אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחו התביעות ההדדיות בין מסעדת רפאל והשף רפי כהן לבין מלצר שהתעמת עמו

צילום: Getty images Israel

נדחו התביעות ההדדיות בין מסעדת רפאל והשף רפי כהן לבין מלצר שהתעמת עמו


27.07.2015 | עו"ד לילך דניאל

מלצר שעבד במסעדת רפאל נתפס במצלמות שהוצבו במסעדה כשהוא מוציא מנות מהמסעדה בניגוד לאיסור מפורש של השף כהן, ובין השניים פרץ עימות שבעקבותיו הופסקה העסקתו. בית הדין לעבודה דחה את טענתו של המלצר כי כהן תקף אותו פיזית, ומנגד דחה את טענת המסעדה כי הנתבע הסית מלצרים אחרים להתפטר באופן שפגע בהתנהלותה

בית הדין האזורי לעבודה דחה ברובן תביעות הדדיות שהוגשו בין מסעדת "רפאל" ובעליה השף רפי כהן, לבין מלצר שעבד במסעדה והעסקתו הסתיימה על רקע עימות שפרץ בין השניים בעקבות חשד לגניבת מנות מהמסעדה. בתוך כך, נקבע כי המלצר אכן הוציא מנות מהמסעדה בניגוד לאיסור מפורש של כהן, ונדחתה טענתו כי כהן תקף אותו פיזית. מנגד, נדחתה טענתו של כהן כי לאחר העימות הסית הנתבע מלצרים אחרים לעזוב את המסעדה לאלתר באופן שפגע בהתנהלותה התקינה, או כי פרסם נגדו לשון הרע. לפיכך, התקבלה התביעה נגד המסעדה רק בגין אי תשלום זכויות סוציאליות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הנתבע הועסק כמלצר במסעדת רפאל, המצויה בבעלותו ובניהולו של השף רפי כהן, במשך קרוב לשנה. אין מחלוקת כי באחד הימים, לאחר שהסתיימה משמרתו במסעדה, הוציא הנתבע מנות אוכל ארוזות משטח המסעדה. לגרסתו, הוא הפסיד באותו יום את ארוחת העובדים שהתקיימה בסוף המשמרת בשל עיכוב באחד השולחנות ששירת, ולכן פנה למנהל המסעדה וביקש את רשותו לקחת מנה ארוזה לביתו. לטענתו, מנהל המסעדה הסכים לבקשתו בתנאי שיארוז את המנה ויאכל אותה בביתו ולא במסעדה, ועל כן עשה הנתבע כמצוותו וארז את המנות שהושארו עבורו בצד, שכללו לטענתו שלוש צלחות.

לטענת כהן, הוא זיהה את הוצאת מנות האוכל (להערכתו 8-10 מנות) בעת ששהה בביתו וצפה בשידור ממצלמות שמוצבות במסעדה בידיעת העובדים, פירש את המעשה כהפרה של נהלי המסעדה העולה כדי גניבה והתרתח. לאור האמור נסע כהן למסעדה, פגש בנתבע מחוץ לה ובין השניים פרץ עימות שלאחריו לא שב הנתבע לעבוד במסעדה. על רקע זה, הוגשו התביעות ההדדיות בין השניים – כהן הגיש תביעה על סך 200 אלף שקל בגין פרסומי לשון הרע ונזק ממוני, ואילו הנתבע הגיש תביעה שכנגד בגין פרסומי לשון הרע, פיטורים שלא כדין ואי תשלום בגין זכויות קוגנטיות הנובעות מיחסי העבודה בין הצדדים.

פניית סרק לחדר המיון

השופטת אריאלה גילצר שוכנעה כי הנתבע אכן הוציא את מנות האוכל מהמסעדה ביודעו שהדבר אסור על פי הנוהלים, ולאחר שכהן רענן הנחיה זו אך זמן קצר לפני כן, הן במעמד כלל העובדים הן באופן אישי מול הנתבע לאחר שהבחין כי זה נטל עמו מנות אוכל מהמסעדה לחדר ההלבשה. לדעת השופטת, נהלי המסעדה הוצגו בפני העובדים בצורה ברורה וכללו איסור מפורש, מוחלט וגורף על הוצאת אוכל מכל סוג שהוא מהמסעדה. בעניין זה, הנתבע לא הוכיח ולו בראשית ראיה כי היה קיים נוהג במסעדה לפיו בסמכותו של מנהל המסעדה לאשר הוצאת מנות אוכל, וגם לו היה זה נכון הרי שבפעם הראשונה בה מצא כהן את הנתבע מחזיק במנות שאותן התכוון להוציא מהמסעדה, היה שואל אותו האם הדבר נעשה בהסכמת מנהל המסעדה. עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים שכהן הבהיר לנתבע באותו מעמד באופן שאינו משתמע לשתי פנים את האיסור להוצאת אוכל מהמסעדה וקבלת אישור לכך מגורם כלשהו לא עלתה כלל כאפשרות. משכך, הובהר כי הנתבע ידע היטב את מהות האיסור על הוצאת מנות אוכל שנותרו מארוחות עובדים אל מחוץ למסעדה, ובחר ביודעין לעבור עליו (ולא בפעם הראשונה).

בכל הנוגע לעימות שפרץ בין הנתבע לכהן, קבעה השופטת גילצר כץ כי מצפיה בסרטון שהוקלט במצלמות האבטחה נראה אדם שנחזה להיות הנתבע כאשר הוא מפנה אוכל משלוש צלחות לשלוש קופסאות פלסטיק, וקופסה נוספת ממלא במה שנראה ככיכר לחם קטנה. כל זאת, כשהוא ניצב בעמדת המלצרים ולא נראה כי הוא מנסה להסתיר את מעשיו. כמו כן, סביר כי ידע שהעמדה בה הוא אורז את הקופסאות מצולמת, שכן בעמדה זו נמצאת הקופה ומתבצעת ספירת הכסף והמצלמות לא היו נסתרות. לפיכך, סברה השופטת כי איתרע מזלו של הנתבע ודווקא אותו יום הסתכל כהן במקרה בשידור ממצלמות האבטחה בזמן אמת, גילה כי הנתבע ממרה את פיו בפעם השנייה ולכן נסע לכיוון המסעדה ושם נתקל בנתבע והתעמת עמו. עם זאת, בניגוד לגרסתו של הנתבע, נקבע כי כהן לא תקף אותו פיזית, וכי מעיון בגיליון הטיפול עולה כי למעשה לא נמצאה כל פגיעה גופנית אצלו. לדעת השופטת, ייתכן בהחלט שהנתבע, שהרגיש כי כהן פגע בכבודו, החליט להעצים את האירוע על מנת להתנקם בו ולכן פנה לחדר מיון, ולא מתוך דאגה כנה לבריאותו.

אווירת תסיסה במסעדה

עוד התייחסה השופטת לשאלה האם כטענת כהן, לאחר העימות הסית הנתבע מלצרים לעזוב את המסעדה לאלתר באופן שפגע בהתנהלות המסעדה. בעניין זה, התקבלה טענת המסעדה כי מספר מלצרים התפטרו לאחר העימות וכי היא נדרשה לגייס מספר מלצרים בדחיפות תוך מאמצים רבים מצד הנהלת המסעדה ופגיעה במידה כזו או אחרת בתפקודה. דא עקא, שלדעת בית הדין המסעדה לא השכילה להוכיח כי ידו של הנתבע הייתה בדבר, לפחות לא באופן אקטיבי העולה כדי הסתה. לשיטתה של השופטת, ייתכן שהעימות בין הנתבע לכהן יצר אווירת תסיסה במסעדה שגרמה באופן עקיף להתפטרות מספר מלצרים תוך זמן קצר, אך אין משמעות הדבר שהנתבע הסית או המריד את העובדים לעזוב את המשמרת לאלתר. גם העובדה שאף אחד מבין תשעת המלצרים ששמם עלה בכתב התביעה לא הובאו למתן עדות עומדת לדעת השופטת בעוכריה של המסעדה. נוכח האמור, נדחה רכיב התביעה שעניינו פיצוי על נזק ממוני בגין פגיעה בתפקוד המסעדה. עוד נדחתה העתירה לפיצוי על גניבת שמונה מנות אוכל מהמסעדה, מכיוון שבסרט האבטחה ניתן לראות שהנתבע אורז מזון משלוש צלחות בלבד. בנוסף, נקבע כי לא הוכח שלנתבע הייתה יד בהיעלמות מעטפת טיפים שהכילה 500 שקל, ומנגד נדחתה טענת הנתבע כי מצלמות האבטחה הותקנו בניגוד לדין ותוך פגיעה בפרטיות עובדי המסעדה, שמעולם לא הביעו התנגדותם לכך מכיוון שחששו מתגובה כוחנית ואלימה של כהן. בעניין זה, התקבלה כאמינה עדותו של כהן לפיה לא דובר במצלמות "נסתרות" ולדעת השופטת גילצר כץ, מטרת העלאת הטענה הייתה השחרת שמו.

בהמשך נדחו התביעות ההדדיות שבוגשו בעילת לשון הרע, תוך שנקבע כי הן כהן והן הנתבע כשלו מלעבור את המשוכה ההתחלתית הנדרשת להוכחת רכיב לשון הרע בתביעותיהם. כך, כשל כהן להוכיח כי הנתבע היה המקור לאותם עובדים, ספקים, לקוחות פוטנציאלים, עיתונאים ואחרים ששמעו כי כהן תקף אותו והשחית את פניו. מנגד, בכתבות העיתונאיות שצורפו לא צוין שמו של הנתבע והן היו כתבות קצרות שבהן דווח באופן ענייני ומאוזן על העימות שאירע, לרבות תוך ציון הגשת תלונות הדדיות.

תביעתו של הנתבע נגד המסעדה התקבלה בכל הנוגע לרכיבים של אי עריכת שימוע לפני פיטורים, אי מתן הודעה מוקדמת, אי תשלום שעות נוספות, אי מתן הודעה לעובד ויתרת חופשה צבורה. סך התשלומים שישולמו בגין זכויות אלו עומד על 10,873 שקל.

 

סע"ש 53219-10-12

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.