אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש העליון: יש להקדים פניה לרשות מנהלית בטרם הגשת תביעה ייצוגית נגדה

צילום: Getty images Israel

ביהמ"ש העליון: יש להקדים פניה לרשות מנהלית בטרם הגשת תביעה ייצוגית נגדה


27.07.2015 | עו"ד לילך דניאל

השופט רובינשטיין הפחית מחצית מהגמול שפסק המחוזי למבקש ולבא כוחו, וקבע כי ההשקעה הכרוכה בניהול תביעה ייצוגית כאשר בקשת האישור נדחתה בעקבות חדילה אינה דומה לזו המתחייבת בהליך המסתיים בפשרה או בהכרעה. כאשר הפניה המוקדמת מנעה את הגשת התביעה, יכולים התובע ובא כוחו לפנות לביהמ"ש לעניינים מנהליים לצורך פסיקת שכ"ט והוצאות

בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של תאגיד מים שחויב בסכומי גמול ושכר טרחה חרף העובדה שהגיש הודעת חדילה במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגדו. בתוך כך, הכירו שופטי ההרכב פה אחד בחובה כללית לערוך פניה מקדימה לרשות המנהלית בטרם הגשת תובענה ייצוגית נגדה, וקבעו כי היעדרה של פניה זו עשוי, בהתאם לנסיבות, לבוא לידי ביטוי הן בהחלטתו של בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה וביחס לשיעורם של סכומים אלה, והן בהחלטתו בבקשה לאישור התובענה הייצוגית. עוד נקבע בדעת רוב כי מקום בו הפניה המוקדמת מנעה את הגשת התביעה הייצוגית, באפשרות התובע ובא כוחו לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים לצורך פסיקת שכר טרחה והוצאות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המשיב, תושב עראבה, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת מי הגליל, תאגיד מים האמון על אספקת שירותי מים וביוב לשבע רשויות מקומיות בצפון הארץ, בטענה כי זו גבתה ריבית ביתר בגין תשלומים המשתלמים לה. בעקבות האמור, הגישה מי גליל הודעת חדילה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, שבה נטען כי מחמת טעות שמקורה בחברה חיצונית המספקת שירותי גביה נגבה מן הצרכנים שיעור ריבית שאכן אינו תואם את הסדר התשלומים הקבוע בסעיף 32(ב) לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה להוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), וכי לאחר בדיקה חדלה מגביית היתר. בנוסף, נטען כי המערערת פועלת בנסיבות העניין כ"רשות" ולא "כעוסק", ולכן לא היה מקום להגיש את הבקשה מכוח פרט 1 לתוספת הראשונה בחוק תובענות ייצוגיות. לבסוף, נטען כי אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו הואיל ולא פנו למערערת בטרם הגשת בקשתם.

בית המשפט המחוזי קיבל את הודעת החדילה, אך קבע כי היעדר פניה מוקדמת אינו שולל כשלעצמו זכאות לגמול ולשכר טרחה וכי יש לבחון בכל מקרה לגופו את הנסיבות הרלוונטיות. בהסתמך על כך, פסק בית המשפט סכומי גמול ושכר טרחה על פי אחוזים מתוך התועלת העתידית המשוערת בעקבות חדילת המערערת, בסך של 80 אלף שקל לבא כוח המשיב ו-10,000 שקל למשיב עצמו. לבסוף ציין בית המשפט כי הביא בכלל שיקוליו את מידת הזהירות שיש לנהוג בה כלפי כספי הציבור.

בתום הדיון שהתקיים בערעור התבקשה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר נחיצותה של עריכת פניה מוקדמת לרשות המנהלית בטרם הגשת תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית. על פי עמדת היועמ"ש, אכן יש לעודד קיומה של פניה מוקדמת לרשויות המנהליות טרם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדן, וכי ככלל אין מקום לפסוק שכר טרחה וגמול לאחר חדילה בשיטת האחוזים, ובפרט לא ביחס לתועלת העתידית הספקולטיבית.

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין קיבל את הערעור וקבע כי מטרותיו של הליך התובענה הייצוגית הן ציבוריות ביסודן, בעוד שהתמריץ הכלכלי הוא אחד האמצעים להגשמת מטרות אלה בפיקוח הדוק של בית המשפט. לדעת רובינשטיין, יש בגישה זו ובסדרי העדיפויות הגלומים בה כדי להביא למסקנה שיש לערוך פניה מוקדמת לרשות בטרם הגשת תובענה ייצוגית נגדה.

חיסכון בזמן שיפוטי

השופט רובינשטיין עמד על ההבחנה בין תובענה ייצוגית מנהלית המוגשת על פי פרט 11 לתוספת הראשונה בחוק תובענות ייצוגיות, לבין מתובענה ייצוגית אחרת המוגשת כנגד הרשות על פי פרט אחר לתוספת. במקרה הראשון, הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ומשמעה החלת עקרונות יסוד מן המשפט המנהלי במסגרתה, ובהם עיקרון חובתו של הפרט למצות הליכים אל מול הרשות בטרם פניה לבית המשפט – חובה שאי מילויה עלול להביא לידי דחיית תביעה או עתירה על הסף. הצידוק לעיקרון זה מצוי בסיכוי שהפניה לרשות תביא את הפונה להשתכנע בצדקת הרשויות או להיפך, וכפועל יוצא להביא לחיסכון משאבים וזמן שיפוטי, ולחדד או לצמצם את המחלוקות הקיימות. לדעת רובינשטיין, נדמה כי טעמים אלה יפים גם להחלתה של חובת פניה מוקדמת בטרם הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות, בהבחנות מסוימות: ראשית, נראה כי ככל שיש להטיל חובת פניה מוקדמת לרשות על בית המשפט להקפיד עמה בנוגע למהירות תגובתה, שכן ככל שימתין התובע המייצג להגיש את התובענה יתאפשר המשך הגביה הבלתי חוקית על ידה וכן יגבר חששו של התובע הייצוגי כי אחרים יקדימוהו ויגישו תובענה לפניו. בנוסף לכך, בהליך מנהלי רגיל על הפרט להעלות את כל טענותיו נגד הרשות כבר בפניה המוקדמת אליה והוא לא יורשה להעלות בפני בית המשפט בקשות או טענות שלא העלה לפני כן. עם זאת, נוכח פערי הכוחות בתובענות ייצוגיות והמטרות החברתיות שבבסיסן, דומה כי אין לעמוד על דרישה זו, קרי לא בהכרח יש לפסול טענות מסוימות המועלות במסגרת תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית גם אם לא הועלו בגדרי הפניה המוקדמת. עוד הוסיף רובינשטיין כי ניתן בנסיבות מסוימות לראות בהיעדר פניה מוקדמת כאי קיומה של חובת ההגינות המוטלת על הפרט כלפי הרשות הציבורית, שבבסיסה הצורך לרשות לתקן את המעוות מבלי לנהל הליך משפטי.

עוד התייחס השופט לחובה לערוך פניה מוקדמת לרשות המנהלית, וציין כי על אף שזו מגשימה במידה רבה את מטרותיו של הליך התובענה הייצוגית, הרי שהיא כרוכה בעלויות העלולות לפגוע במערכת התמריצים להגשת תובענות אלה. לפיכך, האיזון בין השמירה על מערכת תמריצים זו לבין הגשמתן של תכליות היסוד בחוק תובענות ייצוגיות יבוא לידי ביטוי בעיקר באופן היישום של חובה זו, כאשר נקודת המוצא היא שיש להקדים פניה לרשות בטרם הגשת תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית וכי המדובר בשיקול רלוונטי בעת פסיקת גמול ושכר טרחה. לצד זאת הבהיר רובינשטיין כי כל מקרה ייבחן על רקע נסיבותיו, ולעתים היעדר פניה לא ייזקף לחובתם של התובע המייצג ובא כוחו. אשר להתנהלות המצופה מהרשות, קבע רובינשטיין כי עליה להיעתר לפניה המוקדמת במהירות המרבית ויש לנהוג עמה במשנה הקפדה לעומת במצב דברים רגיל.

היקף הטרחה והתועלת הציבורית

בכל הנוגע לפסיקת גמול ושכר טרחה לאחר חדילת הרשות מהגביה הבלתי חוקית, הזכיר רובינשטיין כי השיטה המקובלת בישראל לחישוב שכר טרחה וגמול בתובענות ייצוגיות היא שיטת האחוזים, החלה כאשר נפסק סעד כספי לטובת חברי הקבוצה המיוצגת. לדעת רובינשטיין, בית המשפט רשאי על פי שיקול דעתו ובהתאם לנסיבות כל מקרה ליישם את שיטת האחוזים הן על בסיס הסעד שהיה נפסק אילו נתקבלה התביעה, והן על בסיס תועלת עתידית משוערת, תוך שמירה על הקופה הציבורית.

במקרה זה סבר השופט כי יישום האמור באשר להיעדרה של פניה מוקדמת יחד עם אמות המידה שהותוו באשר לפסיקת גמול ושכר טרחה לאחר חדילת הרשות, מביא למסקנה כי יש להפחית מן הסכומים שקבע בית המשפט המחוזי. לשיטתו, ראוי לייחס משקל לעובדה שבעקבות הגשת התובענה והבקשה לאישור פעלה הרשות לתקן את הטעות בגביה, דבר שיש בו תועלת הן לחברי הקבוצה המיוצגת, הן לציבור הצרכנים שעלול היה להיפגע והן לציבור בכללו על ידי עמידה על משמר התנהלות תקינה מצד הרשות והפסקת פעולה הנוגדת את החוק. בהמשך לכך, יש להתייחס להיקף הטרחה, החיסכון, התועלת והחשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית ולצורך שכר הטרחה גם במורכבות ההליך והאופן בו הוא נוהל בידי בא כוח המייצג. במקרה זה, סבר רובינשטיין כי לא נראה שהיו נחוצים מאמצים רבים מאוד בבירור הרקע המשפטי והעובדתי לצורך הגשת התובענה, שכן מדובר בנושא לא מורכב המתמצה בבדיקת שיעורי הריבית שנגבו למול אלה הקבועים בדין, והמשיב ובא כוחו לא נטלו על עצמם סיכון משמעותי. יתרה מכך, לבא כוחו של המשיב יש ניסיון בתובענות ייצוגיות כנגד תאגידי מים, שחלקן מבוססות על עילה דומה. בנוסף, מטבע הדברים ההשקעה הכרוכה בניהול תובענה ייצוגית מקום שנדחתה בקשת האישור בעקבות חדילה אינה דומה לזו המתחייבת בניהול תובענה לגופה, בין שנסתיימה בפשרה ובין בהכרעה שיפוטית. לאור האמור, הפחית רובינשטיין במחצית את סכומי הגמול ושכר הטרחה שנקבעו.

יתר שופטי ההרכב, חנן מלצר וניל הנדל, הצטרפו עקרונית לעמדתו של רובינשטיין באשר לחובת תובע ייצוגי ובאי כוחו להקדים פניה לרשות בטרם הגשת תובענה ייצוגית נגדה. עם זאת, נחלקו השופטים בשאלת פסיקתם של גמול ושכר טרחה כאשר הפניה המוקדמת זכתה לתוצאה חיובית, קרי הגשת התובענה הייצוגית נמנעה. בדעת רוב של השופטים מלצר ורובינשטיין נקבע כי אם בעקבות פניה מוקדמת חדלה הרשות מן הגביה, יוכלו התובע המייצג ובא כוחו להגיש בקשה לבית המשפט לעניינים מינהליים אשר יבחן האם בנסיבות העניין ראוי לפסוק גמול ושכר טרחה עבור ההשקעה הכרוכה. השופט הנדל מנגד, סבר כי רצוי שהמחוקק יקבע מפורשות אפשרות זו.

 

עע"מ 2978/13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביהמ"ש: הימנעות מפניה לנתבע לפני תביעה ייצוגית מצדיקה את הפחתת הגמול

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.