים כתוצאה מהוצאות החתונה ובהמשך היו הוצאות הבית, אך כיום הנאשמת עובדת אף היא, והמצב השתפר.

בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי מעדות הבעל עולה כי האמור בכתב האישום אינו מדויק כלל וכלל. "אני קובעת כי הנאשמת לא הכתה את בן זוגה בחזה או בגב, אלא התקיפה היתה באמצעות של מכות טפיחה (אחת או שתיים) לא חזקות, לאזור הכתף או הזרוע העליונה של ערן, ונועדו לגרום לו להפסיק את התנהגותו כלפיה", קבעה השופטת גלט, וזיכתה את האישה מחמת זוטי דברים.

השופטת גלט התייחסה לטענתה של התביעה המשטרתית, שחזרו מספר פעמים במהלך המשפט, לפיה עיקרון השוויון מחייב העמדה לדין של הנאשמת, על מנת להראות כי אין התביעה מבחינה בין נשים לגברים. עמדה זו מצאה ביטוי אף בסיכומי התביעה, שם נאמר: "לאור המעשה, נסיבותיו וגם האינטרס הציבורי שגם אישה תועמד לדין כאשר מבצעת עבירה וקיימת פגיעה בערך מוגן, המאשימה עומדת כי תורשע". על כך השיבה השופטת כי "אין חולק על כך שעיקרון השוויון הוא מעקרונות היסוד בשיטת משפטנו ומעמודי התווך של חברה דמוקרטית, באשר היא. עם זאת, עולה חשש כי הפרשנות שלפיה מחילה התביעה את עיקרון השוויון עלולה להחטיא את המטרה ולהביא דווקא לתוצאה היוצרת עיוות".

השופטת גלט קבעה כי "השוויון המושג על ידי הגשת כתבי אישום באופן ניטרלי כביכול,  כנגד גברים ונשים שביצעו עבירות אלימות במשפחה, ללא כל הבחנה, הוא שוויון מכני-פורמלי, המניח זהות עניינית בין גברים לנשים, בנקודת המוצא. ואולם, זהות שכזו אינה מתקיימת במציאות. המציאות מצביעה על פער עצום בין כמות עבירות האלימות המבוצעות בידי גברים (בייחוד כלפי בנות זוגם) לבין כמות העבירות הללו המבוצעות בידי נשים. ניתן ללמוד על פער זה מתוך נתוני הפשיעה שמפרסמת משטרת ישראל בכל שנה (מדד אלימות לאומי – 2014 המשרד לבט"פ) או ממחקרים שונים".

"לדעתי", קבעה השופטת גלט, "גם מבלי להיכנס לסוגיית יתרון הכוח הפיזי הגברי, לא ניתן להתעלם מן הפער ולהניח קיומה של דומות מוחלטת בין גברים לנשים, באופן שיצדיק הגשת כתבי אישום בעבירה של תקיפת בן זוג, תוך עיוורון מוחלט לסוגיה המגדרית. תחת תפיסת השוויון המכני, ניתן לפעול על פי גישה אחרת, של שוויון מהותי (אריסטוטלי), היינו: נקיטת מדיניות לשם השגת הצדק, מתוך התחשבות בשונות הבסיסית, ובמטרה להשיג שוויון בקו הגמר. לפי גישה זו, אין למקם את מעשה העבירה של הנאשמת בהקשר העברייני הכללי, אלא מתוך מודעות לאי שכיחותה היחסית של אלימות מצד נשים. בנוסף, שוויון מהותי לוקח בחשבון את ההקשר שבתוכו בוצעה העבירה, ובוחן את מידת קיומו של עניין ציבורי בהעמדת הנאשמת לדין, תוך התחשבות בנתונים המבדילים בינה לבין בן זוגה, אך גם ביחס שבין מידת חומרתו של האירוע הזה, לעומת חומרתם של אירועים אחרים שבהם הוחלט על הגשת כתב אישום".

לכן, במבחן היישום על נסיבות המקרה, "אילו הפעילה התביעה שיקולי שוויון מהותי בענייננו, היתה העבירה נבחנת מתוך נסיבות חיי הנאשמת באותה עת, כעולה מחומר הראיות. ראשית, היתה נבחנת העובדה הרלוונטית של היותה אישה. בנוסף, יש להניח כי היתה מתבלטת מיד עובדת היותה בעת האירוע בהריון עם תאומים, שהיא עובדה רלוונטית ביותר, וכן היתה נבחנת הסיטואציה שבה עמדה לבדה מול ערן והמתלוננת שהוזעקה על ידו לעזרה, כששניהם מעמידים כלפיה חזית מאוחדת, הגורמת לה לבהלה ופחד".

השופטת גלט הדגישה כי "היה זה מחובתה של התביעה לערוך בחינה של שיקולי השוויון המהותי, עוד בשלב שקדם להגשת כתב האישום, במסגרת בחינת קיומו של עניין לציבור בהגשתו. התביעה אינה יכולה להתנער מחובתה זו ולפטור עצמה על ידי הגשה שוויונית-מכנית של כתבי אישום, וגם אם היא מונחית על ידי מדיניות כללית בעבירות מסוימות, עדיין עליה לבחון את המקרה הקונקרטי. האפשרות הנתונה בידי הנאשם להעלות טענה לזוטי דברים, לא באה להחליף את שקול דעתה של התביעה, אלא נועדה להעמיד מעין "מסננת" נוספת לרשות בית המשפט על מנת למנוע הפללה בשל זוטות".

השופטת גלט הוסיפה כי לשיטתה, "אילו נבחן המעשה המינורי שביצעה הנאשמת, תוך התחשבות בנתונים המבדילים ובנסיבות הקונקרטיות, היתה עולה מאליה המסקנה שכתב האישום דנן אינו תורם ליצירת שוויון מהותי, ואף להיפך: ביודענו כי אפילו בעניינם של עבריינים-גברים, לא רבים המקרים שבהם מוגשים לבית המשפט כתבי אישום מינוריים כמו זה שבו עסקינן, הרי תוצאת ניהולו של ההליך הובילה דווקא להעמקת חוסר השוויון".

 

 

ת"פ 4765-08-14

 

 

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

נאשם זוכה מפגיעה בערך טבע מוגן – החוק לא נאכף באותה מידה כלפי נשים 

 

ח"כ לביא: "הנתון של 2,365 תיקי אלימות במשפחה שנסגרים בשנה דורש הסבר"

 

כתב אישום חמור בעבירות של אלימות במשפחה בוטל בשל היעדר שימוע 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.